תקוע/ תעודת זהות: ראשיתה של תקוע בהיאחזות נח"ל שעלתה למקום בשנת 1975 במסגרת תכנית אלון. כעבור שנתיים אוזרח הישוב, ביוזמת אריאל שרון, שהיה אז שר החקלאות אחראי על תחום ההתיישבות בממשלתו הראשונה של מנחם בגין. הגרעין הראשון שעלה ליישוב כלל כ-10 משפחות, רובם מעולי ברית המועצות, שעלו לארץ בגל עלייה שהתרחש בעקבות תיקון ג'קסון ב-1975. […]
ילדות ומורשת אני בן קיבוץ סעד. נולדתי בראשית תש"י, כשהאימהות והילדים של הקיבוץ עוד שהו בהרצליה והגברים כבר היו תחת הפגזות צבא מצריים, בהתארגנות בסעד. גדלתי בבית על מורשת גוש עציון. אבי ז"ל, יעקב דרורי, היה המדריך של קיבוץ עין צורים כאשר עלה אל הקרקע בגוש ב-1946. היה לו ניסיון אירגוני רב, והוא היה בין […]
לא היו חששות? ציפיות לקשיים? בכל זאת- ברוב יישובי הגוש המתיישבים עלו כאשר הקרקע כבר הוכשרה והמבנים כבר הגיעו. כאן אין כלום חוץ מ"הר טרשים קירח". למנחם היה חלום. כאשר מגשימים חלומות משלמים מחירים. בכל אופן- במהלך הקיץ הקשיים עדיין לא צצים. ההרגשה היא הרגשה של מחנה קיץ. בחורים רווקים מצטרפים אל הגרעין ויש תחושת […]
המשתתפים: שרה פריד (לבית מאיר) ילידת 1953 מירושלים, ומנחם, יליד 1952- ירושלמי אף הוא. היישוב: נווה דניאל. יישוב קהילתי בצפונו של גוש עציון. ראשיתו של היישוב בשטח של 128 דונם, שנרכשו בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי סוחר קרקעות ירושלמי בשם יצחק כהן. יצחק ייעד את האדמות לשם פיתוח משק חקלאי, אך בנו- שחזר […]
הרב פרומן: בשנים הראשונות קראו לנו בקיבוץ הדתי- 'מגדל דוס', או- 'נתיב הל"ו'. כל זאת על מה ולמה? מיד לאחר הקמת הקיבוץ הגיע לכאן הרב מנחם פרומן, בן קיבוץ לביא. משפחת פרומן הגיעה לכאן עם שלושה ילדים, ולאחר התלבטות שקיימנו בין החברים האם תהיה כאן משרת רב או שהרב פרומן יעבוד כפועל מן השורה, החלטנו שהרב […]
עוזי כוכבא: נולד ב1957 בחיפה. שירת בנח"ל ובסיומו של השירות הצבאי עלה למגדל עוז, שם פגש את אשתו לעתיד חיה, ושם נולדו להם חמשת ילדיהם. ארבע בנות- מיכל, תמר, רחל ושירה, ובן- אלי. ד"ר לביוכימיה. שימש במגוון תפקידים בקיבוץ, ובין השאר היה מזכיר פנים, מרכז משק ומנהל הרפת במספר קדנציות. קיבוץ מגדל עוז: הקיבוץ קם […]
ראשוניות והתחדשות היינו בני שמונה-עשרה, "צוציקים" במונחים של ישיבה גבוהה. החבר'ה הגדולים היו בני תשע-עשרה. כל דבר שעשינו- היה חדש. מבחוץ לגלגו עלינו לא מעט, טענו שאנחנו לא לומדים ומטיילים כל היום על ההרים. הביקורת מבחוץ והגיבוש הפנימי שלנו גרמו לכך שנוצרה אווירה רצינית מאוד בישיבה. כך למשל אז החל לימודי התנ"ך הייחודיים בהובלת הרב […]
ישיבה בכפר עציון התחלנו טירונות במחנה 80, והיינו שם במשך ארבעה חודשים. לראש השנה קיבלנו גלויה מחנן פורת: "שנה טובה בשם כפר עציון". הגלויה שמורה אצלי עד היום. בג' בכסלו תשכ"ט עלינו על אוטובוס קו 440 מירושלים, והגענו ביום קר, גשם זלעפות, לכפר עציון. חנן פורת הגיע לתחנת האוטובוס והוביל אותנו לניסאן [מבנים צבאיים ירדנים […]
ישעיהו: יליד תל אביב (תש"י), משכונת קריית שלום ואחר כך צפון תל אביב. בן לאברהם ז"ל ומרים. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, ולאחר כיתה י"ב היה תלמיד במחזור הראשון של ישיבת הר עציון. לאחר נישואיו לתמר בתשל"ג הם קבעו את ביתם באלון שבות. אב לשישה ילדים, שלושה מהם גרים בגוש עציון. פעל במגוון תפקידים בבני […]
הקשר עם תושבי בית ג'אלה כשעינת נולדה היא הייתה הילדה הרביעית של הר גילה. כשהיא הגיעה לגיל גן היו שתי אופציות להעביר אותה בוקר- בוקר לירושלים. אפשרות אחת הייתה שהמנהלן של בית ספר שדה יאסוף אותה, אבל היו לו הרבה מאוד תחנות עד שהיה יכול להגיע למוסדות החינוך בעיר. אנחנו העדפנו לשלוח את רותי לגן […]
הר גילה: יישוב קהילתי הנמצא מעט מדרום לירושלים, על כביש "עוקף הוואלג'ה" ובסמוך לעיירה הנוצרית בית ג'אלה. היישוב קם בשנת תשכ"ח על פסגת רכס "ראס בית ג'אלה" במקום בו שכן מוצב ירדני עד למלחמת ששת הימים. מקימו של היישוב היה יורם בן יאיר (פיצ'י). ראשיתו של היישוב הייתה בבית ספר שדה שנבנה על פסגת הרכס, וברבות […]
את קבוצת עין-צורים יסדו חברי בני עקיבא מביריה שליד צפת. באדר תש"ו (פברואר 1946) נכנס הצבא הבריטי לביריה ואסר את אנשי המחלקה הדתית שבפלמ"ח , כובשי ביריה ובוניה. בני הישוב היהודי התנגדו לפעולה שרירותית זו ובהמוניהם עלו למקום והקימו מחנה זמני. לאחר כמה שבועות עלה מספרם ל- 27 חבר וחברה. שלשה חדשים גרו החברים במחנה הזמני. הם […]
בקללה שהפכה לברכה מנבא בלעם על ישראל: כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב (במדבר כג'). רש"י במקום מוסיף את פירושו היפה: "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות". בגוש עציון הוקמו שני יישובים שקבלו את שמם מאותו הפסוק: היישוב ראש צורים, […]
יפה היא הנסיעה בכביש גוש עציון חברון. הדרך עוברת על קו פרשת המים הארצי, וניתן להבחין ממערב ביובלים הזורמים אל אפיקו של נחל האלה הזורם לים התיכון, וממזרח ביובליו העליונים של נחל ערוגות המתנקז אל ים המלח. נוף הגפנים מרהיב את העין, במיוחד בעונה זו, בה הכרמים מזהיבים ועומדים בשלכת. שמות היישובים הערביים לאורך הדרך […]
הרב יצחק הרצוג זכה לכהן כראש הרבנים של ארץ ישראל בתקופה הרת-גורל של השואה והתקומה. ואף היום כאשר חלף הזמן מעת שנתן את פסיקותיו והליכותיו ברבים, עדיין נתפסים הדברים כאקטואליים מתמיד. הרב יצחק הרצוג הקיף במפעלי חייו תחומים נרחבים בהם עסק ובכולם הפגין בקיאות מרשימה: בתורה ובהלכה, בהיסטוריה, בחוק ובמשפט, ברפואה ובמדע, בשפות, חקר הדתות, ובהבנת […]
הר גילה- ירושלים ממעוף הציפור "ירושלים הרים סביב לה, וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם". משורר תהילים לוקח את משלו מהמציאות הגיאוגרפית הקיימת באזור ירושלים, עיר היושבת באוכף טופוגרפי, בין רמת בית אל מצפון ובין הר חברון מדרום. ביום שישי, י' אדר א', יצאנו במסגרת הקורס "גוש עציון שלא הכרתם" לביקור ביישוב הר גילה, יישוב […]
בהיסטוריה הקרובה. ממערב לדרך האבות, בשפכו של נחל הנעמנים, נמצא הכפר נח'לין. הכפר אינו גדול או בולט בנוף, אך בסיפור ההתיישבות בגוש עציון לכפר ישנו תפקיד מרכזי. ב-1941, לאחר שני ניסיונות התיישבות פרטיים בגוש, של חברת 'זיכרון דוד' שהקימה את מגדל עדר ושל חברת 'אל-ההר' בראשותו של שמואל הולצמן שהקימה את כפר עציון, רכשה הקק"ל […]
ישיבת הר עציון הייתה אחד המפעלים הראשונים של קיבוץ כפר עציון עם עלייתו לקרקע ב-1967, תשכ"ז. עוד בימים הראשונים של כפר עציון חלמו המתיישבים על שילוב של ישיבה וקיבוץ. חנן פורת, מראשי ההתיישבות החדשה, הצליח למצוא גרעין של בחורים מישיבת נתיב מאיר וישיבת מרכז הרב שראו בשילוב של לימוד תורה והקמת יישוב בלב גוש עציון […]
מבוא העיר בית גוברין אשר נוסדה בתקופה הרומית, הגיעה לשיא פריחתה בשלהי תקופה זו ובתקופה הביזאנטית. היא הייתה אז בירת מחוז אדומיאה, הגדול במחוזות הארץ, והמקורות ההיסטורים והמימצא הארכיאולוגי מעידים על חשיבותה ומרכזיותה של העיר באותן תקופות. אך טבעי הוא, כי ככל עיר גדולה, נזקקה גם בית גוברין למקורות מים קבועים ויציבים שיספקו את צורכיה […]
מבוא מפעל המים של המבצר אלכסדריון, השוכן בקרן סרטבה, נסקר לראשונה על ידי אנשי משלחת הסקר של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF)בשנת 1874.[1] הסוקרים פירסמו מפה של אמת המים (איור 1), אשר היווה בסיס לסקר חדש שנערך בשנת תשל"ח. [2] סקרנו את אמת המים לכל אורכה ואת מדרונות קרן סרטבה ונתגלו פרטים חדשים, שבהם […]
גוש עציון שבהרי יהודה, מדרום לירושלים, הוא גוש יישובים גדול ומשגשג. כיום יש בגוש 18 יישובים, אשר הוקמו לאורך השנים, לאחר מלחמת ששת הימים (1967). בשנת תש"ח (1948) כלל גוש עציון ארבעה יישובים; הגדול והוותיק שבהם היה כפר עציון. לגוש עציון הייתה משמעות מיוחדת, כיוון שהוא הגן על צדה הדרומי של ירושלים מפני כפרים ערביים עוינים וכוחות […]
הר טוב יוחנן בן יעקב – בית ספר שדה כפר עציון סיפורה של המושבה הנעלמה; ראשיתה ב-1883, עם הקמת יישוב יהודי על-ידי המיסיון הנוצרי, על אדמות הכפר הערבי ער-טוף – ניסיון קצר ימים וכושל. שרידי מבנה המיסיון עדיין ניצבים בפאתי המושב נחם – על שמו של איש משבט יהודה – שהוקם כאן בשנת 1952, על […]
כותב המאמר : הרב ד"ר יואל בן נון עם הקמת בית ספר שדה כפר עציון אחרי ששת הימים, טיילנו פעמים אחדות, בשנות השקט, מדרום למעיין הגדול של 'אל-עַרוּבּ', וגם עלינו דרומה אל 'חר. כּוזיבא' במורד המזרחי של גבעות החורש הגדול ממזרח לבית אוּמר שבהר חברון. הבנו כבר אז, שנים לפני שנחשפה מערת מסתור ממרד ביתר […]
הכפר הערבי סמוע שוכן כ-15 ק"מ מדרום לחברון, בגובה 720 מ' מעל פני הים. ממנו יוצאות דרכים ליטה, לכביש באר שבע-חברון ולחבל יתיר. בשמו נשתמר שם היישוב הקודם-אשתמוע. אשתמוע (אשמתה) הייתה עיר בנחלת יהודה (יהושע, ט"ו, נ') והיא נמנית לאחר מכן ברשימת ערי הלויים (יהושע, כ"א, י"ד ; דברי הימים א' ו' מ"ב). כשם פרטי מופיע […]
חורבת סוסיא- שטח חורבות גדול על גבעה נישאה, בגובה 780 מ' מעל פני הים, כשלושה ק"מ ממזרח לכפר סמוע (אשתמוע). היישוב סוסיה אומנם אינו נזכר במקורות, אך השם מצלצל כשם עברי בעל סיומת ארמית. השרידים הרבים, ובראשם בית הכנסת המפואר, מעידים על יישוב יהודי גדול ומפותח מימי המשנה והתלמוד. השרידים נשתמרו יפה, בעיקר הודות לעובדה שנשארו […]
אתרי האזור: זיף- תל כיפתי, המתנשא מעל סביבתו המישורית לגובה של 880 מ' מפני הים. התל מזוהה עם העיר הקדומה זיף, הנזכרת לראשונה בתיאור נחלת שבט יהודה (יהושע, ט"ו,נ"ה). העיר בחלקו של בכור כלב, מישע, "הוא אבי זיף" (דברי הימים א', ב', מ"ב). המקום וסביבתו, המכונה מדבר זיף, נזכרים בפרשת נדודי דוד בברחו מפני שאול: […]
מבוא: שתי דרכים מרכזיות מוליכות מחברון דרומה, אל האזור המכונה "דרום הר חברון": הדרך המערבית, היא הכביש הראשי חברון- באר שבע, והדרך המזרחית, שמוליכה אל אזור הנחשב מרוחק ונידח- "ארץ לא נודעת". זהו דרום הר חברון, השומר על אופיו המסורתי מדורי דורות. גם להתפתחות הטכנולוגית, הכובשת כיום את כפרי יהודה ושומרון, עדיין אין כאן דריסת […]
תקופת שלטונו של הורדוס מייצגת את אחד הפרקים המפוארים והחשובים בתולדות העם היהודי בתקופת ביהמ"ק השני. התמורות הפוליטיות והתפתחותה של הארץ בתקופה זו יתוו את מהלך ההיסטוריה במאות השנים הבאות . החלפת שלטונו היהודי של בית חשמונאי בשלטון הרומי המבוסס על התרבות היריבה, יצור רקע למהלכים היסטוריים חסרי תקדים. העם היהודי יחליף את מציאותו מחיי […]
אירועים חגיגיים, מסיבות וסעודות מיוחדות, מלווים בימינו בהשקת כוסיות, קריאות "לחיים" ולגימת משקה חריף – כל זאת לשיפור מצבהרוח והגברת השמחה. כנזכר במקרא: "יין ישמח לבב אנוש" (תהלים ק"ד, טו) מה עניינו של הביטוי "לחיים" וטקס השקת הכוסיות שהיו לנכסי-צאן-ברזל בתרבותנו? נראה שאלו מנהגים המיוסדים על המקום המיוחד שתפס היין בחייהם של הקדמונים. "לחיים" – ולא למוות! שהרי בעבר והגו […]
זכתה הגפן ונתייחד לה מקום כבוד בתרבותנו. מתקופת המקרא, דרך ייסוד המושבות הראשונות ועד ימינו, מהווים הגפן והיין גורם מרכזי בהווי החומרי והרוחני של עמנו. מקורותינו שופעים ביטויים, דימויים ותיאורים הקשורים לגפן ודרכי גידולה, ליין – הכנתו ושתייתו. אין לך נושא נחמד, ציורי, מרתק, שופע חן ורעננות ועם זאת מאפשר לחדור, מבעד לריאליה החומרית, אל […]
מעמדו המיוחד של הזית משל יותם מבליט את מעמדו המיוחד של הזית בין עצי ארץ-ישראל. בבקשם אחרי מלך העצים, טבעי וברור שהפנייה תהיה ראשית אל הזית, אשר לו מעמד בכורה בין העצים וראוי הוא למלוכה. ניתן להניח, כי הזית קנה לעצמו מעמד נכבד זה בשל היותו מרכיב מרכזי בתרבות החומרית בימי קדם:"אין הבית עומד אלא […]
מבוא הלחם הוא מזונו העיקרי של האדם והוא הבסיס לכל ארוחותיו, מני קדם ועד ימינו. שרשרת הפעולות החקלאיות שהיה צריך האיכר לעשות עד אשר תהיה הפת מונחת על שולחנו הייתה ציר מרכזי במחזור עונות השנה, ואף לוח השנה העברי, על מועדיו, קשור קשר אמיץ למערכת חקלאית זו. לחיטה מעמד בכורה בשבעת המינים שנתברכה בהם ארץ-ישראל "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה […]
"דני (מס) כבש את לב כולנו בענוותנותו, בשקט הנפשי שלו, בחיוכו הקל והביישני, באומץ ליבו ובביטחון שנבע מכל הליכותיו. חברותינו היו אומרות: "בזמן שדני מסתובב במחנה הוא נוסך בנו הרגשה של ביטחון".(קטע מתוך יומנו של חבר, 'גוש עציון 50 שנות מאבק ויצירה') לאחר נפילת שיירת הל"ה, ב-ז' בשבט הודיע המטה בירושלים שאנשי המחלקה יובאו לקבורה […]
במרחק אלפי קילומטרים מגוש עציון ומגבעת הקרב נודע לחיים גורי, חברו של דני מס מקורס מ"מים בקיץ 1944 על נפילת הל"ה. גורי היה אחד מחברי המשלחת של הפלמ"ח וההגנה ואירופה שאחרי המלחמה, הוא שהה בבודפשט ממאי 1947. בבוקר חורפי אחד גורי ראה בעיתון באנגלית ידיעה על קרב בהרי חברון בו נפלו 35 לוחמים. בהמשך, נודע […]
ההכנות: עקב המצוקה בגוש והחשש מחידוש המתקפה הערבית הוחלט שהמחלקה תצא כבר בלילה הקרוב לגוש עציון. לדני מס, מפקד הגוש עד לא מזמן, היה ברור שהלילה חייבים להגיע לגוש, עוד כישלון לא בא בחשבון. בפלמ"ח לא חזרו על אותו ציר תנועה לילה אחר לילה, והיה צורך לבחור מסלול שונה. מס' הצעות עלו (ביניהן: הגעה מכיוון […]
לאחר קרב ג' בשבט היה ברור שיש לשלוח בדחיפות תגבורת בציוד ובאנשים לגוש עציון. כבר בערב שלאחר הקרב התארגנה מחלקה ובה 40 לוחמים מחי"ש עציוני ומהפלמ"ח. הלוחמים נשאו על גבם כמות נשק ותחמושת גדולה מאוד במושגי אותם ימים (לכל לוחם היה נשק אישי!), חומרי חבישה ורפואה וסוללות למכשירי הקשר. למפקד המחלקה מונה באופן טבעי דני […]
סדרת ראשונים בהר- מייסדי גוש עציון/ שוקי שריר ונדב פרנקל, בשיתוף בית ספר אורות עציון ובית ספר שדה כפר עציון ש"צ הולצמן- האיש שנתן לגוש עציון את שמו בקילומטר העשרים מירושלים, בדרך המובילה לחברון הוקמה בשנת תרפ"ז (1927) ההתיישבות "מגדל עדר". התיישבות זאת לא הצליחה להתפתח וננטשה סופית בפרעות תרפ"ט. לאחר נטישת מגדל עדר התעורר […]
פיקוד ההגנה הארצי והאזורי ושאלת תפקידו של גוש עציוןבמלחמת העצמאות מאת: ד"ר נדב פרנקל – דוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת בר־אילן;[email protected] ארבעת קיבוצי גוש עציון הוקמו בשנות הארבעים של המאה העשרים, ובהחלטת האו"ם נקבעשהם יהיו בשטחה של המדינה הערבית המיועדת. בקרבות בין הכוחות היהודיים לכוחות הערבייםבחצי השנה שלאחר מכן נהרגו כ־ 240 מאנשי ארגון […]
מהן תגליות מרעישות? הרב ד"ר יואל בן-נון כותרת מוזרה באתרי החדשות מנסה להרעיש: שלד של חזרזיר מלפני 2,700 שנה התגלה בחפירות בירושלים השלד השלם של החזיר הצעיר, נמצא בחדר לצד עצמות של בעלי חיים נוספים שהוכנו לצריכה, כגון כבשים, עיזים, בקר, עופות ודגים. החוקרים מעריכים כי בתקופה של בית המקדש הראשון אכלו גם חזירים: "הממצא […]
אלי שוקרון(1) ויואל בן-נון מקדש מצֵבה מימי האבות בעיר שָלֵם לימים 'עיר דוד' בשנת 2010 נחשף בעיר דוד מעל הברכה החצובה באזור בית המעיין (מעיין הגיחון) מבנה יוצא דופן ובו הממצאים הבאים בקיצור: מדרגות כניסה ממזרח למבנה הובילו אל משטח ישר חצוב בסלע, ובו כמה חדרים מקבילים – החשוב בהם הוא חדר המצֵבה (הממוקם בחלקו המרכזי […]
