סיפורו המתגלגל של גוש עציון וכפר עציון בפרט, מוכר לכולנו והמאבק על מורשת גוש עציון והמשך סיפורם של המתיישבים הראשונים סופר רבות ואנו חיים אותו עד ימינו אנו.
שאול רז נולד בפולין בשנת תר"פ, 1920. היה חבר ומדריך בתנועת הנוער 'השומר הדתי' ובקיבוצי ההכשרה שלה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ברח שאול רז מהכיבוש הנאצי ולבסוף עלה ארצה בשנת 1940. רז הצטרף לקבוצת אברהם ששההתה באותה העת במחנה הכשרה בכפר פינס ועלה יחד איתם ליישב את אדמות הר חברון בפעם השלישית מזה 2000 שנות גלות.
שאול חווה את כל השתלשלות האירועים ואת סיפורו המלא של גוש עציון בתוך כפר עציון עד יומו האחרון. רז היה חבר קיבוץ כפר עציון ופיתח אותו בשנות התפתחותו בימים יפים יותר ובימים קשים. בפרוץ מלחמת העצמאות שאול מצא את עצמו, יחד עם חבריו לקיבוץ, בלב ליבה של המלחמה ולחם בעזות ובאומץ לב עד יומו האחרון של כפר עציון. ערב הקרב האחרון, שאול רז נפצע והועבר לקיבוץ משואות יצחק השכן, שם היה בית החולים באותה עת ומשם נלקח לשבי הירדני וכך ניצל מאירועי הקרב האחרון ושרד את המלחמה.
שאול השקיע רבות בשימור מורשת כפר עציון ומעצם היותו צלם וסופר דאג לשמר ולנצור את מה שביכולתו מסיפור גוש עציון.
בספרו "ההר הקדוש", שאול רז מתעד את סיפור כפר עציון כחלק מסיפורו הגדול של גוש עציון ומתרכז בשנה הקשה ביותר שהקיבוץ ידע, מסוף שנת תש"ז עד ד' אייר תש"ח, מתחילת הלחימה בהגנה על גוש עציון ועד נפילתו.
תיאוריו מפורטים וניתנים כעדות חיה של לוחם בשדה הקרב. חוויתו של שאול מהמלחמה מורגשת במיוחד בספרו ובמהלך הקריאה ניתנת הרגשה לקורא שהוא בעצמו חווה את הסיטואציות המתוארות.
