ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול נמצאים בשולי העיר יריחו, לגדתו של ואדי קלט היפה. לביקור בארמונות ישנו קסם מיוחד, כפול ומשולש. ראשית- זוהי פינה הנמצאת בשולי העיר יריחו, אזור שישראלים, לצערנו הרב, לא מסתובבים בו בדרך. שנית- ביקור בואדי קלט שב"ה זרמו בו מים רבים בחורף האחרון ברוך הגשמים, ובמדבר יהודה המעוטר בירק לרגל האביב- זוהי חוויה משובבת מאין כמוה. ושלישית- במתחם הארמונות, שרובו נמצא בשטח C, קרי- בשליטה ישראלית מלאה, התרחשו אירועים משמעותיים ומרתקים בימי הבית השני- בשלהי תקופת הממלכה החשמונאית ועם עלייתו של הורדוס הגדול לשלטון ביהודה.
כבר ביציאה למסלול נבחין בנוף הלא שגרתי: נרד ממצפה יריחו בכביש 'ואדי טלעת א-דם', הנמצא על התוואי העיקרי של כביש ירושלים- יריחו עד לדורות האחרונים. נגיע אל החנייה העליונה של מנזר סנט- ג'ורג' (כוזיבה) ושם נחנה את הרכבים. רוכלים יעוטו עלינו, עם תמרים (מעיר התמרים!) ושלל מיצי פירות אבל אנחנו כידוע לא באנו לכאן בשביל שופינג... מכאן נוכל להמשיך לארמונות בשתי דרכים: בהליכה נינוחה על המשך הדרך הסלולה ליריחו (רכב ללא הינוע קדמי לא יצליח לעבור בדרך), או לחילופין- ירידה אל מנזר סנט ג'ורג' והליכה על גדתו של ואדי קלט במקטע התחתון והפחות מוכר שלו. ההליכה על גדת הנחל, בסימון השבילים האדום, היא מאתגרת יותר, אבל יפה ללכת לגדות הוואדי היפה ולראות את עקבות הגשמים.
תוך כדי ההליכה נתחיל להיחשף לנופי בקעת יריחו. לפני כמעט אלפיים שנה היטיב יוסף בן מתיתיהו לתאר את הבקעה הפורייה:
"ובצדק יאמר האומר, כי הארץ היא גן אלוקים, אשר בו גדלים העצים היקרים וכלילי היופי למיניהם למכביר. ואומנם הארץ הזאת היא מברכה גם ביתר פרי האדמה ולא נקל למצוא בעולם הישוב מקום אשר כמוה" (יוסף בן-מתיתיהו, מלחמות היהודים ברומאים ד, ח, ג).
למרות שיריחו נמצאת בלב המדבר היא יושבת בסמיכות למעיינות שופעים, ולכן כבר מימי קדם ניתן למצוא התיישבות ענפה בעיר ובסביבתה. כבר בתקופת האבן החדשה- התקופה הניאוליתית- החלה לקום העיר יריחו, ומן המקרא אנו יכולים ללמוד שהיא הייתה העיר הראשונה שנכבשה על ידי בני ישראל במהלך כניסתם לארץ כנען. עם עלייתה של הממלכה החשמונאית, כנראה בימי השליט יוחנן הורקנוס הראשון (134-105 לפנה"ס) נצלו השליטים החשמונאים את קרבתה של יריחו לירושלים, את מזג האוויר הנעים בה בימי החורף ואת שפעת המים שבה, ובנו בה סדרה של ארמונות לימות החורף. מתחם הארמונות נחפר על ידי הארכאולוג אהוד נצר, בשנות ה-70 וה-80. נכנס לתוך מתחם הארמונות, ונבקר במוקדים הבאים:
בריכות המים העצומות: השליטים החשמונאים בנו אמות מים מעינות ואדי קלט (עין פרת, עין מבוע ועין קלט) כדי להפוך את מתחם הארמונות לגן פורח. אמות המים הזרימו למתחם מים חיים במשך כל ימות השנה ואף בקיץ השחון. רק בשיא החורף, בעקבות השיטפונות, נהרסו אמות המים. בזכות האמות נבנו בריכות שחייה עצומות ליד ובין הארמונות, והרי החשמונאים ירדו ליריחו כדי להינפש מעמל יומם, ובריכות זוהי דרך מצויינת להירגע מטרדות השלטון... האמות גם פרנסו את מקוואות הטהרה הרבים הנמצאים באתר. באחת הבריכות התרחש כנראה המאורע המזעזע הבא: לאחר עלייתו של הורדוס לשלטון הוא נאלץ, למנות לכהן גדול את גיסו- אריסטובולס השלישי, אחיה של אשתו מרים. אריסטובולוס עורר את אהדת העם, ואת זיכרונם של החשמונאים, והורדוס לא יכול היה לשאת הקנאה. בימי חג הסוכות, כאשר ירדו בני משפחת המלוכה להינפש ביריחו, הורדוס ארגן לאריסטובולס 'מסיבה' קטנה, שבסופה הטביעו ידידיו של הורדוס את אריסטובולוס בתוך הברכה. כך חוסל באכזריות נוראה בן משפחה ומתנגד פוליטי.
בית הכנסת העתיק: במהלך החפירה חשף אהוד נצר מבנה מלבני מעניין, שבתוכו עוברת אמת מים ובסמיכות אליו נמצא מקווה טהרה. נצר טען, על סמך השוואה למבנים דומים, כי זהו בית כנסת מימי הבית השני, ששימש בעיקר לקריאה בתורה, ללימוד הילדים ולצרכים קהליתיים- סוציאליים. אם זהו אכן בית כנסת- זהו בית הכנסת הקדום ביותר שנחשף בארץ ישראל!
הארמון השלישי של הורדוס: בחלקו המזרחי של מתחם הארמונות נמצאים המבנים המסקרנים ביותר- חלקי הארמון השלישי של הורדוס. הארמון נבנה בטכניקת בנייה מיוחדת, שהובאה ככל הנראה מרומא, והוא נמצא משתי גדותיו של ואדי קלט. המטרה הייתה לנצל הימים הרבים שבהם הואדי זורם, ולתת ליושבי הארמון תחושה שהם נמצאים לגדותיו של נחל איתן. באחד מחדריו של הארמון, ככל הנראה בחדר הכס הבנוי בצורת חצי- עיגול, מצא הורדוס את מותו ממחלה קשה, בשנת 4 לפנה"ס. ומהו המבנה העגול והמסקרן הנמצא בתוך הארמון? לאהוד נצר לא הייתה תשובה על כך. אולי לכם תהיה...
הביקור באתר מחייב תיאום עם כוחות הביטחון. שולי האתר נמצאים בשטח A, שהכניסה אליו לישראלים ללא תיאום מוקדם אסורה על פי חוק ומסוכנת. בחול המועד פסח יוצא בית ספר שדה כפר עציון מספר סיורים, בתיאום עם צה"ל ובאבטחתו.
