דוח מסלול לכיתה ב מיצד
נקודת התחלה : בית הספר
נקודת סיום: בית הספר
אורך המסלול: כ2 קמ
זמן המסלול: כ3 שעות
צבע שביל:
נקודות עצירה:
רקע:
בדו"ח מסלול זה מפורטים מקומות ונושאים אליהם ניתן וראוי להתייחס לאורך הטיול.
על המדריך להתאים את הדרכותיו לנושא השנתי-"הטבע שלי- סלע ומים"
בשנה זו הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על מבנה הנוף של ארץ ישראל ובפרט הרי יהודה (טיול 1) ההרים הסלעים והאבנים בגוש (טיול 2), ויושם דגש על השפעות המסלע המים והטופוגרפיה על ההתיישבות בהר.
תיאור המסלול:
נצא מבית הספר לכיוון הכביש שמקיף את היישוב ממערב, כשנגיע אליו נפנה איתו צפונה אל הכניסה לייישוב. כמה מטרים לפני הפניה לפני קדם נרד מזרחה (ימינה) לתוך ערוץ נחל קטן נלך בו כ150 מטרים (לפי תוואי השטח) ונפנה דרומה (ימינה) לכיוון היישוב. נמשיך בהליכה דרומה בערוצים ובשלוחות שממזרח למיצד עד לקצהו הדרומי של היישוב שם נפגוש שביל עפר שעולה בכיוון צפון מערב (ימינה) ומתחבר לשביל הביטחון איתו נצעד חזרה לבית הספר
נקודות רלוונטיות לאורך המסלול
היישובים מיצד ופני קדם נמצאים בדרום מזרח גוש עציון .בספר מדבר יהודה, בציר העתיק שחיבר בין הרי חברון לעין גדי בימי בית ראשון.על רכס הר הכנוב מתנשא לגובה של כ930 מטרים וצופה על נחל ערוגות מדבר יהודה וים המלח ומעבר לו על הרי ירדן. רכס הכנוב הוא גם הנקודה הדרומית ביותר ממנה ניתן (בתנאי ראות מעולים) לצפות בחרמון
שמו של היישוב מיצד "מיצד שמעון", שם שניתן על ידי ועדת השמות הממשלתית על שם שמעון החשמונאי ומצודות המדבר. שמו הרשמי של היישוב מיצד הוא אספר א' על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה.
”וּבְהִוָּדַע זֹאת לְיוֹנָתָן וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו וּלְכֹל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִיתּוֹ בָּרְחוּ אֶל מִדְבַּר תְּקוֹעַ וַיַּחֲנוּ עַל מֵי בְּאֵר אַסְפָר.“ (חשמונאים א', ט' ל"ג) הבאר מזוהה כיום עם ח'רבת זפרן הסמוכה.
שמו של היישוב פני קדם נגזר ממיקומו מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח. השם הרשמי הוא אספר ב'
ספר מדבר:
ספר המדבר הוא הגבול ונקודת החיבור בין הרי גוש עציון הגבוהים לבין מדבר יהודה. בגלל זה אנחנו יכולים לראות מפגש מיוחד ומעניין של אנשים, סלעים, חיות וצמחים שנמצאים על ההר וגם במדבר.
סלעים- בהר מוצאים את הגיר הקשה ובמדבר את הקירטון הרך, כאן רואים את השילוב של שניהם- קירטון מעל גיר.
צמחים- לחלק מצמחי ההר, אזור ספר המדבר הוא גבול תפוצה הכי נמוך ולחלק מצמחי המדבר זה גבול התפוצה הכי גבוה. לדוגמא: בשביל השבטן זהו הגבול התחתון, ובשביל כמה מיני מלחיות זה הגבול העליון.
בעלי חיים- בעלי החיים הנפוצים בספר המדבר הם זוחלים, שמגלים את כושר ההסתגלות המרבי לתנאי המקום. מעטות הן חיות הבר הנעות בספר המדבר, ותחום מחייתן נשאר ליד מקורות מים.
ספר המדבר בארץ ישראל הוא נתיב נדידת עופות מעצם מיקומו הגאופיזי על כתפי הבקע הסורי-אפריקני. מאות אלפי עופות דורסים, מאות אלפי חסידות ובסך הכל למעלה מ-200 מינים נודדים דרכו.
נוקדים לדוגמא ממוקמת על אחד מצירי הנדידה הראשיים של העופות הנודדים, ובשמיה חולפים פעמיים בשנה להקות עצומות של חסידות (שמוצאות מי שתייה במאגרים פתוחים ביישוב), וכן עקבים, נחליאלים, עופות דורסים, וצפרי נוד אחרות. טריסטרמיות (סנוניות ים המלח, תושבות קבועות.) שחיו בעבר בנחל תקוע הרחיבו את אזור המחיה שלהן בעקבות ההתיישבות והצמחייה אל כלל שטח היישוב. עולם החי כולל בין השאר דרבנים, צבאים (להקה קבועה אחת לפחות), שועלים, צבועים ושפני סלע וכן זוחלים ופרוקי רגליים רבים.
ספר המדבר מהווה גם בית גידול ייחודי לעופות יציבים ומקייצים שמקורם מאזורי תפוצה מדבריים או מדבריים למחצה. קיים שם שילוב של עולם חי ממוצא אפריקאי, אירופי ואסיאתי
אנשים- מצד אחד אנשי הר, חקלאים רוצים לעבד יותר ויותר אזורים ומצד שני רועי צאן שבאים מהמדבר ורוצים כמה שיותר שטח לצאן שלהם. שתי האוכלוסיות הללו במאבק מתמיד. האזור המחבר מושך אליו אנשים מיוחדים, שבורחים מהרעש של ההר אבל לא מתנתקים לגמרי. לדוגמה- עמוס הנביא, שהיה "בנוקדים מתקוע" (עמוס א,א). רועה צאן, שמצד שני גם היה "בולס שקמים" (עמוס, ז, י"ד)
בקיצור, אזור מיוחד שמחבר בין ההר למדבר, נקודת מפגש בכל התחומים
מדבר- מקום רעיית צאן
המושג מדבר משמש בפינו היום לתיאור אזורים יבשים , שבהם אין גשמים כלל , או שהם מועטים מאד , ומקורות המים בהם מרוחקים זה מזה ואין בהם כדי לאפשר גידול צמחים אלא במידה מצומצת מאד .
אבל אם נתבונן במקורות נגלה, כי אף על פי שגם בהם ניתן למצוא את המדבר במובן הכללי הזה, במקרים רבים מתייחד המושג הזה לאזור המשמש למרעה .
הרד '' ק (רבי דוד קמחי ) מגדיר את המדבר כך- " ...מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר , בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר . לפיכן אמר "ורעו כבשים כדברם" ( ישעיהו ה , יז ) "כעדר בתוך הדברו" ( מיכה ב , יב )
הגדרה זו מובאת בביאורו של רד"ק לתיאור מנוסתם המבויימת של בני ישראל "דרך המדבר '' בסיפור כיבוש העי ( יהושע ח ).
המדבר- לא צייה ושמה אלא המקום שמדברים את הצאן- מנהיגים אותו (המילה דובר-מנהיג, רועה. הדובר\דבר - מדביר את הצאן אל המדבר)
רועים את הצאן איפה שאין אפשרות לגדל חקלאות. מקום עם מעט משקעים או אזור גשום אבל עם הרבה טרשים שמקשים על החקלאות .
ספר המדבר הוא סף המדבר. ספר הוא גבול. "ספרום" באכדית הן גדרות הצאן. כשהחקלאות הולכת ומידלדלת, וכשיש גדרות צאן – זהו הספר.
חז"ל קבעו שאין לרעות בהמה דקה בארץ הנושבת:
"אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה" (בבא קמא עט עמוד ב).
במדבר מדבירים את הצאן. יש עדיין חקלאות, אך רעיית הצאן הופכת משמעותית.
בברכת יעקב לבנו יהודה הוא רומז על המרכיבים החומריים בנחלתו: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב." (בראשית מט יא-יב).
בנחלת יהודה נפגשים החקלאות – הגפן, והמרעה – החלב.
ובאמת במערב גוש עציון מגדלים הרבה כרמים ויש תעשיה של יין. ובמזרח הגוש מגדלים עדרי צאן, ואפילו יש לנו יישוב שנקרא על שם רעיית הצאן- נוקדים- נוקד הוא רועה צאן
(ניתן להרחיב ולדבר על כך שהרבה מאבותינו ומהמנהיגים של העם שלנו היו רועי צאן. האבות, משה רבינו, דוד המלך וכו)
הבדל בין שכבות הסלע השונות:
עוד הרבה לפני שהסתובבו כאן בני אדם בעולם, כל הארץ שלנו הייתה מכוסה בים. ובים, כמו כל ים, חיו יצורים ימיים- צדפות, דיונונים, פלנקטונים קטנטנים. אבל מה לעשות, החיות לא שורדות לנצח וכשכל אחת מהחיות האלו מתה, השריון שלה- שעשוי מחומר קשה, נשאר. השריון צלל למעמקים ונדחס יחד עם עוד מיליוני שריונות שצללו קודם ויחד הם נלחצו במשך שנים רבות והפכו לסלע שאנחנו מכירים. אבל מחיות שונות יש סלעים שונים. בהתחלה כנראה היו יותר צדפות והסלע הפך קשה יותר- זה הגיר שאנחנו מכירים. בהמשך היו יותר פלנקטונים שהפכו לסלע רך יותר- הקירטון. כאן אנחנו יכולים ממש מול העיניים לראות את ההבדל הזה- למטה יש את הסלע הקשה יותר, הגיר ולמעלה את הקירטון הרך יותר. אנחנו רואים תהליך של מיליוני שנים ממש ליד הבית.
ליד אחד הסלעים אפשר ממש להרגיש את הסלע. לגעת בו. עדיפות לעשות משחק קטן עם סלעים, שירגישו ויחוו את הסלע.
