אני לא יודע מדוע את צריכה לעבור פעמיים מלחמה… חשבתי על זה, יש אנשיםשלא עברו אף פעם מלחמה ואת כבר עברת פעמים… (פרץ פרנקל לרעייתו יפה,14.4.1948 , תיק מכתבי הנצורים, ארכיון כפר עציון).השאלה על אודות משמעות הקשר שבין השואה לתקומת מדינת ישראל נדונה בשיחהציבורי והמחקרי במהלך השנים ממגוון נקודות מבט. התפנית החדה ביותר בתולדות עםישראל […]
תקצירשדה הקרסט של עפרה בחבל בנימין הינו אגן סגור ששטחו כ־ 5 קמ"ר הנמצא במרכז גבההר של ישראל, על קו פרשת המים הארצי. באגן מתקיימים תנאים הגורמים לעיצוב פניהשטח על ידי תהליכים קרסטיים. כך נפוצים בשטח האגן טרשים, טרשונים, דולינות,קמינים ובורות. האחרונים אחראיים על ניקוז הנגר אל תת הקרקע ולהמעטת הנגר העילי,דבר המתאים להגדרת הקרסט […]
בעשורים האחרונים מסתמן כי רבים ממיני העופות הדורסים בישראל נמצאים בסכנה(Mendelssohn & Paz 1977; Yom-Tov et al 2012) מוחשית, וכי אוכלוסיותיהם מצטמצמותעקב הרס בית גידולן, הרעלות, התחשמלות, חמיסת קינים, שריפות, ציד ועוד. מבין כלהגורמים הללו, הרס בתי הגידול מדורג כגורם המשפיע ביותר בעולם על המגוון הביולוגיוגם בישראל נראה כי הוא גרם לשינויים ניכרים באוכלוסיות ,(Walker […]
שרידי הארמונות שנחשפו בחפירותיו של אהוד נצר בשנים 1973 עד 1987 ובהמשךNetzer 2001; Netzer and) לסירוגין עד לשנת 2000 , התפרסמו בדו"חות הסופייםLaureys-Chachy 2004; Bar-Nathan 2002; Rozenberg 2008; Bar-Nathan andוכן במאמרים ובספרים מדעיים ופופולריים (למשל נצר תש"ס: 31-5) והם (Gärtner 2013מוכרים היטב. אולם, שורה של מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מציגים פרשנויות חדשות,לעיתים סותרות, של אופי הארמונות, […]
רקע גיאוגרפיראשיתו של נחל תקוע באזור בריכות שלמה. בתחילתו הוא קרוי על שם הכפר ארטסהסמוך לבריכות שלמה, ומהכפר מזרחה, עד קרבת הרודיון, שמו "ואדי טוואחין" (واديطواحين ― נחל הטחנות), על שם טחנות הקמח שהונעו בעבר בכוח מימיו. בקטע זה מלווהאותו מצפון אמת המים העתיקה המוליכה מבריכות שלמה אל ההרודיון, וכן אמה מעיןארטס שהפעילה את טחנות […]
מבואעם סיומה של מלחמת העצמאות החלה מדינת ישראל ליישב באינטנסיביות שטחים רביםשנפלו בחלקה בעקבות המלחמה. הדגש ניתן על התיישבות כפרית, הרחק מאזורי הליבהההתיישבותיים שבמישור החוף, כדי לאפשר את פיזורה של האוכלוסייה וכדי להשתלטבפועל על שטחים רבים שהנוכחות היהודית בהם הייתה דלילה ביותר עד למלחמה. גורםנוסף היה הרצון לקבע את הצלחות מלחמת העצמאות, קרי: השתלטות מדינת […]
השלבים הראשונים של החקלאות ההררית, טרם בניית הטרסות והבוסתנים, הם עניינוהעיקרי של מאמר זה. אנו מציעים פתרונות אפשריים לסוגיה זו, על יסוד בחינתם שלמרכיבי הנוף שייתכן כי היו השראה לבניית מדרגות חקלאיות קדומות. מכאן נסללה הדרךבהרי יהודה. לדעתנו, גידול עצי פרי בכלל ועצי הזית (horticulture) לראשית הבוסתנאותבפרט בחלקות אדמה הכלואות בין משטחים של סלעי תשתית, […]
מאמר זה משלים את סקירת התפתחות בתי המרגוע בגוש עציון בתקופת המנדט כחלקמענף כלכלי־חברתי משמעותי באזור ההר בשנים שלפני הקמת המדינה. 1ענף המרגועבמשקי ההר התפתח במהלך שנות ה־ 40 של המאה ה־ 20 והיווה ענף מרכזי וחשוב בכלכלתהמשקים בימים ההם. בית המרגוע הראשון שהוקם בגוש היה זה שבכפר עציון, והוא שימש כאחד מענפיו העיקריים של […]
"שבו בנים לגבולם" י"ט שנה עמד גוש-עציון בחורבנו. הערבים הקימו מחנות צבא על חורבות כפר-עציון ו'המשלט הרוסי',ומחנה-פליטים על הריסות משואות-יצחק. שרידי גוש-עציון נותרו להביט מרחוק אל עבר "העץ-הבודד" שסימל את הכמיהה לשוב הביתה. היו אלה שנים בהן חשנו – אנו בני כפר-עציון -את עומק פשוטו של הפסוק: "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ וְשָמָּה לֹא תָבוֹא" (דברים […]
ביום ירושלים, כ"ח באייר תשמ"ח, 15 במאי 1988 , חנכנו את המיצג האור קולי "אנשי ההר" על חורבות הבונקר, באתר ההנצחה למתיישבים וללוחמים בכפר עציון, במעמד נשיא המדינה, מר חיים הרצוג. בשלבי העבודה על המיצג נדרשנו להקפיד בבחירת תמונות מקבוצת אברהם ומכפר עציון, ולפחות במקרה אחד גם לרטש תמונה שנראתה בלתי צנועה מבחינת הלבוש המקובל […]
א. הקדמהארמון מבצר ההר בהרודיון, שנבנה על ידי הורדוס בכמה שלבים, המשיך לתפקד בימייורשיו והנציבים הרומאים ביהודה עד שנכבש על ידי הלוחמים היהודים בראשית המרדהראשון (כפי הנראה בשנת 66 לספירה). הרודיון נכבשה מידי המורדים וחרבה בסופושל מרד זה בשנת 71 לספירה, כשנה לאחר חורבן הבית. במרד בר־כוכבא ( 135/6-132לספירה) השתלטו שוב המורדים על ארמון מבצר […]
ארץ ישראל ידועה היטב ברחבי העולם בעיקר בזכות אלפי שנות היסטוריה וארכיאולוגיה.מיקומה הייחודי, בצומת של שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה, הביא לכך שבישראלובמזרח התיכון גם צמחו שלוש הדתות המונותיאיסטיות ― היהדות, הנצרות והאסלאם.שילוב ייחודי זה הביא לכך, שבמשך מאות שנים הגיעו לארץ הקודש מיליוני צליינים בניהדתות השונות, שנמשכו כבחבלי קסם אל המקומות הקדושים. עם זאת, […]
מבואמאז חורבן יהודה בעקבות מרד בר־כוכבא בשנת 135 לספירה, ועד הקמת המחתרותבראשית המאה ה־ 20 לא קם כוח מגן יהודי בארץ ישראל. הקמת מחתרות ובהמשךהפיכתן לצבא יצרו מציאות חדשה עבור עם ישראל, אשר השפיעה על תחומים רבים.אחד ההיבטים אשר הושפעו רבות מהקמת כוחות המגן היה ההיבט ההלכתי. לראשונהמזה כאלף ושמונה מאות שנים התעורר הצורך לפסוק […]
חפירת הצלה נערכה בין החודשים אוגוסט 2016 ומרץ 2017 על אוכף וגבעה ממערבלחורבת בית נטיף, לקראת הקמת שכונה נוספת ברמת בית שמש. בחפירה התגלוממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת, מהתקופה הרומית ומהתקופה המודרנית.שטח החפירה מצוי בשולי הכפר הערבי בית נטיף שהתקיים במקום עד 1948הכפר שימר את שמו של היישוב הקדום בית נטיף המוזכרפעמיים בכתביו של יוספוס – […]
בכפר עציון פעל אחד מבתי המרגוע שהוקמו בשנות הארבעים באזור ההר. הוא פעל במשךשלושה קייצים בשנים תש"ה-תש"ז (כץ תשנ"ב: )הנופש בבתי המרגוע התמסד בסביבות ירושלים ואף הפך בכמה קיבוצים לענף מרכזי:בקריית ענבים (כהן־הטב תשס"ז: 90-83 ; אלון־מוזס ושמרוני תשע"ז: 138-109 ), מעלההחמישה (בן חיים תשנ"ו: 68-67 ; 144-143 ; 166-165 ; רוזנסון ושפנייר בדפוס), רמת […]
חוותו של הקונסול פין בכפר פע'ור (פאגור) נזכרת פעמים אחדות במכתב הגב' פין, המובא במלואו במאמרו של שור. פרשת החווה לא נזכרה עד כה בספרות המחקר, ואף אין היא מוכרת לאיש מבין החוקרים, שאליהם פנינו עם מימצאינו. לאחר מספר שנות מחקר והתחקות אחר הפרשה, נראה שיש בידינו עיקרם של הדברים. להלן נביא תמצית החומר שבידינו.[1] […]
ח'רבת קלפה שוכנת בראש גבעה במרכז שלוחה צרה ותלולה, כשני ק"מ מדרום־מזרחלכפר צוריף וכקילומטר מצפון־מערב לתל גדור (נ"צ בר"י ישנה 1581/1165).גבעת האתר, בגובה 780 מ' מעל פני הים, ניצבת כשני קילומטרים מערבית לקו פרשתהמים הארצי, במרכז המתלול הגדול של מערב הר חברון. השלוחה שעליה ממוקם האתרמורכבת מסלעי דולומיט וחוואר מתצורת שורק (Hirsch 1983). שכבת החוואר […]
העלייה לרגל למקדש בירושלים בימי הבית השני הייתה מן האירועים המכוננים בחייהםשל היהודים בארץ ישראל ובתפוצות. מציאותם של רבבות עולי הרגל הפוקדים אתהדרכים לירושלים בימי המועדים, הצריכה את ההנהגה היהודית לנקוט פעולות שונותלרווחת העולים, ביניהן אספקת מים לשתייה, רחצה וטהרה. המקור הקדום ביותר המתארפעולות אלו היא המשנה: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ (באדר) מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת […]
אזור יהודה, המשלב אזורי אקלים שונים, מתייחד במגוון צמחים בעלי תכונות רפואיות.בשנים האחרונות נאסף מידע רב הנוגע לתכונות אלו. מאמר זה בא להציג פרויקט לסריקתצמחי המרפא מאזור יהודה ולבחינת היכולת של מיצויי הצמחים להתמודד עם מחלותניווניות של המוח כמו אלצהיימר, פרקינסון ועוד.בחלקו הראשון של המאמר נתאר מקור פולקלוריסטי מקומי של שימוש בצמחים.מקורות כגון אלו משמשים […]
מבואיותר מ־ 400 מינים של צמחי בר בישראל הוגדרו בסכנת הכחדה (שמידע, פולק ופרגמן־ספיר 2011). צמחים אלו הוכתרו בשם: "מינים אדומים". רשימה זו אינה כוללת אתהמינים המוגנים על פי החוק. בחלוף השנים אנו עדים להצטרפותם של מיני צומח רביםלרשימה (Pitman and Jorgensen 2002). העלייה בצפיפות האוכלוסייה בישראל וקצבהפיתוח המואץ הם הגורמים העיקריים לאובדן בתי גידול […]
מבואב־ 12 במאי 1948 החל הקרב האחרון על גוש עציון. לאחר יום וחצי של קרבות הצליחהלגיון הערבי לפרוץ את שערי כפר עציון, הקיבוץ הגדול ביישובי הגוש. 156 איש, בהםאנשי כוחות ההגנה וארבעת קיבוצי גוש עציון, נהרגו בקרב בן היומיים, אחד הקרבותהקשים ביותר בכל מלחמת העצמאות. חלק הארי של הנפגעים הגיע מקרב תושבי כפרעציון, שספג שמונים […]
ביום שישי, י"ט בשבט (25.01.19) התכנסה קבוצה של כ-50 מתנדבים ב"בית של רות" שבשדה בועז, בשעה 9:00 בבוקר. לאחר קפה, תה, עוגה ותדרוך מעמיק, הם יצאו לדרך למבצע "שוד ושבר". הם התחלקו ל-2 קבוצות – קבוצה אחת אחראית על השטח שמשדה בועז ומערבה לכיוון נחלין והקבוצה השנייה אחראית על השטח שמשדה בועז עד כיכר אל-ח'אדר […]
אתר הארכיון של אלון שבות הוקם ביוזמת משפחת ברוכי ובתרומתה לזכר אם המשפחה שלומית ע"ה. שלומית הייתה היסטוריונית בנשמתה, וראתה ערך רב בתיעוד ובשימור לדורות. היא חלמה על ארכיון פעיל לישוב ופעלה להקמתו, אך לא זכתה לחזות בהגשמת חלומה. באתר הארכיון: · מסמכים היסטוריים מהקמת אלון שבות; · עלוני היישוב מכל השנים; · מידע ומסמכים על מוסדות הציבור הפועלים בישוב; […]
________________________________ שבט תשפ"א, 1.2021כתיבה: יוחנן בן יעקבציור השער: חנה נוסבויםבית ספר שדה כפר עציון – עמותת בני גוש עציוןמהדורה מחודשת ומעודכנת – ה'תשפ"א, 2021 ________________________________ תוכן עניינים: ▪ מיני קדם ▪ שלבי ההתיישבות בהר ▪ ימי מאורעות וקרב ▪ שיירת העשר ▪ מחלקת ה-ל"ה ▪ הווי המצור ▪ במבחן הנאמנות ▪ שדה התעופה ▪ תקיפת […]
מבואהנוף הסובב אותנו הוא תוצאה של תהליך פיתוח שנמשך שנים רבות. דורות על גבי דורותשל מתיישבים ניהלו ופיתחו את המרחב שבו חיו. בעת האחרונה גוברת בארץ המודעותלעובדה שמחקר ארכאולוגי מרחבי של נוף תרבותי/היסטורי יכול לתת מענה לשאלותתרבותיות מהותיות בדבר העבר הרחוק והעבר הקרוב כאחד. מחקר מעמיק של המרכיביםהארכאולוגיים השונים בנוף הכולל את תיארוכם ואת ההקשרים […]
חג נבי מוסא מתקיים מדי שנה באפריל באתר (מקאם) נבי מוסא שליד יריחו. זוהי מסורתשהתחילה לפחות במאה ה־ 13 , אך בניגוד לחגי האסלאם האחרים, חג נבי מוסא הוא דוגמהלשילוב פוליטיקה ודת והעצמת רגשות לאומיים באמצעות כינוס דתי. במאמר זה נתחקהאחר שורשי חג נבי מוסא, נכיר את אתר נבי מוסא ונראה כיצד העלייה לרגל משנה […]
מאמר זה סוקר את סיפורה של אחת השיירות לגוש עציון במלחמת העצמאות, "שיירתדבורה". רבות נכתב בספרי הזיכרונות של מלחמת העצמאות על סוגיית השיירות במלחמהאך מעט מאוד נחקר. שיירת דבורה אינה מוכרת כמעט לחוקרי מלחמת העצמאות ולחוקריפרשת גוש עציון בתש"ח, ולמרות זאת השיירה מהווה מודל לתכנון רציני ומעמיק שלשיירה במלחמת העצמאות ודגם ומופת לתכנון צבאי. שיירת […]
הקדמהבמהלך 100 השנים האחרונות נעשו בצפון הר חברון סקרים רבים ואף מספר חפירות,שחלקן פורסמו. בין מחקרים אלה ניתן למנות את סוקרי Conder & Kitchener P.E.F1883 , ו' גרן (גרן תשמ"ד), סקר החירום בתשכ"ח (כוכבי תשל"ב), סקר הר יהודה שלא' עופר (עופר 1993)ועוד. בניגוד לאזור בנימין והשומרון שזכו לסקר שיטתי ואיכותיFinkelsteim & Lederman 1997) בצפון הר […]
הקהילה היהודית הותיקה בחברון הייתה במשך שנות קיומה הרבות מיעוט בתוך רובמוסלמי מוחלט. היא מנתה בין חמישה לעשרה אחוזים מתושבי העיר ופחות מכך אםלוקחים בחשבון גם את תושבי הכפרים הערביים הרבים שהייתה להם זיקה חזקה לעיר(קרמון ושמואלי תש"ל: 75 ). הקהילה היהודית הייתה חלשה מכמה סיבות: א. הבידודוהריחוק ממרכזי היישוב היהודי. ב. הסבל מחוליי השלטון […]
אתר ח'רבת אל־מורק, המוכר גם בשם "ארמון חלקיה", ממוקם בגבול שפלת יהודה והרחברון (איור 1). האתר שוכן במרכז שלוחה מתונה, הבנויה מסלע קירטוני רך מתצורתצרעה, פרט מרשה (הירש 1983), הממוקמת בגוש הגבעות המזרחי של אזור השפלה,המבותר על ידי יובליו העליונים של נחל לכיש. האתר נמצא כ־ 2.5 קילומטרים מזרחיתלקו הירוק, באזור המיושב כיום בבתי הכפר […]
מראשית ימיה של ירושלים, הטרידה את פרנסי העיר ותושביה בעיית המחסור במים. מקורות המים הטבעיים של העיר מצומצמים, ובתקופות בהם התפתחה העיר נאלצו תושביה לדאוג לאספקת מים ממרחק. רבות נכתב על אספקת המים לעיר בתקופות שונות: בתקופת המקרא, בימי הבית השני, בימי הביניים, ואף בעיצומה של מלחמת העצמאות. מעטים הם המחקרים שעסקו באספקת המים לעיר […]
מאמר זה מוקדש לזכרו של חברנו ומורנו היקר דוד עמית, אשר במהלך השנים ליווה מקרוב את מחקר הרודיון, תוך שהוא תורם בשמחה מידיעותיו ומניסיונו העשיר.מבואבשנים 2016-2014 עסקה “המשלחת לחקר הרודיון ע"ש אהוד נצר" של האוניברסיטההעברית בראשות המחברים בחפירות באזור הכניסה אל ארמון־מבצר ההר בהרודיון. מחפירות אלה עלו נתונים חדשים ומפתיעים בדבר שלבי הבנייה במערך הכניסה […]
רקעמעיינות שכבה נפוצים מאוד בשדרת ההר המרכזית בישראל, וכשמם כן הם – מעיינותהנובעים במגע שבין שכבות – אקוויפרית ואקוויקלודית.פרמטרים רבים משפיעים על כמות המים הנובעת במעיינות אלו ועל איכותם. ביניהםניתן למנות את כמות המשקעים, את משרעת הגשמים ואת תפרוסת המשקעים. גורמיםנוספים המשפיעים על המעיינות הם אחוז החידור (המושפע מרטיבות הקרקע, אידויודיות, נגר עילי ועוד), גודל […]
מבואהבדווים במדבר יהודה, שחלקם שוכנים סמוך לקטע כביש מס' 1 המחבר בין ירושליםלבין צפון ים־המלח, נמצאים בשנים האחרונות בלחצים הגורמים לשינויים באורח חייהם.השבט הנראה ביותר לעין הישראלית הוא שבט ג'האלין, שהגיע בראשית שנות ה־50 מהנגבלמדבר יהודה, והתנחל לאורך הרכסים והנחלים היורדים מירושלים למדבר יהודה. לאחרמלחמת ששת הימים החלה פעילות ישראלית אינטנסיבית בצפון מדבר יהודה: התיישבות;סלילת […]
מבוא מהחל מהמחצית הראשונה של המאה הד' אנו עדים למסורת על אודות זיהוי מיקומו של קבר עמוס בסביבות תקוע. המסורת נמשכה ברציפות במשך כ־1300 שנה – עד לראשית המאה הי"ז – והיא מוזכרת במקורות נוצריים ויהודיים. במאות שלאחר מכן המסורת הלכה והשתכחה בעקבות נטישת תושביו הנוצרים של הכפר תקוע, שטיפלו במקום הקדוש ושמרו עליו, תחת […]
"הדמות האידיאלית של מפקד עברי": מפקדי גוש עציון בתש"ח – דני מס ומשה (מֹוש) זילברשמידט. יוחנן בן יעקב מבוא:בששת חודשי המערכה על גוש עציון בתש"ח חברו בו יחדיו מתיישבים – חברי הקיבוצים, ואנשי יחידות התגבורת שנשלחו בידי ההגנה. הפיקוד על גוש עציון מטעם ההגנה חייב שילוב יסודות צבאיים־ביטחוניים עם יסודות התיישבותיים־חלוציים. הפיקוד הציף אתגרים ייחודיים, […]
שימוש ראשון בפניני מערות במחקר ארכיאולוגי:העדות מנקבת עין ג'וויזה עזריאל יחזקאל, יואב וקנין, שלומית קופר־פרומקין,אורי ריב, רון שער, יובל גדות, עמוס פרומקין מבוא:פניני מערות (cave pearls), מונח שנטבע על ידי דוקינס (Dawkins 1874), הוא שם כללי למשקע מערות המנותק מרצפת המערה, קירותיה או התקרה שלה, והמתגבש סביב גלעין ברצף של למינות קונצנטריות (Hill 1976). בעבר […]
רזה דקרתה – סוד הקריה מעין גדי:פרשנות חדשה לאור ספרות חז"ל אלרון זבטני מבוא:בית הכנסת בעין גדי התגלה בשנת תשכ״ו (1966) בידי עובדי קיבוץ עין גדי. הוא נחפר בין השנים תש״ל–תשל״ב (1970–1972) בידי דן בר"ג מהאוניברסיטה העברית ויוסף פורת ממחלקת העתיקות, גלגולה הקודם של רשות העתיקות (בר"ג ופורת תש״ל). המבנה הוא ממצא חשוב בחקר החיים […]
ביוגרפיה של משלחת החפירות הראשונהלתל לכיש: 1983-1932 יוסף גרפינקל הקדמה:מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה לקורא העברי את סיפורה של משלחת החפירות הראשונה לתל לכיש, הנמצא בשפלת יהודה, סמוך למושב לכיש המודרני. מצד אחד מדובר באחד האתרים המרכזיים לתולדות ארץ ישראל בתקופת הברונזה, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית. מצד שני מדובר באחת המשלחות החשובות והמשפיעות ביותר […]
מדיניות ממשלת ישראל כלפי חגיגות'יום ירושלים' הראשון בשנת 1968 ד"ר נדב פרנקל מבוא:לטקסים ולאירועים בעלי סממנים לאומיים מובהקים יש תפקיד חשוב ביצירתה, בשימורה ובעיצובה של הזהות הלאומית והפוליטית (זלצר 2006: 5; דון יחיא 1984). בשנים שלאחר מלחמת העצמאות פעלו מנהיגי מדינת ישראל כדי לקבוע חגים לאומיים שיתפקדו כ'פולחני מדינה', כהגדרתו של מעוז עזריהו, ולמסד אותם, […]
