במהלך חודש מאי ביקרנו בקיני העקבים העיטים בשפלת יהודה. כזכור, הביקורים בקינים נעשים כחלק משיטות המחקר, וזאת על מנת לאסוף מידע על הצלחת הקינון, הדיאטה, הטפילים ועוד. ביקורים אלו נעשים בהיתר מלא שניתן לנו מטעם רשות הטבע והגנים. לפני כל טיפוס, אנו עורכים תצפית מעמיקה הנעשית מעמדה רחוקה, וזאת על מנת להעריך מהו גילם המדויק של הגוזלים, והאם גיל זה מתאים לטיפוס אל הקן.
במהלך חודש מאי ביקרנו בקיני העקבים העיטים בשפלת יהודה. כזכור, הביקורים בקינים נעשים כחלק משיטות המחקר, וזאת על מנת לאסוף מידע על הצלחת הקינון, הדיאטה, הטפילים ועוד. ביקורים אלו נעשים בהיתר מלא שניתן לנו מטעם רשות הטבע והגנים. לפני כל טיפוס, אנו עורכים תצפית מעמיקה הנעשית מעמדה רחוקה, וזאת על מנת להעריך מהו גילם המדויק של הגוזלים, והאם גיל זה מתאים לטיפוס אל הקן.
בוקר אחד יצאנו לטפס לקן עקב עיטי הממוקם אי שם במעמקי השטח הפראי של שפלת יהודה. כאשר הגענו לעמדת התצפית צפינו בגוזל אחד שעומד זקוף בקן. הגוזל היה בגיל המתאים לטיפוס. לכן, קבלנו החלטה להתקרב ולטפס אל הקן. ככל שהתקרבנו, נגלה לעינינו גוזל נוסף עד שהיינו בטוחים שיש בסה"כ שלושה גוזלים בקן. אולם, להפתעתנו הרבה, כשטיפסנו אל הקן, גילינו גוזל רביעי נוסף! סה"כ ארבעה גוזלים! כל רביעיית הגוזלים נראו בריאים וחיוניים, והקן עצמו היה מלא בשאריות מזון רבות, אשר יכולות להעיד על כישורי הצייד הגבוהים של זוג ההורים.
גודל התטולה של עקב עיטי בישראל נע בין 1-3 ביצים/גוזלים ולעיתים נדירות בלבד מתחרשת הטלה של 4 ביצים. זאת בניגוד לאזורים צפוניים יותר בהמיספרה הצפונית שם מתרחשות הטלות של 4 ואף 5 ביצים. הפעם האחרונה, והיחידה עד כה, בה תיעדנו ארבעה גוזלים התרחשה בשנת 2008. לכן, אין ספק כי זהו אירוע נדיר ומשמח. כל שנותר לנו הוא לאחל לארבעת הגוזלים פריחה מוצלחת.
בתמונה: ארבעת גוזלי העקב העיטי בקינם.
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
