חורבת זיקית – מבט מן הכפר אל העירבתקופת הברונזה הקדומה 3 סיון מזרחי ויצחק פז מבוא:הופעת העיור והמרחב הכפרי בתקופת הברונזה הקדומה במחקר הארכיאולוגי המעבר מהתקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה 1 מאופיין בנטישה של יישובים והקמת יישובים חדשים. רוב יישובי התקופה הם יישובים כפריים חקלאיים, שגודלם בדרך כלל 10–50 דונם, וגידלו בהם בעלי חיים מבויתים […]
חידושים בחקר מבנה "הפודיום הגדול"בהרודיון תחתית עמיחי ליפשיץ, יעקוב קלמן ורועי פורת מבוא:מבנה "הפודיום הגדול" (להלן: הפודיום), שהיה אחד המבנים הגדולים בהרודיון רבתי, הוקם למרגלות המדרון הצפוני של הר הרודיון. ממדיו, כ־130×60 מ', הצריכו פילוס של שטח נרחב. החלק הדרומי והדרום־מערבי של השטח נחצבו במדרון ההר, והחלקים הצפוני והמזרחי של השטח הוגבהו באמצעות מילויים וקמרונות […]
מגדל עדר, תרפ"ט, ארבעים שנה אחרי:צבי גילאון והמאמץ להשבתמצילי יהודי המושבה לכפרם ראובן גפני מבוא:בראשית שנת 1973 פנה עורך הדין צבי גילאון לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, בבקשהכי תתערב למען הענקת אישור מיוחד למשפחת אל־צלייבי, שהתגוררה מאז שנת 1967בעמאן, לשוב לביתה בכפר בית אומר שמדרום לגוש עציון. בבקשתו התבסס גילאון בעיקרעל השתתפותה הפעילה של המשפחה […]
דביר רביב מבוא:מאמר זה עוסק בזיהויים של בית זכריה וכפר זכריה, הנזכרים במקורות ההיסטורייםבשני הקשרים: האחד, כמקום הקרב החמישי בין המקבים והסלווקים; והשני, כמקוםקבורת זכריה הנביא או זכריה הקדוש )להלן "אתר זכריה"( במקורות נוצריים מהתקופותהביזנטית והאסלאמית הקדומה. בעוד שאת בית זכריה מימי המרד החשמונאי מקובללזהות עם ח'רבת בית זּכריה שבצפון הר חברון, הרי שזיהויו של […]
שמואל צבי הולצמן, מכונן כפר עציון יוחנן בן יעקביהודים – העפילו אל ההר! מאמר זה מבקש להציג את יוזמתו ופועלו של שמואל צבי הולצמן בייסוד היישוב כפרעציון באמצעות חברת אל ההר, שהקים למטרה זו. חלקו הראשון סוקר את חזונו שלהולצמן, את הקמת החברה ואת הצעדים הראשונים בכפר עציון. חלקו השני דן בגורמיםלעזיבתו של הולצמן את […]
'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית המחודשת בשנים 1973-1967 באתרי התיישבות שנעזבו במלחמת העצמאותד"ר נדב פרנקלמבואהאתוס ההתיישבותי־ביטחוני הציוני החל להתגבש בעת הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל.עם ראשיתו של המרד הערבי (1936–1939) והדיונים בוועדת פיל (Commission Peel),שהפכו את האפשרות של חלוקת הארץ למוחשית, החל האתוס להשפיע בפועל עלמדיניות הקמת היישובים בסְ פר של המוסדות הציוניים. מטרתה […]
מקומו של משמר הגבול (מג"ב)במאבק בהסתננות בפרוזדור ירושלים1956-1953יוסף אוחיוןהקדמהבתום מלחמת העצמאות נדרשה מדינת ישראל להתמודד עם בעיות ביטחון שוטף קשותומורכבות בגבולותיה, שלאורכם התקיימה הסתננות נרחבת של פליטים ערבים משטחןשל מדינות ערב השכנות לתחומי ישראל. ההסתננות נועדה בתחילה לצורך שיבה למקוםהמגורים, לביקור קרובי משפחה, לאיסוף יבול ורכוש נטוש, להברחות, לגניבות ולביצועמעשי שוד. במהלך השנים ההסתננות הפכה […]
סיכום התוצאות של עשר עונות חפירההלנה רוט, סבינה קליימן ועודד ליפשיץמבואתל עזקה (תל זכריה) נמצא כ־6 ק"מ דרומית לבית שמש, בקצה הצפוני של רכס עזקה־גודד,שחוצץ בין השפלה הנמוכה במערב ובין השפלה הגבוהה במזרח (איור 1). התל מתנשאלגובה של כ־127 מ' מעל נחל האלה (ואדי אל־עג'ור) שמוצאו במזרח, ובדרכו אל הים הואמקיף את האתר ממזרח, מצפון […]
אשתוריהפרחי( – קריאה מחודשת באוסטרקוניםחדשים–ישנים מפסגת זאב ובשמות מקומותבמזרח בנימיןאסתר אשל, חגי משגב, דורון שר אבי, אלי שוקרוןואלגרה סבריאגומאמר זה עוסק בארבע כתובות ארמיות שהתגלו בחפירות חווה חקלאית בפסגת זאב.שלוש הכתובות הראשונות מתוארכות לפי מקום מציאתן לתקופה החשמונאית,והרביעית לתקופה ההרודיאנית. כתובות א-ב הן מקוטעות ובעלות תוכן דומה – הןמזכירות שמות פרטיים, כמה אתרים וכמויות של […]
משה ארנוולדמבואירושלים בתקופה שלפני מלחמת העצמאות הייתה עיר מעורבת, שבה גרו ועבדו יהודיםוערבים זה לצד זה. רוב תושבי העיר היו יהודים, אך הם היו מפוצלים ומפוזרים בשכונותשונות, שחלקן היו ברמות שונות של מצור ונתק בגלל שכונות ערביות שחצצו ביניהן אושלטו על הדרך אליהן. הקשר עם שכונות אלה התנהל בשיירות מאובטחות. האזוריםהצבאיים הבריטים ביתרו את העיר, […]
אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס –זיהוי מקור בהט־קלציטממחצבות בארץ ישראל ובמצריםאילה עמיר, עמוס פרומקין, בועז זיסו, אהרון מאיר,גיל גובס ואמנון אלבקהקדמההורדוס 'הגדול' היה ידוע במפעלי הבנייה האדירים ובשילוב אלמנטים מהתרבות הרומיתבפרויקטים האדריכליים שלו. הוא בנה מבצרים, ארמונות וערים שלמות ביהודה, כמו:מצדה, יריחו, קיפרוס, קיסריה, ירושלים והרודיון. מעטים האנשים שהיו כה משפיעיםבשינוי התרבות החומרית של זמנם כפי […]
אלרון זבטני וזהר עמר מבואבמשך אלפי שנים למד האדם לנצל את הטבע סביבו על כל רבדיו – החי, הצומח והדומם.ידע רב שנרכש עם השנים תועד בחלקו בספרות, אך הוא אינו ידוע לכול. במאמר זהמוצג ומשוחזר השימוש שנעשה בפרחי קידה שעירה )villosa Calicotome )לצורך הפקתשמן ריחני לפי מרשם ירושלמי מהמאה הי' לסה"נ. מחקר זה הוא המשך […]
המשבר האקלימי הקודם –התקופה הבין־קרחונית האחרונה בישראלעמוס פרומקין מבואמודלים אקלימיים מתייחסים לאזור הים התיכון כנקודה חמה של השפעות התחממותהאקלים (למשל 2015 ;2012 .al et Kelley). אזור ארץ ישראל (איור 1), הממוקם באזורהאקלים הסובטרופי בשולי חגורת המדבר הסהרו־ערבי, פגיע במיוחד לשינויי אקלים,והתחממות מוגברת עלולה לגרום לבצורות ולהתרחבות חגורת המדבר (למשל Held2006 Soden and). תזוזה צפונה של […]
צמחי הפולחן בגת פלשתים –עדות ממקדשי שפת נחל האלהסימביקה פרומין, אהרן מאיר, עמית דגן, מריה ינוחינה, אהוד ויס מבואמאמר זה מציג דיון מעמיק ועדכני במנהגים הטקסיים של הפלשתים, תוך התמקדותבממצאים חדשים שנאספו במסגרת מחקר בוטני־ארכיאולוגי של זרעים ופירות שנמצאו1 האתר מזוהה עם גת פלשתים, אחת מחמש בשני מקדשים בעיר התחתית של תל צפית. להמשך קריאת […]
של גוש עציון בעלייה להתיישבות, במלחמה, "מּוצָלֵי אֵש־עֶצְיֹון" – קורות ספרי התורהבשבי ובתקומהיוסי שפנייר מבואבשלושת הקיבוצים הדתיים שהיו בגוש עציון ערב הקמת המדינה )כפר עציון, משואותיצחק ועין צורים( היו ספרי תורה. לכל ספר תורה היה סיפור משלו. ברשימה זו נציג אתקורות ספרי התורה מתוך מטרה להבין את תולדותיהם לאורך השנים, את דרכם לקיבוצים,הירדן וחזרתם לארץ. […]
עלילות גדוד העבודה בהרי חברון מה ל'זָקֵן' בעיר האבות?מאת יורם אלמכיאס מבואבראשית שנות ה־30 של המאה הכ' ביקשו מומחים מהמחלקה לעבודות ציבוריות שלממשלת המנדט לבדוק את האפשרות להגדלת ספיקת המים ממעיין עֵ ין עַ רּוּב (عين العروب),על דרך חברון־ירושלים. הרעיון היה להרחיב את מוצא המעיין באמצעות פיצוץ מלאכותי,ועל ידי כך להגביר את ספיקתו. בקרב החוצבים […]
ההנצחה הכושלת של סוגת ספרי הזיכרוןלחללי חברון בתרפ"טדבורה גלעדי מבואמאורעות תרפ"ט פרצו בי"ז באב התרפ"ט, 23 באוגוסט .1929 הם נמשכו שבעה ימים,ובמהלכם נהרגו 133 יהודים ו־116 ערבים. רובם המוחלט של ההרוגים היהודים נרצחובבתיהם, בהיותם לא חמושים, בידי תוקפים ערבים. רוב ההרוגים הערבים נהרגו בשעהשתקפו יישובים או שכונות יהודיות. רובם נפגעו מאש כוחות הביטחון הבריטיים, מיעוטםמאש […]
יריחו: צליינים, תיירים ויהודיםבעיר התמרים משלהי התקופה העות'מאניתועד סוף המנדט הבריטי בארץ־ישראלערן גליק מבואבראשית שנות ה־80 של המאה הי"ט נבנה במרחב יריחו, בסמוך לכפר א־ריחא – יישובהקבע היחיד באזור – מבנה אבן ראשון. הייתה זו 'האכסניה הרוסית', שנבנתה כדילשרת את המוני הצליינים שהגיעו לטבול בנהר הירדן הסמוך. עשור מאוחר יותר נפתחליד האכסניה מלון ראשון בשם […]
הרודיון וסביבתו בראשית התקופה העות'מאניתלאור המקורות הכתוביםמיכאל טשרנין מבואערב הכיבוש העות'מאני של ארץ ישראל, בסוף שנת ,1516 ספר המדבר בסביבות הרודיוןהיה, כפי שנראה בהמשך, אזור חקלאי שבו התקיימו שני כפרים גדולים יחסית – תקועובית תעמר. בסמוך לו היו גם כמה כפרים קטנים יותר (מזרע), שהיו ברובם כפרֵי־בת שלשני הכפרים הגדולים. מהמקורות הכתובים מסתבר שחלק ניכר […]
עניין של השקפה – לתולדות האתר נבי יקין,ממזרח לחברוןעמיחי שוורץ מבוא כ־5 ק"מ מדרום־מזרח לעיר חברון נמצא אתר בשם נבי יקין. קרבתו היחסית של האתרלחברון, הנוף המרהיב הנשקף ממנו מזרחה והיותו נקודת חיבור בין הארץ הנושבתלישימון הובילו לכך שמסורות שונות נקשרו אליו. במקום נמצא מבנה עם כתובת מהמאהה־י', ומסביבו אפשר למצוא חצר גדולה ומתקנים שונים. […]
חידת האנטוניה – יציאה מהסבךארז גירון מבואהמידע שיש לנו על מצודת האנטוניה הוא יותר מקורות היסטוריים מאשר ממצאיםארכיאולוגיים. היא מוזכרת כחמישים פעמים במלחמת היהודים, והיה לה תפקיד מרכזיבמרד החורבן. בימי חייו של יוספוס האנטוניה הייתה ללא ספק מבצר גדול, ולפי תיאורוהמפורט אפשר להניח שביקר שם פיזית.הוא מתאר את המבצר על ארבעת מגדליו, כשהמגדל הדרום־מזרחי הוא […]
מבט חדש על סביבות ירושליםבתקופה הרומית התיכונהיוסף שפייזר, בועז זיסו ויחיאל זלינגר מבואמקובל לתחום את התקופה הרומית התיכונה משנת 70 לסה"נ, זמן חורבן בית המקדשונפילת ירושלים, לשנת 136 לסה"נ, אז הושלם דיכוי מרד בר כוכבא (שטרן ואחרים:1984 25–28). חורבן בית המקדש השני היה אירוע מכריע בתולדות האומה היהודית,כיוון שירושלים והמקדש שימשו המרכז הרוחני, הדתי והכלכלי […]
כתובות מרשה בבחינה חישובית:סטטיסטיקה ומרחבנועם בר דוד מבואבשנים האחרונות מדעי הרוח הדיגיטליים (Humanities Digital) ומדעי הרוח החישוביים(Humanities Computational) מתרחבים ומתפתחים, ונעשים נפוצים בכל שדות המחקרשל מדעי הרוח.דיגיטציה ממלאת תפקיד חשוב בתחום הארכיאולוגיה: החל משימוש בתוכנות מחשבליצירת עותקים דיגיטליים של טקסטים, לתיוגם ולניתוחם, דרך סריקות תלת־ממד שלממצאים ארכיאולוגיים וחפירות ארכיאולוגיות, וכלה בניתוח מרחבי לצורך ניתוחיםהיסטוריים וארכיאולוגיים. […]
גילויה של מנהרה החוצה את קו פרשת המיםהארצי בתוואי אמת המים העליונה לירושליםומשמעותהעזריאל יחזקאל ואירנה זילברבוד מבואאמת המים העליונה היא אחת מארבע אמות שסיפקו מים לירושלים בתקופה הרומיתובתקופה הביזנטית. סימני שאלה רבים קיימים על אודות מהלכה הכללי, תאריך הקמתהומתי הפסיקה לתפקד, על מקורות מימיה ואף על יעדה הסופי בירושלים. אי־ודאות שוררתגם לגבי הנקודה שבה חצתה […]
'גדיים הופכים לתיישים': התגבשותההחלטה הממשלתית על הקמת 'היאחזותאזרחית' בכפר עציון בקיץ 1967 ד"ר נדב פרנקל 'אינני יודע אם דיברתי בשביל ההיסטוריה, אבל דיברתי בשביל הפרוטוקול'.השר זלמן ארן בדיון בממשלה על עתיד השטחים.
גוש עציון שבהרי יהודה, מדרום לירושלים, הוא גוש יישובים גדול ומשגשג. כיום יש בגוש 18 יישובים, אשר הוקמו לאורך השנים, לאחר מלחמת ששת הימים (1967). בשנת תש"ח (1948) כלל גוש עציון ארבעה יישובים; הגדול והוותיק שבהם היה כפר עציון. לגוש עציון הייתה משמעות מיוחדת, כיוון שהוא הגן על צדה הדרומי של ירושלים מפני כפרים ערביים עוינים וכוחות […]
מחקר נרות החרס הקדומים בארץ ישראל פופולרי בקרב ארכיאולוגים והיסטוריוניםשל האמנות. נכון להיום, רוב המחקרים הארכיאולוגיים יצרו טיפולוגיה וכרונולוגיה שלהנרות לפי תקופות השימוש השונות, על מנת לשמש ככלי עזר לתיארוך שכבות באתריםארכיאולוגיים. ביסוס הטיפולוגיה נבנה בעיקר על סמך שינויים מורפולוגיים של צורתהנרות וההתפתחות הטכנולוגית בייצורם…
בשנות הארבעים חיפש טוביה קושניר הי"ד, אחד מנופלי שיירת הל"ה שנרצח בהיחלצולעזרת גוש עציון הנצור, אחר פרחי האיריסים בישראל (קושניר 1971). אחת מאוכלוסיותהיעד שהוא תיעד הייתה האיריס ההדור מהזן השומרוני בהר עיבל. לאחר מלחמת ששתהימים התאפשרה הגישה לאוכלוסיות האיריסים בתחומי יהודה ושומרון ואנשי רשותשמורות הטבע והחברה להגנת הטבע סקרו את מרחבי יהודה ושומרון ומפעם לפעם […]
יומיים נמשך הקרב האחרון על גוש עציון. כוחות האויב, בהם חיילי הליגיון המאומנים, מצוידים בתותחים ובמשוריינים, אנשי הכנופיות וערבים בלתי סדירים, רוכזו מבעוד מועד ונערכו להתקפה. מולם ניצב קומץ מגינים נצורים, תשושי קרבות, לרשותם נשק קל ודל ומעט תחמושת. היעד של האויב היה חיסול יישובי גוש עציון ועקירתם, עוד בטרם תום המנדט הבריטי על ארץ […]
מלחמת העצמאות קטעה את כל התוכניות, היא שִנתה בהינף אחד את פני הדברים. באחת נשמעו החקלאים-החלוצים לצו השעה: "כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים" (יואל ד י), לא מרצון אלא בכורח הנסיבות היו המתיישבים החלוצים ללוחמים. תוכנית החלוקה אור ל-יז בכסלו תש"ח (29.11.47) התקבלה באו"ם החלטת החלוקה – הקמת מדינה יהודית ולצִדה מדינה ערבית בארץ ישראל. […]
תום הקרב – הסיפור המקובל והרווחבשעות הצהריים, יום חמישי ד' באייר תש"ח ) 13.5.1948 (, פרצו שִריוני הלִגיון הערבי לכפרעציון ועִמם חיילי לִגיון רגליים והמוני בלתי סדירים – אנשי הכנופיות. המגינים הניפו דגללבן, הניחו את נשקם והתרכזו במרכז הכפר. הורו להם להתייצב לצילום ואז פתחו עליהםבאש, רובם נרצחו במקום. אחרוני המגינים נהרגו בבונקר אליו הושלכו […]
מבואעל מנת לדון בראשית העיור בשפלת יהודה, עלינו קודם להבהיר את המונח "עיור",urbanization בלועזית, אשר נגזר מהמילה "עיר". מהי "עיר" בימי קדם ואיך מזהים יישובשכזה? האם העיר המודרנית דומה לעיר הקדומה? האם העיור בצד אחד של העולם יהיהבעל מאפיינים זהים לעיור בקצהו האחר? תלי תלים של מחקרים מתחומי מחקר שוניםכגון גיאוגרפיה, סוציולוגיה, היסטוריה וגם הארכיאולוגיה, […]
אוסף הכתובות הארמיות ממרשהבמהלך החפירות שביצע עמוס קלונר בשנים 2000-1989 נתגלו 72 כתובות שמיות שונות.ביניהן נתגלו 65 כתובות בארמית, משלהי התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית,שתוארכו בין המאה ה־ה' למאה ה־ב' לפסה"נ ( Eshel 2010:35-88 ) רובן בעלות אופיכלכלי. בנוסף לכך, במהלך החפירות שביצעו שטרן ואלפרט בשנים 2012-2000 בחללהתת־קרקעי שמספרו 57 נתגלו 39 כתובות שמיות, מתוכם 37 […]
