באחד מהבקרים החמים והמהבילים של חודש אוגוסט יצאתי אל מזרח חבל לכיש על מנת להוריד נתונים מהחיוויאים הממושדרים המקננים שם. אחד מהחיוויאים מקנן באזור גבעות גד ובימים אלו ממש גוזלו עתיד לפרוח מהקן. ברגע שהגעתי אל הטריטוריה שלו צפיתי בו יוצא מהקן ועף הרחק אל שטחי הצייד הקובעים שלו, באזור קיבוץ בית קמה. לצערי, הבנתי שפספסתי אותו ושעלי לחכות עד שיחזור עם טרף, בחזרה אל קנו, וזאת על מנת להאכיל את גוזלו הרעב.
באחד מהבקרים החמים והמהבילים של חודש אוגוסט יצאתי אל מזרח חבל לכיש על מנת להוריד נתונים מהחיוויאים הממושדרים המקננים שם. אחד מהחיוויאים מקנן באזור גבעות גד ובימים אלו ממש גוזלו עתיד לפרוח מהקן. ברגע שהגעתי אל הטריטוריה שלו צפיתי בו יוצא מהקן ועף הרחק אל שטחי הצייד הקובעים שלו, באזור קיבוץ בית קמה. לצערי, הבנתי שפספסתי אותו ושעלי לחכות עד שיחזור עם טרף, בחזרה אל קנו, וזאת על מנת להאכיל את גוזלו הרעב. הצלחה בתפיסת טרף איננה מלאכה קלה ואיננה מתחרשת לעיתים תכופות. לעיתים, ניסיונות הצייד נמרחים על פני שעות רבות עד אשר מצליחים לצוד טרף משמעותי ששווה לעוף אתו בחזרה את כל הקילומטרים הרבים עד שמגיעים בחזרה אל הקן.
כך, משהבנתי זאת, החלטתי להתמקם ולחסות בצלו של חרוב זקן, להכין קפה ולהמתין לחזרתו של החיוויאי הממושדר. לאחר מספר דקות של המתנה, התחלתי להרגיש שאינני לבד בשטח. מיד קלטתי תנועה חשודה בזווית עיני...משהו זז מהר בין השיחים, מתבונן בי, זז שוב, וחוזר חלילה. הבנתי שתפסתי למישהו את המקום, ולכן החלטתי להתרחק קצת ולהמתין. לאחר שתי דקות בלבד יצאו מהשיחים צמד חתולי בר. אימא חתולה וגור חמוד ושובב.
לשמחתי הרבה, שניהם בחנו אותי למעלה משעה כאשר כל העת האימא מנסה לצוד יונים והגור מציק לה מנסה לצוד את זנבה.
כזכור, חתולי הבר אינם נפוצים וקשה מאוד לצפות בהם, ועל מאפייניהם דיברנו בעדכון של חודש פברואר 2012.
בכל עונת קינון יוצא לי לפגוש בחתולים בודדים בלבד (סביב 3-4 חתולים שונים לעונת קינון). לעומת זאת, השנה, יצא לי ליהנות מעשרה מפגשים שונים עם חתולי בר, כאשר שני מפגשים היו עם משפחות (אימא + 2 גורים). ללא ספק, זו הייתה עונת מפגשים "חתוליים" מוצלחת.
בתמונה: הגור השובב ואמו החתולה
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
