תל חדיד שוכן בשוליים המזרחיים של עמק לוד, על גבעה נישאת המהווה נקודת מפגש אסטרטגית בין מישור החוף להרי יהודה והשומרון. הגבעה רחבת הידיים חולשת על דרכים עתיקות שעברו באזור, ובהן דרך הים העוברת לאורכו של מישור החוף והנתיבים שקישרו בין מישור החוף לירושלים. החפירות והסקרים שנערכו בתל מעידים על רצף התיישבות ממושך, מן האלף השלישי לפסה״נ ועד העת החדשה. בין התקופות הבולטות באתר ניתן למנות את תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית, התקופה הביזנטית והכפר הערבי אל־חדיתה, שהתקיים במקום עד 1948.
בחפירות האחרונות נחשפו גם מתקני ייצור, מכלולי כלי חרס עשירים, כלי אבן וחותם ייחודי עשוי אם־הפנינה הנושא סצנה המזוהה עם אל הירח של חרן. מן התקופה ההלניסטית נחשפו שרידי ביצור מסיבי, הקשורים ככל הנראה לשליטה החשמונאית בעמק לוד, ואילו מן התקופה הביזנטית מוכרים מתקנים חקלאיים, ובהם בתי בד וגתות. שרידי בתי הכפר אל־חדיתה, חלקות הזיתים, בתי הקברות והדרכים מוסיפים לתל רובד היסטורי מאוחר, המאפשר לחקור את המקום כמרחב יישובי ונופי לאורך אלפי שנים.