דוח מסלול לכיתה ב בת עין
נקודת התחלה : בית הספר
נקודת סיום: בית הספר
אורך המסלול: כ4 ק"מ
זמן המסלול: כ4 שעות
צבע שביל: כחול, ללא
נקודות עצירה:
רקע:
בדו"ח מסלול זה מפורטים מקומות ונושאים אליהם ניתן וראוי להתייחס לאורך הטיול.
על המדריך להתאים את הדרכותיו לנושא השנתי-"הטבע שלי- סלע ומים"
בשנה זו הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על מבנה הנוף של ארץ ישראל ובפרט הרי יהודה (טיול 1) ההרים הסלעים והאבנים בגוש (טיול 2), ויושם דגש על השפעות המסלע המים והטופוגרפיה על ההתיישבות בהר.
איך הולכים?
מבית הספר לכיוון הכניסה ליישוב עד לחורבת הילאל. מהחניה של חורבת הילאל פונים צפונה (שמאלה) והולכים על שביל ג'יפים המסומן בסימון שבילים כחול עד לעין חובילה. מהמעיין נעלה לעבר קבר השיח ומשואות יצחק הישנה. במשואות הישנה נראה את בית הבד העתיק, ממנו נמשיך מערבה (שמאלה) על הכביש שמתחבר חזרה לסימון השבילים הכחול, אותו נעזוב שוב אחרי כ500 מטרים בהגיענו אל מצפור הסלע (נ.ג 796 במפה) נעלה אל המצפור מצפון מזרח ונרד מצידו השני (דרום מערב) ושביל הג'יפים יקח אותנו מעל לנחל לבנה חזרה ליישוב
חורבת הילאל/חורבת חכלילי:
חורבת חכלילי הוא שמה העברי של ח'רבת הילאל - שם שהשתמר אלפי שנים. במקום התגלו שרידי חווה חקלאית מתקופת בית שני. נמצאו במקום כלי אבן - שאינם מקבלים טומאה, שרידי מבנים ומבנה מקווה טהרה גדול שנחצב כמערה. במדרגות היורדות אל המקווה יש בסיס של קיר המפריד בין היורדים לטבול במקווה, לאלו העולים מן הטבילה. כל אלו מעידים ככל הנראה על כך שתושבי המקום שמרו על הלכות טומאה וטהרה.
שרידי שרפה גדולה מעידים על סופה של החווה בזמן מרד בר כוכבא. ייתכן שבתקופת מרד בר כוכבא התחבאו שם מורדים, וכעונש נשרף המקום. ייתכן גם שהמקום נשרף לאחר מרד בר כוכבא על ידי הרומאים.
בתקופה מאוחרת יותר נבנתה באתר גת גדולה מהתקופה הביזנטית. הגת מרוצפת בפסיפס בתוספת בורות לאגירת יין. בסביבת האתר כמה אתרי קבורה, גתות ובורות מים המעידים ככל הנראה על התיישבות יהודית במקום לאורך השנים.
עין חובילה:
עין משואות (עין חובלה, מעיין בת עין).
קיומו של המעיין היה שיקול מרכזי בהקמת היישוב משואות יצחק. המעיין היה מקור המים של היישוב, ומכאן שמו "עין משואות". תושבי משואות יצחק בנו מקווה טהרה שניזון ממימי המעיין, והוא היה המקווה היחיד בגוש עציון. המעיין הוא מעיין שכבה הנובע מתוך ניקבה, באורך כ- 30 מ', אליה ניתן להיכנס בסיוע פנס. סביב המעיין הוקם מבנה עם סככה הבולטת בנוף, התוחם בריכה, בעומק כ- 1.70 מ', המשמשת כמקווה לתושבי בת-עין (במיוחד בימי שישי).
בשל שימוש זה של המעיין, ייתכן שלא תתאפשר למטיילים הטבילה במקום וכן הכניסה לניקבה, למעיין קיימת גם בריכה חיצונית רדודה ומוצלת, ברוב המקרים היא איננה מלאה עד סופה. בהתאם להנחיות חוזר מנכל יש לבדוק את ההיתכנות של כניסה אליה. בכל אופן מומלץ מאוד לבוא עם פנס לטיול ולהכנס עם הילדים לניקבת המעין.
משואות יצחק הישנה:
ממש כאן, הוקם הקיבוץ השני בגוש עציון לפני מלחמת העצמאות. בשנת 1945, תש"ה, עלתה לכאן קבוצת משואות מטירת צבי והקימה קיבוץ חקלאי דתי נוסף לצד כפר עציון שכבר עמד. הקבוצה החליטה לקרוא למקום על שם הקבוצה וגם על שם הרב יצחק הרצוג, שהיה באותה תקופה הרב האשכנזי הראשי. שם הגרעין- משואה- משואה לזכר משפחות הגרעין שבאותה תקופה היו לכודים באש המלחמה באירופה וגם מעבר משואה לתקומה- הם ממשיכי דרכם של משפחותיהם שנותרו בפולין.
במלחמה המקום שימש כאחת מנקודות המפתח, ותושביו הגנו עליו בחירוף נפש. המקום נבחר לשמש גם כבית החולים הגדול- לשם העבירו את הפצועים קשה. (כך ניצלו רבים מתושבי כפר עציון, שלא השתתפו בקרב האחרון בשל כך, שבו נהרגו כמעט כל מגיני כפר עציון)
יום אחרי שהירדנים פרצו לכפר עציון, ממש בשעה שבה הוכרזה עצמאותה של ישראל, ה' באייר תש"ח, נקלחו תושבי הקיבוץ, גברים ונשים, לשבי בירדן. לאחר השחרור הקימו התושבים את הקיבוץ מחדש, באדמות אחרות- באזור השפלה. (אזור משואות נותר ירדני כמובן)
חורבת ג'ומג'ום
אתר יישוב עתיק הממוקם במורדות המערביים של גוש עציון, בקצה שלוחת ההר שלמשואות יצחק הישנה, כקילומטר מצפון ליישוב בת עין.
השם ג'ומג'ום הוא תרגום ערבי של גולגולת, וניתן לחורבה בגלל צורת הסלעים בצידה הדרום-מזרחי המזכירה מעט מעט צורת גולגולת. החורבה ממוקמת ברצועת המצלעות המערביים של הרי יהודה, ומנצלת היטב את הטופוגרפיה המצוקית. מהחורבה תצפית למרחקים.
האתר נסקר בעבר על ידי דוד עמית ובועז זיסו. בסקר תועדו בין השאר מאגרי מים מרשימים, מקוואות טהרה, מערת קבורה ושברי גלוסקמות אבן, המלמדים על קיומו של יישוב יהודי באתר בשלהי תקופת הבית השני ובימי מרד בר-כוכבא. כמו כן התגלו חרסים המעידים על המשך קיומו של האתר בתקופה הביזנטית.
בית ספר שדה כפר עציון יזם שתי עונות חפירה באתר בשנים 2005 ו-2008. עונת 2005 נוהלה על ידי אחיה הכהן-תבור. עונת 2008 נוהלה על ידי ערן מאיר ובועז זיסו. בעונה זו נחפר חלק ממבנה מן התקופה הממלוכית ושני מקוואות טהרה הממוקמים בראש הגבעה. המבנה מבטל כניסה אל מערכת של חללים תת-קרקעיים קדומים יותר. בשטח החפירה שבאוכף שלמרגלות הגבעה נתגלו שרידי בית יוצר וחרסים רבים מן התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית.
הבדל בין שכבות הסלע השונות:
עוד הרבה לפני שהסתובבו כאן בני אדם בעולם, כל הארץ שלנו הייתה מכוסה בים. ובים, כמו כל ים, חיו יצורים ימיים- צדפות, דיונונים, פלנקטונים קטנטנים. אבל מה לעשות, החיות לא שורדות לנצח וכשכל אחת מהחיות האלו מתה, השריון שלה- שעשוי מחומר קשה, נשאר. השריון צלל למעמקים ונדחס יחד עם עוד מיליוני שריונות שצללו קודם ויחד הם נלחצו במשך שנים רבות והפכו לסלע שאנחנו מכירים. אבל מחיות שונות יש סלעים שונים. בהתחלה כנראה היו יותר צדפות והסלע הפך קשה יותר- זה הגיר שאנחנו מכירים. בהמשך היו יותר פלנקטונים שהפכו לסלע רך יותר- הקירטון. כאן אנחנו יכולים ממש מול העיניים לראות את ההבדל הזה- למטה יש את הסלע הקשה יותר, הגיר ולמעלה את הקירטון הרך יותר. אנחנו רואים תהליך של מיליוני שנים ממש ליד הבית. פסיכי.
ליד אחד הסלעים אפשר ממש להרגיש את הסלע. לגעת בו. עדיפות לעשות משחק קטן עם סלעים, שירגישו ויחוו את הסלע.
