חיפוש צימר
עגלת קניות
שם
עלות
כמות
מחק
לתשלום/להרשמה

תאריכון גוש עציון

ימי ההתיישבות

כא בתשרי תרפ"ז, 28.9.1926

בליל הושענא רבה, הושלמה רכישת הקרקעות ליישוב מגדל עדר.

 כח בטבת תרפ"ז, 2.1.1927

15 משפחות התיישבו במגדל עדר, בהן יהודים חרדים ממאה שערים, ומשפחות עולים מתימן. עמם מנהל המושבה, יעקב רוזנבלום ומשפחתו.

 אדר א תרפ"ז, 2.1927

 שלג כבד פקד את הרי יהודה, מתיישבי מגדל עדר נותקו מהיישוב היהודי בירושלים ובחברון.

 יז באב תרפ"ט, 23.8.1929 

 במאורעות הדמים בארץ פונו מתיישבי מגדל עדר לכפר הערבי השכן. היישוב מגדל עדר חרב ולא נותר לו כל זכר.

 ה בתשרי תרצ"ד, 25.9.1934

 ש"צ הולצמן, מייסד חברת אל ההר, ושותפיו א' אפשטיין וי"צ רקובסקי, רכשו את אדמות מגדל עדר ואדמות נוספות באזור, והניחו יסוד ליישוב - כפר עציון.

 תרצ"ד-תרצ"ז, 1937-1934

 ותיקי ארגון השומר, עולים מכורדיסטאן ואנשי תנועת הנוער הציוני התיישבו בכפר עציון. בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936, התנכלו ערבים למתיישבים שנאלצו לנטוש את ההר בשנית.

 כט בכסלו תש"ג, 8.12.1942

 בסיור לרכישת קרקעות באזור, ליד העץ הבודד, נרצח אהרון סלומון, חתנו של פנחס מרגלית - סוכן קק"ל, מגואלי האדמות באזור.

 כה בניסן תש"ג, 30.4.1943

 חברי קבוצת אברהם של הפועל המזרחי, בוגרי תנועת הנוער השומר הדתי ובני עקיבא בפולין, חידשו את היישוב היהודי בהר, הקימו קיבוץ דתי בשם כפר עציון, בעצם הימים בהם התחולל מרד גיטו ורשה.

 כו בשבט תש"ד, 20.2.1944

 טקס נטיעת יער על שם הרב מאיר בר אילן בכפר עציון. חבר הקבוצה, שלום קרניאל, חיבר מגילת נטיעה וקרא אותה בטקס.

 כו בסיוון תש"ד, 17.6.1944

 תם סבל הפירוד. הנשים והילדים שנותרו בקבוצת אברהם בכפר פינס, הצטרפו לגברים בכפר עציון.

 ר"ח חשוון תש"ו, 7.10.1945

 חברי גרעין משואות, ילידי הארץ פליטי השואה, הקימו קיבוץ דתי שני בגוש עציון - משואות יצחק. ב-כה בחשוון נערכה מסיבת העלייה.

 יב באלול תש"ו, 8.9.1946

 חנוכת נווה עובדיה - מרכז תרבות, תורה ורוח בכפר עציון, בית מרגוע לסופרים ולתלמידי חכמים. על שם הרב ד"ר אברהם עובדיה גוטסדינר, מראשי המחנכים הציוניים-דתיים בפולין ובישראל. 

 כז בתשרי תש"ז, 22.10.1946

 חברי גרעין ה של בני עקיבא שקיבלו את הכשרתם בביריה שבגליל העליון, העפילו להר והקימו קיבוץ דתי השלישי בגוש עציון - עין צורים.

 כא בשבט תש"ז, 11.2.1947

 חברי גרעין צבר של השומר הצעיר, אנשי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח, עלו להר והקימו קיבוץ רביעי בגוש עציון - רבדים.

 כה בסיוון תש"ז, 13.6.1947

 טקס פדיון נטע רבעי נחוג ברוב עם ובשמחה גדולה בכפר עציון.

 

ימי המערכה

אור ל-יז בכסלו תש"ח, 29.11.1947

העצרת הכללית של האו"ם אישרה את חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל. יישובי גוש עציון נותרו עמוק בשטח המיועד למדינה הערבית.

 כג בכסלו, 6.12.1947 

 מחלקת פלמ"ח בפיקודו של דני מס הגיעה לגוש עציון כתגבורת. דני מס התמנה למפקד הראשון של גוש עציון.

 כז בכסלו, 10.12.1947

נציגי 32 היישובים העבריים שנמצאו מחוץ לגבולות המדינה היהודית שעתידה לקום, התכנסו עם ראשי המרכז החקלאי, לדון בעתידם.

 כח בכסלו,  11.12.1947

 נר רביעי של חנוכה. התקפה ראשונה על שיירה בדרכה מירושלים לגוש עציון - שיירת העשרה. מניין נופלים ראשונים בקרבות גוש עציון.

 כט בכסלו, 12.12.1947

 חמישה מהנופלים נקברו בבית הקברות בכפר עציון. בתגובה תקפו מגיני גוש עציון את התחבורה הערבית בכביש ירושלים-חברון.

 אור ל-א בטבת, 13.12.1947

הרב הראשי לישראל, יצחק הלוי הרצוג, שיגר למגיני גוש עציון מברק עידוד והנחיה הלכתית.

 כג בטבת, 5.1.1948

 פינוי הילדים ורוב האימהות מכפר עציון וממשואות יצחק לירושלים.

 א בשבט, 12.1.1948

 שיירה  של ההגנה בליווי נוטרים הותקפה בדרכה מירושלים. בשיירה זו הגיע לגוש מפקדו השני, איש הפלמ"ח, עוזי נרקיס.

 ב בשבט, 13.1.1948

 בדרכה חזרה לירושלים הותקפה השיירה שוב במבואות בית לחם. שני נוטרים נהרגו. גופתו של אחד מהם לא אותרה עד היום.

 ג בשבט, 14.1.1948

 בשעות הבוקר התפתחה התקפה גדולה של ג'יהאד אל מוקדס ואנשי הכנופיות על גוש עציון. התקפת נגד של כוח פלמ"ח ביוזמתו ובפיקודו של אריה טפר (עמית), הניסה את התוקפים וגרמה להם נפגעים רבים.

 ד בשבט,  15.1.1948

 לראשונה  "הצניח" (ללא מצנח) מטוס קל של שירות האוויר של ההגנה חומרי רפואה ותחמושת לגוש.

 ה בשבט, 16.1.1948

 יחידת תגבורת בפיקודו של דני מס יצאה במסע לילי רגלי מהר טוב לגוש עציון הנצור והמותקף. עם שחר התגלו 35 - ל"ה - לוחמי המחלקה ליד הכפר צוריף. התפתח קרב עז. עם ערב כבשו הערבים את גבעת הקרב עליה התבצרו הלוחמים. ל"ה מטובי הלוחמים של החי"ש והפלמ"ח נפלו בקרב. הם נקברו בכפר עציון, ביום ח בשבט תש"ח, 19.1.1948.

 ט בשבט, 20.1.1948

החלה "הצנחה" (ללא מצנח) סדירה של אספקה ותחמושת לגוש עציון.

כז בשבט, 7.2.1948

מטוס ראשון נחת על מסלול התעופה שהוכשר בלב הגוש.

 י"א באדר א', 21.2.1948

שיירה גדולה בליווי כוחות ההגנה - שיירת בועז (דבורה) - הגיעה לגוש. באותו יום נחתו בגוש עציון מספר מטוסים קלים של שירות האוויר.

 יג באדר א, 23.2.1948 

 חברת רבדים נהרגה בתאונת מטוס. שני לוחמי פלמ"ח נִספו בעת הרכבת מוקשים בכפר עציון.

 יד-טז באדר א, 24-26.2.1948 

 מבחן הנאמנות - חברי כפר עציון דנו בהצעת מחלקת ההתיישבות לפנות את הגברים בעלי המשפחות ולהעבירם, עם הנשים והילדים, מירושלים לשפלה. הם דחו את ההצעה.

 ג באדר ב, 14.3.1948

כוחותינו תפסו את המנזר הרוסי והציבו בו יחידת לוחמים קבועה.

 י באדר ב, 21.3.1948

 מוֹש (משה) זילברשמידט, איש חי"ש ירושלים, מפקד גוש עציון השלישי, הגיע ונטל את הפיקוד.

 טז-יז באדר ב, 27-28.3.1948

 בשבת פרצה שיירה גדולה את המצור והביאה לגוש עציון 120 טון אספקה וציוד מלחמתי. בדרכה חזרה נבלמה השיירה על ידי מחסומי האויב. משוריין פורץ מחסומים ובו 11 לוחמים פוּצץ על ידי מפקדו, זרובבל הורביץ, כשאפסה כל תקווה לחלצם. שאר הלוחמים התבצרו בבית נטוש על אֵם הדרך, במבואות בית לחם. כתום קרב נואש, עקוב מדם, חילצו הבריטים את הלוחמים והעבירו לידי הערבים את הנשק וכלי הרכב המשוריינים. 

 כו באדר ב, 6.4.1948

 בתגובה, תקפו לוחמי גוש עציון שיירת נשק ערבית. כוחות צבא בריטי התערבו כדי לסייע לערבים.

 ג בניסן,  12.4.1948

 התקפה נוספת על התחבורה הערבית. התערבות ראשונה של הליגיון הערבי שהפעיל משוריינים ותותחים.

 כא בניסן,  30.4.1948

 משלט ח'רבת סאוויר נתפס באופן קבוע ואויש על ידי המגינים. בהוראת המטה תקפו לוחמי גוש עציון שיירה ערבית שהובילה תגבורת לכוח שלחם בירושלים. למגיני גוש עציון היה חלק חשוב בניצחון הפלמ"ח בקרב על קטמון - קרב מכריע לשליטה בירושלים.

 כג-כד בניסן, 2-3.5.1948

 כוחותינו פוצצו את הכביש הראשי וחסמו אותו לתנועת כוחות האויב. בתגובה התפתחה התקפת תותחים על המנזר הרוסי.

 כה בניסן, 4.5.1948

 בתגובה על חסימת הכביש ופגיעות בתחבורה הערבית, תקפו כוחות אויב גדולים, חמושים במשוריינים ובתותחים, את המשלטים השולטים על הכביש הראשי. בשעות הבוקר נפל המנזר הרוסי בידי האויב. עם ערב נסוג הליגיון והמשלטים נתפסו מחדש על ידי המגינים. 12 לוחמים נפלו בקרב. 

 יום רביעי, ג באייר, 12.5.1948

 עם שחר החל הקרב האחרון על גוש עציון. רוב המשלטים נפלו בידי האויב. בקרב על המנזר הרוסי נפל מפקד גוש עציון, מוש זילברשמידט. בלילה פונו מכפר עציון למשואות יצחק הפצועים וחלק מהצוות הרפואי. 

 יום חמישי, ד אייר,  13.5.1948

ביום השני של הקרב האחרון מיקד האויב את כל עוצמתו בכפר עציון. בשעות הצהרים פרצו משורייני הליגיון והמוני הערבים את שער הקיבוץ וחדרו אליו. התחמושת אזלה. ניסיונות כניעה נדחו. פצועים, בנות ואנשי המפקדה היו בבונקר. הערבים פוצצו את המבנה שקרס על המגינים. 127 מגינים נהרגו באותו יום בקרב בכפר עציון. 4 בלבד נותרו בחיים. בעקבות נפילת כפר עציון בקרב, הורה דוד בן גוריון בהתייעצות עם הרב הראשי הרצוג להסדיר כניעה של מגיני הגוש הנותרים.

 יום שישי, ה באייר, 14.5.1948

 כ-320 חברי הקיבוצים ולוחמים מגויסים, יצאו בשבי הליגיון הערבי לחברון ומשם לעבר הירדן. באותו יום, באותה שעה, ערב שבת קודש, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. גוש עציון חרב ונהרס.

 כח באייר תש"ח  6.6.1948

 הנשים השבויות שוחררו מהשבי ושבו למדינת ישראל. השבויים הגברים הוחזקו במחנה מפרק שבמזרח עבר הירדן, סמוך לגבול עירק.

 כב בשבט תש"ט, 21.2.49

החל שחרור הגברים השבויים שבוצע בארבע שלבים. אחרוני השבויים שבו למדינת ישראל ביום ב באדר תש"ט, 3.3.1949.

 ח בחשוון תש"י, 31.10.1949

 בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן החל מבצע ליקוט עצמות הנופלים בקרבות, בראשות הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן. אנשי הרבנות הצבאית ועִמם חבר כפר עציון, חצו את קווי האויב ובמשך עשרה ימים ליקטו את עצמות הנופלים בקרב האחרון ואלה הקבורים בבתי הקברות בגוש עציון. 

 כה בחשוון תש"י, 17.11.49

 240 חללי קרבות גוש עציון ועמם חללי קרבות נוספים במרחב ירושלים הובאו לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

 כח באייר תשכ"ז, 7.6.1967

 גוש עציון שוחרר על ידי לוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים, יחד עם ירושלים, יהודה ושומרון.

 כב באלול תשכ"ז, 27.9.1967

 "שָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיה לא) -  בני כפר עציון זכו להעפיל להר ברביעית, לשוב ולחדש את הבית שחרב. 

תאריכון - יישוב גוש עציון המחודש

כפר עציון - כב באלול תשכ"ז, 27.9.1967
הר גילה - חנוכה תשכ"ח, 12.1967
ראש צורים - טו במנחם-אב תשכ"ט, 30.7.1969
אלון שבות - כ בסיוון תש"ל, 24.6.1970
אלעזר - ר"ח חשוון תשל"ו, 6.10.1975
מגדל עוז - כב באלול תשל"ז, 5.9.1977
תקוע - יז בתשרי תשל"ח, 29.9.1977
מעלה עמוס - תמוז תשמ"א, 7.1981
נוקדים - יד בתמוז תשמ"ב, 6.7.1982
נווה דניאל - כז בתמוז תשמ"ב, 18.7.1982
אפרתה - כח בניסן תשמ"ג, 11.4.1983
גבעות - קמה כהיאחזות נח"ל, כה בתמוז תשמ"ד, 25.7.1984, אוזרחה בשנת תשמ"ז, 1997
מצד - י במנחם-אב תשמ"ד, 8.8.1984
קדר - קיץ תשמ"ד, 1984
כרמי צור - ר"ח בכסלו תשמ"ה, 25.11.1984
בת עין - יום העצמאות תשמ"ט, 5.5.1989
פני קדם - אלול תשנ"ב
כפר אלדד - כו במנחם אב תשנ"ד, 3.8.1994
איבי הנחל -  שבט תשנ"ט, 1.1999
נתיב האבות - שבט תשס"א, 2.2001
שדה בועז - תמוז תשס"ב, 6.2002

 

צטרפו לרשימת דיוור
הזן את האימייל שלך ולחץ על שלח כדי להתחיל בתהליך שחזור הסיסמה
WhatsApp