אוכף המוכתר
נ.צ. 1606/1171
אוכף צר המקשר בין גבעת כפר עציון לגבעה שגובהה 967 מ' מעל פני הים (ראה אתר 53 א,). על אוכף זה סלולה דרך, המחברת את גוש עציון אל הכפר בית אומר. כאן גם עברה, כנראה, דרך עתיקה, שהסתעפה מדרך האורך שעל גב ההר,לעבר גדור (ח'ירבת ג'דור).
ממש בתוואי הדרך, עובר באוכף גם קו פרשת המים הארצית. זהו אחד המקומות הנדירים, שבהם פרשת המים נראית ממש כקו ברור על פני השטח. שכן מצידה האחד של הדרך העוברת באוכף יורד בתלילות רבה בגיא החתור של ואדי אל חנזיר- ואדי אבו ריש, שהוא חלק מאגן הניקוז של ים התיכון. ואילו מצידה השני של הדרך יורד במתינות אחר הגיא של עמק ברכה, המשתייך לאגן הניקוז של ים המלח.
אדמת האוכף וסביבתו הייתה שייכת למשפחת אחד ממוכתרי הכפר ארטס. מכאן כינויו של האוכף. הקרן הקיימת לישראל רכשה חלק מהאדמה זו ובאמצע שנות ה-40 ניטע כאן המטע של כפר עציון. בראשית מלחמת העצמאות , בשלהי כסליו תש"ח (אמצע דצמבר 1947), הוקמה בגבע 967, שמעבר לאוכף, עמדת תצפית לאבטחת הגוש מדרום וממערב. עמדה זו הורחבה למישלט "האוכף הדרומי" ואחרי כן הוקם בקרבתה מישלט "האוכף המערבי".
בגלל שליטתם הטופוגרפית של המישלטים הללו על הדרך מבית אומר, הם היו מטרה להתקפות חוזרות ונשנות. בקרב כ"ה בניסן (4.5.48) הותקפו המישלטים הללו ע"י משוריינים נושי תותחים וחיל רגלים, ונכבשו. אך לאחר מכן הם נתפסו מחדש ע"י מגיני הגוש. רק בג' באייר הם נפלו סופית בידי האויב, ומכן המטירו משורייניו אש תותחים לעבר כפר עציון במשך כל הקרב האחרון.
