שוקי שריר
מבוא
מבוא 1
בצידו הדרומי של בית העלמין האזורי גוש עציון־אפרת, במרחק כ־ 100 מטר ממנו ובאותו
מפלס קרקע, זוהה לאורך השנים בית העלמין של כפר עציון, שפעל במקום בין השנים
1949 (. בסוף תקופת פעילותו היו טמונים בו 56 חללים, רובם המוחלט – תש"ה–תש"י ) 1944
נפלו בקרבות ובהתקפות ערבים במלחמת הקוממיות, ערב הקמת המדינה.
בית העלמין של כפר עציון הוקם שנים ספורות לפני המלחמה. כמו בכל מרחב התיישבות צעיר, גם הקמתו של בית העלמין בכפר עציון הייתה כרוכה בטרגדיה. ציפורה אליאש, חברת כפר עציון, נפטרה בעת לידה, בי' בטבת תש"ה )סתיו
1944 (. לדרישת בעלה היא נטמנה עם ולדה בחורשה שניטעה שנה לפני כן לכבוד הרב מאיר בר אילן במורד ואדי אבו ריש, בשוליים המערביים של הקיבוץ. במהלך מלחמת הקוממיות הפך אתר הקבורה הבודד למרחב בית עלמין, אך קברה של אליאש היה יוצא דופן במקום. לדברי דוד בן דוד מכפר עציון, אליאש הייתה היחידה בבית העלמין שזכתה למצבה מאבן, משום שבתקופת המלחמה "לא יצרנו כאן מצבות, ומירושלים היה לנו דברים יותר חשובים להביא". 2 חללי המלחמה הראשונים שנטמנו במקום היו חמישה מתוך עשרת חללי השיירה שנהרגו באש ממארב בדרכם מירושלים, בכ"ח
.(בכסלו תש"ח ) 11 בדצמבר 1948 לאחר ימים ספורים נטמן במקום משה פרידריך, שנפל בעת מילויתפקידו באחת מעמדות הקיבוץ, ולימים הוכר כחלל נצר אחרון למשפחתו שנספתה בשואה. לאחר הלוויית הל"ה, שנערכה במקום בחודש שבט )ינואר 1948 ( ועליה נרחיב במאמר זה, נטמן בבית העלמין שמעון זילברמן, שנהרג בפיצוץ מוקש. האחרונים שנטמנו.) במקום, ימים ספורים לפני חורבן הגוש, היו שנים עשר חללי קרב כ"ה בניסן ) 4 במאי 1948חללי שיירת הל"ה, שבהם עוסק המאמר, נטמנו לראשונה בבית העלמין בכפר עציון ,) לאחר נפילתם בקרב. כשנה ועשרה חודשים מאוחר יותר, בחשוון תש"י )נובמבר 1949 במסגרת מבצע ליקוט העצמות, הועתק בית העלמין עם חללי הל"ה להר הרצל בירושלים, שם נקברו בשנית. פרשת הל"ה החלה
שתפו את המאמר הזה:
