נדב פרנקל
תקציר
ארבעת קיבוצי גוש עציון הוקמו בשנות הארבעים של המאה העשרים, ובהחלטת האו"ם נקבע
שהם יהיו בשטחה של המדינה הערבית המיועדת. בקרבות בין הכוחות היהודיים לכוחות הערביים
בחצי השנה שלאחר מכן נהרגו כ־240 מאנשי ארגון ההגנה והקיבוצים. מטרתו של מאמר זה היא
לסקור את מערכת היחסים שהתהוותה במשולש שבין הכוחות בגוש עציון, הפיקוד האזורי של
ארגון ההגנה בירושלים והפיקוד הארצי שלו. בשתי נקודות מפתח היה למערכת יחסים זו תפקיד
מרכזי: בדיון הער שהתנהל בין מפקד מחוז ירושלים של ההגנה, דוד שאלתיאל, ובין הפיקוד
הארצי בשאלת פינוי הקבוצים; וכשהוטל על הכוחות בגוש עציון במהלך המלחמה תפקיד
שכלל סיכון משמעותי: חסימת התנועה הערבית בציר ירושלים–חברון.
שתפו את המאמר הזה:
