מאז הקמת בית ספר שדה כפר עציון לפני כחמישים שנה, עסק צוות המדריכים במחקר הר חברון, ותרם תרומה משמעותית להיכרות של העולם האקדמי, חובבי ידיעת הארץ והציבור הרחב עם צפונותיה של ארץ יהודה.
במסגרת המחקרים אותם הוביל בית ספר שדה במהלך השנים, נחקרו אמות המים לירושלים, נערך תיעוד של פרשת הל"ה, מופו בתי היהודים בחברון, נחפרו בתי כנסת בסוסיא במעון ובענים.
לדוד עמית, אשר לזכרו הוקדש כנס המחקרים ומוקדש קובץ המאמרים הפרוש לפניכם, הייתה תרומה משמעותית, למחקרים שהוביל בית ספר שדה , ולהתפתחות המחקר של הר חברון.
דוד החל את עבודתו בבית ספר שדה בסוף שנות ה-60, במהלך השנים הפך דוד לאחד מהמדריכים הבכירים בארץ, אבל המשיך ללוות את צוות המדריכים והווה עבורנו מצפן מקצועי.
במהלך תקופת עבודתו בבית ספר שדה חשף וחקר בכישרון בלתי רגיל עשרות אתרים ארכיאולוגים באזור הר חברון אשר הפכו לנכס צאן ברזל של המדריכים וחובבי ידיעת הארץ.
קובץ מחקרי ארץ יהודה משמש כר חדש ופורה למחקרים חדשים בתחומי הארכאולוגיה, הגאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ יהודה. זו השנה השלישית בה מרוכזות כל ההרצאות שהוצגו בפני באי כנס החידושים בחקר ארץ יהודה לזכרו של דוד עמית, שנערך מידי שנה בל"ג בעומר בבית ספר שדה כפר עציון.
כמו בקבצים הקודמים גם בחיבור זה עברו המאמרים תהליך שיפוט ועריכה לשונית מוקפדת, כמקובל בכתבי עת מדעיים, ואנו שמחים לברך על המוגמר ולהציגו בפניכם. ארבעה-עשר המאמרים המובאים בספר זה מסודרים ברצף כרונולוגי ובחלוקה לשלושה תחומי מחקר: שישה מאמרים עוסקים בארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה היסטורית ביהודה, חמישה מאמרים דנים בעת החדשה ושלושה מאמרים מציגים מחקרים הקשורים לעולם הטבע בארץ יהודה.
רשימת המאמרים:
- רועי פורת, דוד עמית, עמוס פרומקין, מיקה אולמן ובועז לנגפורד: מערות ואדי חריטון: נחל תקוע
- רפאל לואיס ושמעון גיבסון: לחשוב מחוץ לקופסה: חלקות קופסה, ספלולים, טרסות וראשית הבוסתנאות בהרי יהודה
- דניאל עין-מור: התמונה היישובית לאורך הדרך אמאוס- קריית יערים-ירושלים לאור חידושים בממצא הארכיאולוגי מהמאה השנייה לפנה"ס ועד למאה השנייה לספירה
- רחל בר נתן ואורית פלג-ברקת: פאר מלכים: ארמונות החורף ביריחו והשושלת החשמונאית
- אשר גרוסברג: מקוואות הרודיון
- עזריאל יחזקאל, בנימין טרופר, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין: מערכת המים הקדומה בעין פעור
- יוחנן בן יעקב: "שאלת הבחורה": שורשיו של אתוס החֶבְרה המשותפת והצנועה בקבוצת אברהם ובכפר עציון
- שוקי שריר: תודעת השואה והשפעתה במלחמת הקוממיות: גוש עציון כמקרה בוחן
- בנימין טרופר: דילמות הלכתיות במצור על גוש עציון במלחמת העצמאות
- יוסי שפנייר: בית המרגוע במשואות יצחק בשנים: תש"ו-תש"ז (1947-1946) היבטים תרבותיים וחברתיים
- נדב פרנקל: התהוות יישובי פרוזדור ירושלים לנוכח אתגרי הביטחון: 1948-1951
- בועז לנגפורד, עמוס פרומקין, אליהו ולדמן, שמש יערן, ולדמיר בוסלוב ויורי ליסוביץ': חידושים בשדה הקרסט של אגן עפרה: שדה הקרסט המוכלל הדרומי בלבנט
- יוסי לשם, חיים גורן וחנה עמית: האב ארנסט שמיץ: כוהן דת וזואולוג
- גלעד פרידמן, יוסי לשם, גיל בורר, קריסטל מקליין,אבי בר-מסדה, בעז שחם, ליאור כרם ועדו יצחקי: קינון, תנועה ונדידה של עופות דורסים גדולים בשפלת יהודה
במאמר הראשון בשער הארכאולוגיה אשר כתבו רועי פורת, עמוס פרומקין, מיקה אולמן, בועז לנגפורד ואשר מבוסס גם על מחקריו של דוד עמית ז"ל, סוקרים הכותבים את תולדות המחקר והממצא של המערות בנחל תקוע (וואדי חריטון) החל מהתקופות הפרה-היסטוריות ועד לתקופת הנזירות הביזנטית. במאמר הבא מציגים שמעון גיבסון ורפאל לואיס פתרונות אפשריים להבנת השלבים הראשונים של החקלאות ההררית, טרם בניית הטרסות והבוסתנים, זאת דרך בחינתם של מרכיבי הנוף שייתכן והיוו השראה לבניית טרסות קדומות. במאמרו פורס בפנינו דניאל עין מור את התמונה היישובית לאורך הדרך אמאוס- ירושלים לאור חידושים בממצא הארכיאולוגי מהמאה השנייה לפנה"ס ועד למאה השנייה לספירה. שרידיהם של ארמונות החשמונאים ביריחו עומדים במרכזו של המאמר הבא. השרידים אשר נחשפו בחפירותיו של אהוד נצר ז"ל התפרסמו במספר דו"חות, מאמרים וספרים. רחל בר נתן ואורית פלג מציגות במאמרן את האידיאולוגיה המלכותית של החשמונאים אשר משתקפת בבניית הארמונות, תוך התמקדות במספר אלמנטים אדריכליים בולטים. במאמר הבא מציג אשר גרוסברג את הממצא הארכיאולוגי של המקוואות בהרודיון. בהרודיון נמצאו כעשרה מקוואות אשר נסקרו במאמרים אחרים, כאשר מאמר זה דן לראשונה באופן מפורט בדרכי תפעולם ובשימושים הנוספים של חלקם להנאה ולשחייה. במאמר האחרון בשער הארכיאולוגיה מתארים עזריאל יחזקאל, בנימין טרופר, בועז לנגפורד, רועי פורת ועמוס פרומקין לראשונה את מערכת המים הקדומה של עין פעור. מערכת מים תת קרקעית מורכבת ולה באר, מערכת נקבות, ובית מעיין בעל מספר שלבי התפתחות. לאור השרידים בשטח והעדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות אודות האתרים הסמוכים למערכת המים, מוצע בשלב זה תיארוך יחסי לחלקי המערכת השונים.
את שער המאמרים מהעת החדשה פותח מאמרו של יוחנן בן יעקב הבוחן את מכלול השאלות הקשורות לחינוך המשותף לבנות ובנים, כפי שהגדירה זאת תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין בשם "שאלת הבחורה", כמרכיב משמעותי במערכת החינוכית-ערכית לאורה חונכו חברי כפר עציון. שוקי שריר, בהתבסס על עבודת המוסמך שכתב, מציג במאמרו את סיפורו של גוש עציון כמקרה בוחן לבירור משמעות הקשר שבין שואה לתקומה, תוך בחינת סיפוריהם של ניצולי שואה שבחרו להצטרף כחלוצים לקיבוצים בגוש עציון ושחלקם נהרגו במלחמת העצמאות. בנימין טרופר פותח צוהר במאמרו לסיפורן של הדילמות ההלכתיות איתם התמודדו תושבי גוש עציון הנצורים במלחמת העצמאות. המאמר מציג מזווית חדשה את חיי הנצורים ועולם הרוח אשר ליווה אותם בתקופה זאת כאשר התמודדו עם סוגיות הלכתיות שהיו חדשות לעולם ההלכה היהודי וחייבו אומץ הלכתי ויצירתיות לנוכח תנאי המצור. בהמשך למאמרים אלו, סוקר יוסי שפנייר במאמרו את סיפורו של בית המרגוע במשואות יצחק שהיה לאחד מענפי המשק של הקיבוץ. במאמר האחרון לשער זה נוגע נדב פרנקל בהיווצרותם של יישובי פרוזדור ירושלים, אזור שעד למלחמת העצמאות היה דליל בהתיישובת יהודית, ובהתמודדותם של הישובים הצעירים עם אתגרי הביטחון וההסתננות מגבול ירדן.
הקובץ נחתם בשלושה מאמרים מתחום מדעי הטבע. הראשון הוא פרי מחקרם של בועז לנגפורד, עמוס פרומקין, אליהו ולדמן, שמש יערן, ולדמיר בוסלוב ויורי ליסוביץ' השייכים למרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר עוסק בשדה הקרסט של עפרה בחבל בנימין, שדה "הקרסט המוכלל" הדרומי ביותר בלבנט. מאמר זה סוקר את המאפיינים הקרסטיים של אגן עפרה ומציג את הבורות הקרסטיים המוכרים בו. המאמר השני משמש כמבוא לספר "האב ארנסט שמיץ, כוהן דת וזואולוג", שיצא לאור בשנת 2019 ע"י יוסי לשם, חיים גורן וחנה עמית. במאמרם, מציגים הכותבים את סיפור האוסף הזואולוגי של בעלי החיים של ארץ הקודש אשר אסף האב ארנסט שמיץ ואת גילויו מחדש של האוסף ע"י יוסי לשם. האב שמיץ היה לאחת הדמויות המרכזיות בתיעוד ההיסטוריה הזואולוגית של ארץ ישראל בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20. במאמר האחרון של הספר מנתחים גלעד פרידמן, יוסי לשם, גיל בורר, קריסטל מקליין, אבי בר-מסדה, בעז שחם, ליאור כרם ועדו יצחקי את יחסי הגומלין בין שני מיני עופות דורסים גדולים בשפלת יהודה, העקב העיטי וחוויאי הנחשים. אוכלוסייתו של העקב העיטי עברה משבר קשה בעשורים האחרונים שבעקבותיו פרטים ממין זה נדחקו והחלו לקנן בשפלת יהודה. מרחב זה היה עד אז מרחב הקינון המסורתי של אוכלוסיית חיוויאי הנחשים. המחקר מתחקה אחר אסטרטגיות שונות המתפתחות ומאפשרות למינים אלו לחלוק את המשאבים המשותפים ובכך להימנע מתחרות בין-מינית, בשעה שמינים אלו חולקים את אותו מרחב גיאוגרפי.
מחיר 70 ₪ לרוכשים דרך בית ספר שדה במחיר 50 ₪
(תוספת לדואר רשום- 20 ש"ח)
