כיתה ד הרודיון

הרודיון

דוח מסלול לכיתה ד 

נקודת התחלה : חניון האתר

נקודת סיום: חניון האתר

אורך המסלול:   

זמן המסלול: כ-שעה וחצי

צבע שביל: 

נקודות עצירה: סרט ודגם בכניסה לאתר, תיאטרון, סרט בחדר האירוח, קבר הורדוס, ארמון מבצר ההר, מערכת המים והמחילות

רקע:

בשנה זו הטיולים יעסקו בנושא החיים בהר, מהתקופות הקדומות ועד ימינו אנו. מטרת הטיולים להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, נלמד על חקלאות בהר והאתגרים של האדם בחיים בהרי יהודה.

בטיול הזה נראה את מפעל הבניה המרשים שהקים הורדוס ואת דרך ההתמודדות והפתרונות שלו לאתגרי החיים בהר השוכן בספר המדבר.

תיאור המסלול:

מחניון אתר ההרודיון נכנס אל חנות המזכרות וקופת האתר שם נסדיר את התשלום. נפתח בצפיה בסרט והתבוננות בדגם ההרודיון. נצא מהדלת שליד הקופה ונלך על השביל התחתון שיוביל אותו אל התיאטרון, נסביר עליו ועל חדר הVIP שמעליו, וניכנס לצפות בחזיון שמוקרן בו. משם נלך אל קבר הורדוס, ממנו נעלה במדרגות מסדרון הקשתות אל תוך מתחם "ארמון מבצר ההר". בארמון נראה את בית המרחץ, בית הכנסת, ונעלה לתצפית על הסביבה.

בפינה הצפונית מזרחית של הארמון נרד במדרגות שיובילו אותנו דרך מחילות ומערכת המסתור מימי מרד בר כוכבא החצובות בסלע אל בורות המים ומשם נצא סמוך לתיאטרון בו ביקרנו בתחילת הסיור, אל שביל שמוליך חזרה אל החניון

נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-

התאטרון

תאטרון קטן, עגול למחצה. קוטרו כ-32 מ', והיו בו כ-400 מקומות ישיבה. ושימוש להצגות ומופעי מוזיקה.

מאחורי הבמה המוגבהת (פודיום) ניצב בעבר קיר גדול ששימש לתפאורה ולאזור התארגנות לשחקנים (מאחורי הקלעים)

בעת בניית מתחם הקבר הורה הורדוס לפרק את התאטרון ולכסותו בעפר. 

חדר אירוח מלכותי (חדר VIPׂׂ)

בראש היציע נחשף ממצא יוצא דופן – התא הפרטי של המלך ואורחיו.  זהו המקום שאליו הורשו להיכנס רק אורחיו החשובים ביותר של המלך הורדוס – מקורבים ושועי עולם. מכאן הם צפו, כיאה לאח"מים, בהצגות שנערכו על במת התיאטרון האינטימי. היה זה חדר דו-קומתי מרהיב ביופיו, שעוטר בעיטורים ברמה יוצאת דופן, במספר סגנונות אדריכליים. ככזה, חדר האירוח המלכותי מהווה יצירת אמנות בפני עצמה, מקום שבו תוכלו ממש לחוש את ימי הזוהר של הרודיון התא עוטר בעיטורי טיח מכויר (סטוקו) שנעשו בידי אמנים שבאו מרומא. בין השאר, מצוירת על קירות התא שורה של חלונות שנשקפים מהם מראות טבע, מבנים מפוארים ובעלי חיים.

על פי הממצאים, הפועלים שעסקו בעבודות הפירוק התגוררו בתא הפרטי של המלך, שאיבד מחשיבותו, והתקינו בו תנורי בישול וקירות ארעיים.

בחדר מוקרן חיזיון עם הסבר

קבר הורדוס

מבנה הקבר (המאוזולאום) נחשף במדרון הצפוני-מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם מדרגות מרשים שפניו לירושלים. המבנה נבנה על בסיס ריבועי (10X10 מ'), וכשהיה שלם התנשא לגובה של כ-25 מטר. במאוזולאום היו שתי קומות, מערה תת-קרקעית ששימשה קבר, קומות חדרים וגג בצורת חרוט קעור. מעל למסד ניצבה קומה ריבועית, ועליה קומה עגולה שהוקפה ב-18 עמודים. המאוזולאום נבנה מאבן גיר קשה ולבנה, ואיכות הבנייה והעיטורים הרבים שקישטו את המבנה – מעולה.

סמוך למבנה הקבר התגלו שרידים של שלושה ארונות קבורה (סרקופגים). פרופ' אהוד נצר סבר שאחד מהם, ארון שנבנה אבן אדמדמה ועוטר בוורדות (רוזטות), היה ארון הקבורה של הורדוס.

מבנה הקבר נפגע פגיעה קשה במהלך המרד הראשון. ארון הקבורה של הורדוס נמצא מנותץ לרסיסים, ונראה כי הפגיעה הייתה פגיעה מכוונת ונעשתה בעבר הקדום. המנתצים פיזרו את שברי ארון הקבורה בין חורבות מבנה הקבר.

שני הסרקופגים האחרים נבנו מאבן לבנה. הם הושלכו ממבנה הקבר ונמצאו מרוסקים. בארונות האלה נקברו שניים מבני משפחתו של הורדוס. אולי היו אלו מַלְתָּקֵי – אשתו החמישית של הורדוס, וגלפירה – אשת בנו ארכלאוס.

שרידי קירות תמך ומעליהם אדמת גן וברכת השקיה מעידים שהמאוזולאום היה מוקף גן נוי. נראה שהורדוס בנה את קברו בדופן החיצונית של הרודיון כדי שיורשיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בארמון שבתוך ההר בלי להפר את כללי הדת היהודית.

בשנת 2007, לאחר שנים רבות של חפירות, חשף פרופ' אהוד נצר את מקום הקבר וקבע שזהו קברו של הורדוס. 

באוקטובר 2010, בעת ביקור באתר, מעד פרופ' נצר במדרון התלול, סמוך לתאטרון. הוא נפצע פצעים קשים ונפטר כעבור כמה ימים.

הארמון

הארמון נבנה בלוע "ההר", ובמרכזו חצר מוקפת עמודים. היום שרידי הארמון מתנשאים לגובה של כ-15 מ', אך כאשר היה שלם התנשא המבנה לגובה של כ-25 מ' מעל מפלס החצר, והמגדל הגדול (המזרחי) התנשא לגובה 45 מ'. מהחדרים שבראש המגדל היה אפשר לצפות אל הנוף המרהיב וליהנות מרוח מרעננת גם בימים חמים.

לארמון נכנסו מכיוון צפון-מזרח, דרך בפרוזדור מקושת. חלקו המזרחי של הארמון הוקדש לגן נוי מוקף עמודים, ובחלקו המערבי היו חדרי המגורים ובית המרחץ. אולם קבלת הפנים (10.5X15 מ') נמצא באגף הדרומי. האולם נפתח אל החצר בפתח רחב, ובצדי הפתח היו חלונות. קירות חדרי הארמון טויחו ועוטרו בתַמְשׁיחים (פרסקאות, ציורים על טיח לח), בדגמים גאומטריים.

בית המרחץ נמצא בקצה הצפוני-מערבי של הארמון. במרכזו חדר פושר (טפידריום) עגול. תקרת הטפידריום – כיפת אבן ייחודית – שרדה בשלמותה, והיא העתיקה מסוגה שנותרה בישראל. בחדר החם של בית המרחץ (קלדריום) הייתה רצפה כפולה. הרצפה העליונה נשענה על עמודי אבן, מערכת החימום (היפוקאוסט) הזרימה אוויר חם אל החלל שבין הרצפות, והאוויר החם עלה בתעלות שנחצבו בקירות וחימם את החדר.

בקצה הדרומי-מערבי של הארמון, באולם קבלת הפנים, בנו המורדים בית כנסת מאבנים שנלקחו מהארמון. הם הציבו ספסלי אבן בשלושה מאגפי בית הכנסת. מבנה בית הכנסת דומה באופיו לבית הכנסת מאותה תקופה שנחשף במצדה.

תצפית על הרודיון תחתית

מהתצפית נוכל להשקיף על כל הסביבה. נראה את ירושלים, מדבר יהודה, ויישובי הגוש הסמוכים (תקוע, נוקדים, שדה בר)

השביל העולה לראש ההר משקיף אל שרידי הרודיון תחתית. העיר התחתית תוכננה בקפדנות רבה, היא נבנתה למרגלות המדרון הצפוני של ההר ומשתרעת על פני כ-150 דונמים. בעיר התחתית אפשר להבחין ב"ארמון הגדול", ב"מכלול הברכה" המרשים ובבית מרחץ. ולצדם נמצא את "מכלול הלוויה", ובו טרקלין מפואר ("המבנה המונומנטלי"), ולצדו מקווה טהרה גדול. ממזרח לטרקלין נראים שרידי משטח גדול (30X350 מ') שנבנה בשביל טקס ההלוויה המפואר של הורדוס.

* העיר התחתית סגורה לקהל

שביל בנוי עובר על קירות המעטפת המקיפים את לועו הפעור של ההר. המעטפת היא שני מעגלי חומה, ששולבו בהם ארבעה מגדלים בצד מזרח – שלושה עגולים למחצה ואחד עגול. עם סיום עבודות הבנייה צופתה המעטפת בכמויות אדירות של עפר, והן שהעניקו להרודיון מראה של הר (קונוס חתוך), מראה שנשמר עד ימינו. השפך התלול נועד לא רק ליופי, אלא גם להקשות את הגישה להר על כל אויב אפשרי.

מערכת מחילות תת-קרקעיות

פתח הכניסה למערכת המחילות נמצא מתחת למגדל המזרחי, והוא מוביל אל בור מים מימי הורדוס. שימו לב לנקב העגול בתקרה, מעל לפתח הכניסה, דרכו שאבו מים מהבור.

במערכת המחילות שלושה מפעלי חציבה נפרדים:

• ארבעה בורות מים מימי הורדוס – בור אחד (בור הביניים) נמצא מתחת לחצר הארמון. שלושה בורות נמצאים בקצה השני של המערכת התת-קרקעית (ניתן לבקר בשניים מהם). היציאה ממערכת המחילות היא מהבור המערבי, דרך קמרון שנבנה בזמן שכיסו את ההר בערמות העפר.
• שרידי מנהרות מתקופת המרד הראשון – מנהרות אלו שימשו, ככל הנראה, למגורים או לאחסון.
• מחילות מימי בר כוכבא – המחילות האלה מחברות חללים תת-קרקעים שנחצבו בתקופת הורדוס. שלא כמו מערכות המסתור הצרות שהתגלו בשפלת יהודה, המחילות בהרודיון גבוהות ומאפשרות מעבר מהיר של לוחמים חמושים. שניים מפתחי הגיחה של/אל המחילות נחשפו ליד שרידי קבר הורדוס.