שלום קרניאל
בנר רביעי של חנוכה שנת 1947 יצאה שיירה אספקה מירושלים לגוש עציון. השיירה מנתה 4 רכבים. לפני יציאתה מירושלים הצטרף לשיירה שלום קרניאל, חבר קבוצת כפר עציון אשר חזר מתל אביב.
השיירה יצאה בשעה 15:00 מירושלים ובשעה 15:45 השיירה הגיעה ל'קילומטר ה15' מירושלים. שם, באמצע העליות והפיתולים השיירה הותקפה. הנוסעים בשיירה השיבו באש אך אט אט הכח נפגע. חלק מהכוח הצליח לסגת ולבקש עזרה מהבריטים שנמצאים בבית לחם. כאשר טבעת התוקפים הולכת ומתהדקת, הבין שלום קרניאל שקיצו קרוב וקרא "אל תתנו לכדורי המרצחים לקטול את חיי ולהכחישם….." הוא נפגע בראשו ומלתו האחרונה הייתה "אבדנו". באותה שיירה- 'שיירת העשרה'- נפלו עשרה לוחמים.
שלום קרניאל נולד בקרקוב בשנת 1912 למשפחה עמידה אמן הייתה עקרת בית ואביו היה שוחט כבר בילדותו קסמה לו ההתעסקות במסעות ותיור. שלום למד בחדר משם עבר לחינוך יהודי ולאחר מכן עבר לבית ספר תחכמוני של המזרחי.
בתקופת נערותו היו המון תנועות נוער בפולין והן ניסו למשוך את שלום אליהם אך שלום ראה בחלקם בזבוז זמן, וכך באורח פלא החלו להירקם תנועות נוער חדשות בפולין, השומר הדתי ובני עקיבא. השומר הדתי בקרקוב התארגן מתלמידי בית ספר תחכמוני אך כמו כל תנועת נוער חדשה גם השומר הדתי נתקל בהתנגדויות של המורים והמנהיגים. ואין זה פלא שדווקא פעילות כזו שהייתה צריכה להיות מחתרתית משכה את ליבו של שלום.
שלום למד בגימנסייה היהודית ושם היה אסור להיות בתנועת נוער ומורהו ידע כי תלמידיו נמצאים בתנועות השונות. ולכן ביקש מהם להסביר את המטרה של הארגונים הללו שהם נמצאים בהם, ושלום הסביר והשאיר רושם רב על חבריו ומורהו. שלום צלח את הבחינות גם בעברית וגם בפולנית ואף גמר אותם בציונים טובים.
בתקופה הבאה שלום בלע ספרים טייל ניהל יומנים והחל לרשום ותוך כדי התעמקותו בספרות האירופאית התעמק גם בעולם החסידות מקרא ופילוסופיה יהודית.
הקן של השומר הדתי בקרקוב פרח והנערים גדלו ונטלו ממדריכהם את תפקיד ההדרכה אז שלום עוד לא היה מדריך ידוע אך לא זמן רב היה הדבר כי בוועידה הראשונה של השומר הדתי נבחר שלום כחבר ועדת א"י והכשרה. אט אט החינוך כבש את ליבו והוא משך אחריו את כל מי שהכיר הפך את ביתו לבית התנועה וגם את מערכת "הד השומר הצעיר" שיצא בעריכתו הייתה בביתו.
אלו תחילת חייו של מנהיג ומשורר אדם בעל רוח שהצליח לסחוף אחרי רעיונותיו רבים והצליח להפיח באנשים תקווה גם כשהיה קשה הוא היה איש רוח ומנהיג בכל מקום שהיה. הספר ממשיך ומספר על כל חייו של שלום אך לא בזאת מסתפק הספר. בספר כתובים כתביו רעיונותיו יומנו מאמריו וגם כמה משיחותיו. שלום היה דמות לחיקוי ומודל הערצה לרבים אך כמו שהוא כתב באחד ממכתביו "תמיד חשבתי ששליחותי איננה להיות מנהיג…..ואני חפץ גם בעתיד, להיות רק חייל פשוט" .
את הספר ערך ותרגם שאול רז.
