חיפוש

תהליך התהוותו של מפעל היאחזויות הנחל

נדב פרנקלתקצירבתקופת השלטון הבריטי התגבשה בהנהגת היישוב העברי בארץ ישראל תפיסת ההתיישבותהביטחונית, שלפיה יבטיחו יישובי הסְ פר את הביטחון בגבולות. אחד הביטויים המרכזיים ביותרשל תפיסה זו היה מפעל היאחזויות הנח"ל, שכחלק ממנו הוקמו מקיץ 1951 עשרות נקודות יישוב;אלה אוישו בחיילים ושילבו עשייה ביטחונית וחקלאית. למרות המעורבות העמוקה של חבריהגרעינים, בוגרי תנועות הנוער וארגון עליית הנוער […]

פיקוד ההגנה הארצי והאזורי ושאלת תפקידו של גוש עציון

נדב פרנקלתקצירארבעת קיבוצי גוש עציון הוקמו בשנות הארבעים של המאה העשרים, ובהחלטת האו"ם נקבעשהם יהיו בשטחה של המדינה הערבית המיועדת. בקרבות בין הכוחות היהודיים לכוחות הערבייםבחצי השנה שלאחר מכן נהרגו כ־240 מאנשי ארגון ההגנה והקיבוצים. מטרתו של מאמר זה היאלסקור את מערכת היחסים שהתהוותה במשולש שבין הכוחות בגוש עציון, הפיקוד האזורי שלארגון ההגנה בירושלים והפיקוד […]

מול שערי עזה היאחזויות נחל ורצועת עזה

פורסם לראשונה במוסף שבת של מקור ראשוןבשבועות האחרונים עול ות בתקשורת הישראלית הצעות כאלו ואחרות להקמת היאחזויות נח"לבעוטף עזה )ראו למשל: 'קצין חינוך ראשי: בוחנים הקמת היאחזויות נח"ל בעוטף עזה', מקורראשון, 2.12.2023(, או אף בשטח הרצועה עצמה, באזורים עליהם השתלטו כוחות צה"ל מאזראשיתו של השלב הקרקעי במלחמת חרבות ברזל. הצעות אלו 'מחזירות את הצבע' למיזםהיאחזויות […]

יישובי גוש עציון ומוסדות היישוב במלחמת העצמאות

הפסקת עשר נצר אחרון בכפר עציון

נדב פרנקלמבואב־14 במאי 1948 נדמו הדי הקרבות האחרונים על גוש עציון, קרבות שכוחות הלגיון הירדניכבשו בהם את כפר עציון, הגדול שביישובי הגוש, והכניעו את שלושת היישובים הנוספים.240 מלוחמי ההגנה ומתושבי הגוש נהרגו בסדרה של התנגשויות בין הכוחות היהודייםלכוחות הערביים שהתרחשו בין דצמבר 1947 לאמצע מאי .1948 למרות מרכזיותה שלהמערכה בגוש עציון והתוצאות הטרגיות שלה, ולמרות […]

חלוצים בודדים השורשים המפתיעים של מפעל היאחזויות הנחל

פורסם לראשונה במוסף שבת של מקור ראשון'חלוצים בודדים': השורשים המפתיעים של מפעל היאחזויות הנח"ל/ נדב פרנקלבצהרי יום ה25- ליולי 1951 הגיעה פלוגת חיילים המורכבת ברובה מעולים חדשים לנקודההנמצאת כשני קילומטרים מגבול ישראל מצרים, בסמוך לעיר עזה. החיילים היו עתידיםלהשתתף בניסיון חלוצי שיעצב את פניה של ההתיישבות במדינת ישראל יובל שנים קדימה: זוהייתה היאחזות הנח"ל הראשונה […]

היאחזות הנחל הדתית הראשונה באפיק הירדן

פורסם לראשונה במוסף שבת של מקור ראשון"עם בוא השבת, משתנים פני אנשי המקום עד לבלי הכר ממש"היאחזות הנח"ל הדתית הראשונה באפיק הירדן ד"ר נדב פרנקל, בית ספר שדה כפר עציון

'גדיים הופכים לתיישים' התגבשות

'גדיים הופכים לתיישים': התגבשותההחלטה הממשלתית על הקמת 'היאחזותאזרחית' בכפר עציון בקיץ 1967 ד"ר נדב פרנקל 'אינני יודע אם דיברתי בשביל ההיסטוריה, אבל דיברתי בשביל הפרוטוקול'.השר זלמן ארן בדיון בממשלה על עתיד השטחים.

האחזות הנחל בבקעה

מחקריי בעקת הירדן אסופת מאמרים בעקבות הכנס השביעי והשמיני בקעת הירדן, תשפ"ב-תשפ"ג 2023-2022 עורך: ראובן גפני

המנזר הרוסי

בתאריך ג' בשבט, 14/1/1948, החלה התקפה על כל יישובי גוש-עציון. במהלך קרב זה עלו להר הרוסי מאות לוחמים ערבים ותקפו ממנו את כפר עציון. עמידת העוז של גוש עציון תיכנס לדברי ימי המלחמה כאחד מפרקי הגבורה העילאיים. נקודת המפתח של הגוש היתה המנזר, אשר נפילתו איפשרה את כניסת הלגיון לתוך הגוש.יום למחרת נפילת המשלטים במנזר […]

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית

ביום בהיר אחד הופיע יהושע כהן בכפר עציון, והחל לשטוח תכניתו בפני המתיישבים החדשים, שחזרו זה עתה על עקבות אבותיהם, וידיהם מלאות עבודה בהקמת ענפי המשק, בעיות ביטחון ותוכניות בינוי.יהושע כהן תוחב לידינו צרור של ניירות, שהוציא מתוך תיק ישן, שהוא נושא עימו עתה בקביעות ואומר: המניפסט שלנו!! בסעיף "הגדרת מטרות כלליות" נאמר: א) הכרת […]

מה למדנו מפרשת "הרועה הערבי שגילה את הל"ה"?

בס"ד, ד' בשבט תשע"ג, 15.1.13 יוחנן בן יעקב, כפר עציון מה למדנו מפרשת "הרועה הערבי שגילה את הל"ה"? פרשת הל"ה, הינה אחד משיאי הגבורה והתפארת שהתחוללו בימי תש"ח-1948, במלחמת העצמאות. מופת ללוחמים, מבכירי בניו ובוניו של היישוב היהודי בארץ ישראל, אוהבי העם הארץ, מסורים ונאמנים להם עד כלות, "מגש הכסף" עליו ניתנה לנו מדינת היהודים. […]

גוש עציון במלחמתו / יוחנן בן יעקב

פעולות האיבה פרצו למחרת ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה-יהודית בארץ-ישראל,אור ל-י"ז בכסלו תש"ח ארבעת יישובי גוש-עציון מצאו עצמם כלואים בטבעת כפרים ערביים עויינים, הדרך היחידה המקשרת בין גוש-עציון ליישוב היהודי – ירושלים, עוברת באיזור אל-חאדר ובית-לחם. הכביש היה נתון לשליטה ערבית לכל ארכו. על-פי החלטת-החלוקה, שאושרה ונתקבלה על-ידי ההנהגה היהודית, עתיד היה גוש-עציון להימצא עמוק […]

המנזר הרוסי

קרב כה' בניסן תאור המשלט ותכונותיו: בשם "ההר הרוסי" נקרא ההר הנשקף ממזרח לכפר עציון, סמוך לכביש הראשי,שוכן בגובה 960 מטר מעל פני הים, עליו נמצא המנזר של הכנסיה הפרבוסלאבית הרוסית. המנזר השתייך לכנסיה בפרובוסלבית-רוסית שבירושלים ושמש מקום התבודדות לשני נזירים, שהתקיימו על תמיכה כספית מן הכנסיה.הפיקו מעט תוצרת חקלאית מכרם המנזר.המנזר והחצר הושכרו למשפחה ערבית נוצרית […]

גבעת החי"ש – חירבת סאוויר

שרידים קדומים חירבת בית סאוויר נמצאת על כיפה בגובה 971 מ' מעל פני הים, ממזרח ליישוב אלון שבות בגוש עציון (נ"צ 16250/11815). באתר, ששטחו כ-30 דונם, התגלו שרידים מן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית. בחודשים נובמבר ודצמבר 1998 נערכה במקום חפירת הצלה. באתר נחפרו שני שטחים, המרוחקים כ-100 מ' זה מזה: בחלקו הדרומי-מזרחי של האתר […]

הפעילות האווירית בגוש עציון בתשח

פעולות איבה פרצו למחרת ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, אור לי"ז בכסלו תש"ח (29.11.47). ימים ספורים לאחר מכן התנכלו הערבים גם ליישוב היהודי המבודד בגוש עציון. ארבעת יישובי גוש עציון מצאו עצמם כלואים בטבעת כפרים ערביים עוינים. הכביש לירושלים היה נתון לשליטה ערבית לכל אורכו. על-פי החלטת החלוקה, שאושרה ונתקבלה על-ידי ההנהגה היהודית, […]

פרשת ה-ל"ה/ יוחנן בן יעקב

הרקע ליציאת המחלקה לדרך מראשית ההתיישבות היהודית בגוש-עציון בעת החדשה, ברור היה כי זה אחד האיזורים הקשים והמסוכנים להתיישבות בארץ. טבעת יישובים ערביים מכתרת את האיזור מכל עבר. פעמיים הוכו וכשלו נסיונות ליישוב האיזור: מגדל-עדר בשנת תרפ"ט (1929), וכפר-עציון מיסודה של חברת אל-ההר בשנת תרצ"ו (1936). בשנת תרפ"ט חרבה הקהילת חברון העתיקה בטבח אכזרי. למרות […]

כתובות מרשה בבחינה חישובית: סטטיסטיקה ומרחב

כתובות מרשה בבחינה חישובית:סטטיסטיקה ומרחבנועם בר דודמבואבשנים האחרונות מדעי הרוח הדיגיטליים (Humanities Digital) ומדעי הרוח החישוביים(Humanities Computational) מתרחבים ומתפתחים, ונעשים נפוצים בכל שדות המחקרשל מדעי הרוח.דיגיטציה ממלאת תפקיד חשוב בתחום הארכיאולוגיה: החל משימוש בתוכנות מחשבליצירת עותקים דיגיטליים של טקסטים, לתיוגם ולניתוחם, דרך סריקות תלת־ממד שלממצאים ארכיאולוגיים וחפירות ארכיאולוגיות, וכלה בניתוח מרחבי לצורך ניתוחיםהיסטוריים וארכיאולוגיים.

גילויה של מנהרה החוצה את קו פרשת המים הארצי בתוואי אמת המים העליונה לירושלים ומשמעותה

גילויה של מנהרה החוצה את קו פרשת המים הארצי בתוואי אמת המים העליונה לירושלים ומשמעותהעזריאל יחזקאל ואירנה זילברבודמבואאמת המים העליונה היא אחת מארבע אמות שסיפקו מים לירושלים בתקופה הרומיתובתקופה הביזנטית. סימני שאלה רבים קיימים על אודות מהלכה הכללי, תאריך הקמתהומתי הפסיקה לתפקד, על מקורות מימיה ואף על יעדה הסופי בירושלים. אי־ודאות שוררתגם לגבי הנקודה שבה […]

כתובות בשער הגיא

כתובות בשער הגיא

בין מצדה לשער הגיא –כתובות חניכי תנועות הנוער ולוחמי הפלמ"חבתקופת המנדט ומשמעותןרעות יהודאי הקדמההמונח 'גרפיטי' שאול מהשפה האנגלית, אך מקורו במושג האיטלקי 'graffiti', שהוא צורתהריבוי של המילה graffito, שמשמעותה שריטה או חריטה קטנה. ואכן, בעבר במרביתהמקרים הכתובות או הסימנים נשרטו על הקיר. על אף שזו הייתה הדרך הנפוצה, היודרכים נוספות לסימון גרפיטי, ובהן שימוש בפחם, […]

גבעת הקרב של הל"ה – מבט ארכיאולוגי

גבעת קרב לואיס

רפאל י' לואיס ואיל מרקוהקדמה"…עוד נשוב, נחזור כפרחים אדומיםתכירנו מיד, זו 'מחלקת ההר' האילמתאז נפרח. עת תידום בהרים זעקת ירייה אחרונה"(חיים גורי, "הנה מוטלות גופותינו").אף שחלפו 75 שנים מליל ויום הקרב (ד'–ה' בשבט תש"ח, ה־15 וה־16 בינואר 1948),לעיתים נדמה כי עוד אפשר לשמוע את הדי יריית הקרב האחרונה מתגלגלים במורדות הרייהודה אל עבר עמק האלה. […]

אל 'הר הפרדס', 'מערת עדולם' וח' תקוע

המחנות העולים במחנה עין ערוב 1935. באדיבות יחיעם יפה

טיולי הנוער העברי להרודיון, נחל תקועומערת חריטון בשנים שלפני קום המדינה יורם אלמכיאס הקדמהמאמר זה הוא חלק ממחקר כולל על אודות טיולים ומסעות הנוער העברי לאזור ההרהמרכזי (השומרון, בנימין, ירושלים והר חברון) ועל מקומם של מרחבים מקראיים בתודעתהנוער המטייל העברי. מטרת המאמר היא לסקור את הטיולים ואת המסעות המאורגניםהראשונים של מסגרות הנוער העברי – וביניהן […]

סקר עופות מקננים – מזרח השומרון

חוגת עצים. צילום יותם בשן

אלי חביב, אסף מירוז, יואב פרלמן, יצחק כהן, אבנר רינות, אוהדבנימיני, אורן נפתלי, שחר כפיר, משה מינץ ועמוס סבח הקדמהמזרח השומרון הוא חבל ארץ הנמצא בשיפולים המזרחיים של קמר השומרון. שטחוכ־ 1500 קמ"ר, והוא משתרע בין נחל פרת בדרום לנחל בזק והגלבוע בצפון. הטופוגרפיהמאופיינת בצניחה תלולה מרום של כ־ 1000 מטרים בגב ההר עד לכ־ […]

ממצאים במצוקי נחל תקוע

מערות נחל תקוע. צילום בועז זיסו

ממצאים מימי מרד בר כוכבא במצוקי נחלתקוע (ואדי חריטון) דביר רביב, מיקה אולמן, בועז לנגפורד, עמוס פרומקין, רועי פורת ובועז זיסו הקדמהנחל תקוע (ואדי חריטון), החתור מדרום־מזרח לבית לחם, למרגלות הר הרודיון, מתאפייןבעושר של מערות קרסטיות במצוקיו, וביניהן מערת הגיר הארוכה בישראל (מערתחריטון). מאז המאה הי"ט נחקרו מערות הנחל בידי חוקרי מערות וארכיאולוגים, שאףערכו חפירות […]

היכן הייתה תרשיש המקראית?

הים התיכון. עפרות עופרת ששימשו לייצור כסף. אתרים פיניקיים עיקריים במערב במאות ט-ח לפסהנ ומקומות נוספים שאליהם מתייחסים בטקסט. איור סבטלנה מצקביץ

מקורות הכסף של ממלכת יהודה ופלשתבמאה הח' לפני הספירה צילה אשל מבואחפצי כסף שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל מספקים עדות לסחר למרחקיםארוכים. זאת משום שכסף אינו מופיע כמחצב בארץ ישראל, ולכן הושקעו מאמצים רביםבהובלתו מרחוק (למשל Eshel et al. 2019; Pappa 2019; Warburton 2000). בתקופותהברונזה והברזל שימש הכסף אמצעי תשלום במזרח הקרוב, ולכן נאספו לעיתים […]

החפירה בחורבת בית נטיף ושוליה

מתקן מטויח בכניסה אל בורות המים. מבט לצפון-מערב. צילום אסף פרץ. רשות העתיקות

על בורות ונרות: תוצאות ראשוניות משלושעונות חפירה בחורבת בית נטיף ושוליה עומר שלו, מורן בלילה, איתי אביב וניקולס בננסטיין מבואחורבת בית נטיף ממוקמת בחלקה הדרום־מערבי של רמת בית שמש, מצפון לעמק האלה,וסמוך לגבול הר ושפלת יהודה )איור 1(. רמת בית שמש היא אחד מעשרת תתי־האזוריםבשפלת יהודה. היא תחומה בין הנחלים שורק בצפון, זנוח במזרח, האלה […]

אסירות ועצירות המחתרת בכלא בית לחם

וילה סאלם בראשית המאה ה21. צילום ניסים לוי. באדיבות מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים.

הסיפורים שמאחורי הסורגים: סיפורן שלאסירות ועצירות המחתרת בכלא בית לחם נעמה טייטלבאום־קריא ביום ה־ 18 בנובמבר 1959 פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה מתמיהה מאוד:מדוע לא נעצרה גולדה?[…] ועוד ספרה גברת מאיר על שום מה לא נעצרה ב'שבתהשחורה'. כאשר הושמו במעצר כל חברי הנהלת הסוכנות היהודית. הסיבה הייתהפשוטה: לשלטונות הבריטים לא היה בימי המנדט מחנה מעצר […]

השבת היחמורים להרי יהודה

יחמור פרסי בהרי ירושלים. צילום דוד רוזנבלט

נועם ורנר, נילי אבני־מגן, עוזי שמיר הקדמההיחמור הפרסי (Dama mesopotamica), ששמו בעברית מגיע מהשורש חמ"ר, הוא איילגדול ואדמוני שגופו מנוקד בנקודות בהירות. הוא שייך למשפחת האיילים,Cervidaeמסדרת מכפילי הפרסה.בעבר היה היחמור נפוץ בכל המזרח התיכון: עירק, אירן, ירדן, סוריה, לבנון, ישראלומזרח טורקיה. ציד לא חוקי ופגיעה קשה בבית גידולו – החורש הים תיכוני – גרמולהיכחדותו מארץ […]

אוסטרקונים משפטיים מהרודיון

הר הרודיון מהאוויר. מבט למזרח. צילום תצפית. משלחת חפירות הרודיון.

אסתר אשל, חגי משגב ורועי פורת מבואחומרי הכתיבה הידועים לנו מן העת העתיקה הם האבן, הפפירוס )ולעיתים הקלף( והחרס.האבן היא הקשה ומאריכת הימים ביותר, והכתיבה עליה דורשת מקצועיות יתרה. לפיכךהיא גם חומר הכתיבה היקר ביותר, והיא מיוחדת בדרך כלל לכתובות המיועדות להנצחה.אחריה באים הפפירוס והקלף, שהם חומרים שייצורם דורש מומחיות, הכתיבה עליהםמהירה וחלקה, והם נשמרים […]

מסכת היחסים בין קיבוץ כפר עציון לקיבוץ רבדים – יוחנן בן־יעקב

הקמת קיבוץ רבדים. תמונה באדיבות ארכיון כפר עציון

מבואמקובל להניח שהפער בין השומר הצעיר לבני עקיבא, בין הקיבוץ הארצי לקיבוץ הדתי,עמוק ורחב באופן שמקשה לגשר על התהום, לחבר בין הפלגים וליצור שיתופי פעולה.זאת עקב השקפות העולם ומסכת הערכים המניעים את שתי התנועות. שתיהן מעוגנותבשורשים רעיוניים ובהוויות תרבותיות שונות. בכוונתי להאיר במאמר זה תמונה אחרת– שתי תנועות שמאפיינים אותן יותר חיבורים מפירודים, יותר צירופים […]

אחרי שבעים שנה – מחקרי רנה נוויל והפרהיסטוריה של מדבר יהודה – לוטן אדלטין, עפר מרדר ויצחק גלעד

מערת צחבה. צילום נייג'ל גורינג־מוריס ומיקה אולמן

מבואלפני כשבעים שנה, בשנת 1951 , פורסם בפריז ספרו החשוב של הפרהיסטוריון הצרפתי רנהLe Paléolithique et– על התקופות הפרהיסטוריות של מדבר יהודה (René Neuville) נווילספרו של נוויל, וכן ספרן של דורותי גארוד ודורותי .le Mésolithique du Désert de Judéeהם הספרים המכוננים של ,(Garrod and Bate 1937) בייט על תקופת האבן בהר הכרמלהמחקר הפרהיסטורי של ארץ […]

ההתישבות בגוש עציון טרם הקמת המדינה / יוחנן בן יעקב

"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵש שָכָר לִפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב: וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טו-טז) שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר-חברון.הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל האדמה ושבו ברביעית. כמוהם עם-ישראל בארץ-מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ-ישראל, התמודד […]

סקר הידרו־ביולוגי במעיינות מרחב גוש עציון – אלדד אלרון, בר שמש, עמוס סבח, דודו זכאי

עין מסלע. צילום בנימין טרופר

מבואהאזור שבו נערך סקר המעיינות במרחב גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחיתלעמק האלה. הוא משתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון, ממעלה רחבעם במזרחועד ביתר עילית וגבעות במערב. מבחינה גיאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהריירושלים, ורובו הגדול לחלק מהרי חברון. חלקו המזרחי מצוי בסְפר מדבר יהודה. פני השטחבאזור הגוש הרריים, ובדומה לשאר הרי […]

"נצר אחרון" – חברי הקיבוץ הדתי, ניצולי שואה אחרונים למשפחתם שנפלו במלחמת העצמאות – שוקי שריר

לוח השמות באנדרטה לזכר חללי נצר אחרון בהר הרצל. יואל שדה

מבואשארית הפלטה והמאבקים על הקמת המדינהבתקופה שבין מאורעות השואה להקמת המדינה התמודדה הנהגת היישוב היהודי בארץישראל עם משימות קשות במיוחד. הוטל עליה להיערך בו־זמנית להעלאה ולקליטהשל אנשי שארית הפלטה, ששהו במחנות העקורים במרכז אירופה, ולהתנהלות מדיניתוביטחונית לקראת אפשרות של הקמת ישות עצמאית בארץ ישראל. שתי משימותמרכזיות אלה היו כרוכות זו בזו, שכן הדאגה להעלאתם ולקליטתם […]

תמורות בחקלאות ההר המסורתית בשדרת ההר – נחל המעיינות כמקרה מבחן – בנימין טרופר

נחל המעיינות

הקדמהמקורו של מחקר זה בפרויקט תיעוד של חקלאות ההר הקדומה למרגלות הכפר חוסאן,בתוך נחל הקרוי בפי הערבים ואדי ג'מיע ובפי הישראלים נחל המעיינות. בנחל מתקיימתחקלאות הר מסורתית מזה דורות רבים, המשמרת שיטות עבודה קדומות. הרעיון לתעדאת חקלאות ההר הקדומה בנחל נבע מהחשש שהשיטות והתרבות של חקלאות ההרהמסורתית הולכות להיעלם מן העולם תחת שׂלמת בטון ומלט, […]

מרד ערבי בארץ יהודה: הקבוצות החמושות הערביות בהרי ירושלים, חברון ושפלת יהודה, 1939-1936 – שלומי שטרית

קבוצה חמושה בשומרון 193

מבואמאמר זה מבקש לבחון את פעילותן של הקבוצות החמושות הערביות במרד הערביהגדול באזור שיכונה להלן "ארץ יהודה", קרי הר חברון, שפלת יהודה והרי ירושלים.בכך משמש מחקר זה ניסיון ראשון מסוגו לנתח את המרד הערבי בהקשר אזורי, תוךהתבוננות במאפיינים המקומיים המיוחדים לו. לשם כך יעסוק המאמר בכמה שאלות: מההיו המאפיינים של המרד באזור זה? כיצד פעלו […]

מגל וחרב: היאחזויות הנח"ל בחבל לכיש – נדב פרנקל

הטמנת מגילת הייסוד של היאחזות לכיש.באדיבות יצו כהן וארכיון לכיש

מבואעם סיומה של מלחמת העצמאות החלה מדינת ישראל ליישב באינטנסיביות שטחים רביםשנכבשו במלחמה. הדגש ניתן על התיישבות כפרית, הרחק מאזורי הליבה ההתיישבותייםשבמישור החוף, כדי לאפשר את פיזורה של האוכלוסייה, וכדי להשתלט בפועל על שטחיםרבים שהנוכחות היהודית בהם הייתה דלילה ביותר עד למלחמה (שטיפטל 1992 ; שירן(261-259 : 1998 ; בר און 2017בעשור הראשון לקיומה של […]

הפסיפסים בחורבת מדרס: בחירות של פטרונים, זהות של קהילה – רינה אבנר, אמיר גנור, אלון קליין

אולם התווך. הפסיפס במערב צילום ניקי דוידוב. רשות העתיקות

מבואחורבת מדרס נמצאת כ־ 5 ק"מ צפונית לבית גוברין, במרחק של כ־ 800 מ' מכביש 38על סמך ההיגיון הטופוגרפי, הכביש המודרני משמר את התוואי של הדרך העתיקה מירושלים אל בית גוברין, המתפצלת מן הדרך שנמצאה בין ירושלים לאמאוס.בסקר בתי הכנסת שערך צ' אילן התגלה באתר משקוף, והמקום זוהה בטעות כבית(Tsafrir Di Segni and Green 1994: […]

אתניות וריבוד חברתי: מבט ארכיאוזואולוגי מיהודה של שלהי ימי הבית השני – רם בוכניק

מבואחקירת שרידי בעלי חיים מחפירות ארכיאולוגיות (המכונה ארכיאוזואולוגיה) הפכהבעשורים האחרונים לכלי מחקר רב חשיבות בניתוח הקשרים בין האדם לסביבתו. ניתוחממצא זה מאפשר לחוקרים לענות על שאלות ממגוון רחב של תחומים הקשורים למכלולחייהם של הקדמונים, ובהם חיי היום־יום מחד ואירועים טקסיים, דתיים ופולחניים מאידך.חשיבות שרידי בעלי החיים בלימוד מוצא ושייכות תרבותית ואתנית עלתה לאורך השנים,תוך מיקוד […]

תודעת השואה והשפעתה במלחמת הקוממיות: גוש עציון כמקרה מבחן – שוקי שריר

הפסקת עשר נצר אחרון בכפר עציון

אני לא יודע מדוע את צריכה לעבור פעמיים מלחמה… חשבתי על זה, יש אנשיםשלא עברו אף פעם מלחמה ואת כבר עברת פעמים… (פרץ פרנקל לרעייתו יפה,14.4.1948 , תיק מכתבי הנצורים, ארכיון כפר עציון).השאלה על אודות משמעות הקשר שבין השואה לתקומת מדינת ישראל נדונה בשיחהציבורי והמחקרי במהלך השנים ממגוון נקודות מבט. התפנית החדה ביותר בתולדות עםישראל […]