האיריסים עודם פורחים-שמעון קושניר.
הספר אינו עוסק בגוש עציון במובן הקלאסי. מדובר על ספר ביוגראפי שכתב שמעון קושניר, אביו של טוביה קושניר מגיבורי מחלקת הל"ה. קושניר נולד באימפריה הרוסית לאב ש"היה מחסידי הד"ר הרצל" כך לפי עדותו. בחנוכה תרס"ה עלתה המשפחה ארצה בעקבות האב שעלה כמה חודשים לפני כן. בספר מסופר על התלאות והקשיים הרבים שהיו נחלת חלקם של אנשי העלייה השנייה. קושניר עצמו נטל חלק בכמה מאורעות היסטוריים והיה בין המתנדבים לגדודים העבריים במלחה"ע הראשונה, ממייסדי ההסתדרות, וממקימי המושב כפר יחזקאל. קושניר היה מקורב לאנשי רוח חשובים (ביניהם י"ח ברנר, א.ד. גורדון וברל כצנלסון) ולדמויות מוכרות ביישוב (שמואל יבנאלי, נח נפתולסקי) ומספר רבות על פגישותיו עמהם.
הספר אינו רציף והוא אוסף של סיפורים ומקרים מחייו של קושניר, מדובר בסיפור אישי המשקף לנו את סיפורה של התקופה הקשה בארץ. כמה מפרקי הספר עוסקים בטוביה בנו, שמגיל צעיר התבלט כחוקר טבע מוכשר ביותר ומיוחד במינו. טוביה נסע ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועסק במחקר גנטי. בסוף 1946 התחתן עם אביבה, ושנה לאחר מכן התגייס לפלמ"ח. בליל ה15-16 בינואר 1948 יצא טוביה יחד עם עוד 37 לוחמים מהמושבה הרטוב אל יישובי גוש עציון הנצורים. 35 מלוחמי המחלקה נפלו בקרב גבורה בדרכם לגוש, ומחלקת ההר הייתה לאגדה. טוביה היה מוכשר וידען בצורה בלתי רגילה (גילה כבר בגיל צעיר כמה מיני צמחים חדשים בארץ) ונפילתו הייתה אובדן כבד לתחום המחקר הבוטני והביולוגי בארץ.
טוביה חיבב במיוחד את מיני האירוס (איריס) ושתל אוסף אירוסים באוניברסיטה בהר הצופים. אחרי מלחמת ששת הימים הועבר האוסף לגבעת רם.
על שמו של טוביה נקרא הפרח סתוונית טוביה, והפרח אירוס עוזיהו (מהיפים שבפרחי ארצנו) נקרא בעבר אירוס טוביה.
גם טחב ונימפית (פרפר) שאסף נקראו על שמו.
דבורה עומר כתבה על טוביה ספר שנקרא 'סערה באביב', ובשיר 'בכל שנה בסתיו גיורא' נזכר טוביה בשורה "טוביה עדיין מגדל איריסים שחורים נדירים".
