למד אה
הוא נולד באוקטובר 1923. הוריו היו מחלוצי ההתיישבות בעמק יזרעאל וממייסדי המושב כפר-יחזקאל.
לשדות, לוואדיות ולרכסי הגלבוע נמשך הרבה יותר מאשר אל כותלי בית הספר. משחר ילדותו בכפר ניכר היה באהבתו לצמחים ולבעלי חיים. בגיל 9 כבר עסק בגידול קקטוסים וטיפח אוסף מרשים תוך שהוא קושר קשרים עם משתלות בעמק יזרעאל וחובבי קקטוסים מחיפה. ב-1945 התקבל ללימודים באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים והתגלה כסטודנט מצטיין ששמו הולך לפניו בכל מקצועות הביולוגיה ועוד. יחד עם זאת ייסד והקים בגן הבוטני של האוניברסיטה גינה בוטנית של כל צמחי הבצל והפקעת של ארץ ישראל, צמחים שאסף מכל רחבי הארץ, שתל וגידל וערך בהם תצפיות וניסיונות. בסיוריו הרבים בכל רחבי הארץ גילה מינים וזנים שונים של צמחים אשר טרם נודעו בארץ. כבר בשנתיים הראשונות של לימודיו, הפליא את מוריו בבקיאותו הרבה ומחקריו עוררו את התפעלותם של בעלי-מקצוע מובהקים. מאמריו ומחקריו פורסמו בעיתונות המקצועית בעולם. היה הוא בעל סגולות מובהקות של חוקר. הגה רעיונות נועזים ותוכניות גדולות.
זהו טוביה, טוביה קושניר. אחד מתוך 35 לוחמים, אשר כל חלומותיהם, תכניותיהם ושאיפותיהם נגדעו בן לילה.
ספרה של אנדה פינקרפלד "למד הא" מספר את סיפור גבורתם של מחלקת הל"ה, אשר הפך לאחד המיתוסים החשובים ביותר של המלחמה, ולסמל של הערכים והאמונות שעליהם התחנכו הדורות הבאים. בספר ניתן למצוא את סיפורם וקורות חייהם של כל ואחד ואחד מן הלוחמים אשר חירפו נפשם בקרב זה.
בין הנופלים בקרב, היו מטובי המפקדים והלוחמים בפלמ"ח ובחי"ש, בהם סטודנטים מצטיינים, לוחמים אשר עמדו להינשא לאהובותיהן, מחנכים ואמנים, אנשי מדע ותרבות, יודעי הארץ ואוהביה, נאמנים ומסורים לעמם ולארץ מולדתם.
"איני יודע בתולדות עמנו שיאי גבורה ותפארת נישאים מאלה שנתגלו בחייהם ובמותם של הבנים שנפלו... פרקי חייהם הקצרים והמפליאים בעבודה, בלימוד, במשחקים ובקרבות – כאילו נחצבו באגדת פלאים, בדמיון חוזים ומשוררים מני קדם. וקשה להאמין שכל אלה ילדי המציאות, חיה וקרובה וכשכאן על ידנו, בתוכנו, בימינו – חיו, השתובבו ופעלו הבנים והבנות היקרים שהכרנו אותם מראשית ילדותם ושהעפילו על מרום פסגת הגבורה של אדם עלי אדמות. מה קדושה האדמה שרגלי לוחמי ישראל אלה דרכו עליה" (דוד בן גוריון)
