בת עין

בנייה ייחודית על צלע ההר, בתים השונים אחד מרעהו במבנה, בצורה ובצבע, נוף מרהיב לאופק מערב ושרשרת של מעיינות פועמים המקיפים את היישוב ומשמשים מוקד התרעננות וטבילה לכל תושבי הגוש. כל אלה הפכו את היישוב בת עין לאחד היישובים הקורצים והמזמינים באזור. מוזמנים להגיע בעקבותינו, ולחוש את הנוף הייחודי, הפיזי והאנושי, שיש לבת עין להציע.  

גוונים רבים יש ליישובי ולמתיישבי גוש עציון, ובסדרת המפגשים 'גוש עציון שלא הכרתם'- אנו מנסים לחוש את הדופק הפנימי של כל יישוב ויישוב. אז אחרי שראינו בין השאר את אלעזר- המושב השיתופי ששינה את פניו, ביקרנו בכרמי צור- והבנו שיש חיים מדרום לצומת הגוש, חשנו את הדופק בנקודות החדשות במערב הגוש- בגבעות ובחוות קשואלה, וראינו את הצמיחה האדירה באפרת, הגענו ביום שישי האחרון לסיור ביישוב המערבי במועצה (בצוותא עם גבעות)- בת עין. בת עין אינה 'על הדרך'. כדי להכיר את המקום יש להתכבד ולרדת מכיכר כפר עציון בכביש המוביל ליישוב, ירידה של כ-100 מטר בגובה, אך הטרחה שווה כל רגע. במהלך הסיור נפגשנו עם יערה וולפסון מיקב חכלילי, עם ישראל הורביץ- ממקימי בת עין, ועם מנשה לוינגר בעל הצימרים 'אתנחתא' וממייסדי בת עין ב'.

בת עין שוכנת במדרון המערבי של גוש עציון, בגובה של כ-850 מטר מעל פני הים, וממנה נשקף נוף נפלא לכיוון שפלת יהודה ומישור החוף, ובימים של ראות טובה ניתן לזהות ממנה את הפס הכחול של הים התיכון באופק מערב. לבאים ליישוב מומלץ לעצור כ-150 מטר לפני השער, מצד ימין (צפון) של הכביש, להגיע למצפור החדש שנבנה על שם צבי אנוש, ממייסדי היישוב, ולחזות בנוף הפראי של המתלול המערבי של הר חברון. סביב ליישוב נמצאו שרידים רבים המעידים על התיישבות יהודית קדומה במקום: עם התקנת כביש הגישה ליישוב, בשנת 1990, נחשפו שרידי יישוב יהודי במיקום הנוכחי של שער הכניסה לבת עין. בחורבות היישוב, הנקרא- 'חורבת הילאל', נמצאה גת גדולה מן התקופה הביזנטית, מקווה טהרה מסוף ימי הבית השני ומחילות מסתור מתקופת מרד בר- כוכבא. שני יישובים יהודים קדומים נוספים נמצאו בשטח שסביב לבת עין: חורבת ג'ומג'ום, הנמצאת מצפון ליישוב, וחורבת חובילה, הסמוכה לעין חובילה. ביישובים אלו נמצאו סממנים יהודים מובהקים- מקוואות טהרה וכלי אבן, שאינם מקבלים טומאה ככלי חרס. בשנות ה-30 של המאה הקודמת רכש שמואל צבי הולצמן, ראש אגודת 'אל ההר', את השטחים שבסביבות בת עין מאת ערביי הכפר ג'בע, כדי להקים במקום יישובים חקלאיים. הניסיון לא יצא אל הפועל, אך ב-1942 רכשה קק"ל את השטח מידי הולצמן ונושיו, ובמקום קם אחד מיישובי גוש עציון, משואות יצחק, ששרידיו נמצאים מעט ממזרח לבת עין. את היישוב הקימו אנשי גרעין 'משואות' של הפועל המזרחי, ובין השאר בנו במקום בית אירוח לילדים. היישוב ניטש ביום הקמתה של מדינת ישראל, בה' באייר תש"ח, לאחר חצי שנה של קרבות ולאחר הטבח במגני כפר עציון. המתיישבים יצאו לשבי בעבר הירדן, ולאחר מכן הקימו מחדש את הקיבוץ במועצה האזורית שפיר.

את הסיור ביישוב התחלנו ביקב חכלילי, הצמוד לשער הכניסה ונמצא בסמוך לחורבת הילאל. ביקב מנסים להמשיך את מסורת הכנת היין בארץ יהודה, שראשיתה נעוצה בתקופת המקרא. ערב מותו, בירך יעקוב אבינו את יהודה בנו: אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.  חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב (בראשית מט). מרכזיותה של הגפן בחקלאות של ארץ יהודה מתבטאת במאות המקוואות הפזורים לצד היישובים הקדומים, ומתוארכים לטווח רחב של תקופות: החל מתקופת המקרא, דרך ימי הבית השני, ועד לתקופה הביזנטית. גם בימינו מגדלים הכפריים הערבים באזור גפנים, ובהם גדלים ענבי מאכל או ענבים לייצור 'דיבס'- מרקחת דבש ענבים המבושלת על סירים גדולים. בימי קדם יוחד חג ליין, ט"ו באב, שבו יצאו בנות ישראל וחוללו בכרמים. ביקב חכלילי, המתופעל על ידי משפחת וולפסון מבת עין, מנסים לחדש את מסורת ייצור היין הקדומה. היקב הינו יקב בוטיק ביתי ומייצר יינות משלושה זני ענבים עיקריים: קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה. סוגי היינות המיוצרים ביקב הם: יינות אדומים מתיישנים, יינות רוזה ובלאש(סמוק) ויינות לבנים. בנוסף,היקב מתמחה בייצור מיץ ענבים איכותי, ומוציא לשוק כ-4,000 בקבוקים מיץ בשנה, בנוסף ל-1,500 בקבוקי יין. יערה הסבירה לנו על פעילותם של המכונות השונות ביקב, ולסיום קיבלנו טעימה מרעננת של מיץ ענבים.

לאחר הביקור ביקב ובחורבת הילאל, המשכנו אל היישוב עצמו ואל ביתו של ישראל הורביץ, אחד משלושת מייסדי היישוב. ישראל סיפר לנו על הורתו ולידתו של היישוב: בסוף שנות ה-80 החל להתגבש גרעין של חוזרים בתשובה, שקיוו להקים יישוב חקלאי. באביב 1989 אישרה ממשלת ישראל את הקמתם של שמונה יישובים ביהודה ושומרון, מתוכם עלו אל הקרקע רק שניים: בת עין וטלמון שבמערב בנימין. בכינוס של אמנה נשאלו נציגי הגרעינים המתעתדים לעלות אל הקרקע, מי מוכן לעלות כבר מחר. אנשי בת עין התנדבו ומצאו את עצמם מהר מאוד על האדמה הטרשית שממערב לכפר עציון. שלושת מייסדי היישוב היו ישראל הורביץ, צבי אנוש ז"ל ואברי רן, כשאת העורף התורני למקום נתן הרב יצחק גינזבורג, איש חב"ד וראש ישיבת 'עוד יוסף חי', שהקשר שבין מצוות יישוב ארץ ישראל ועבודת האדמה ובין חסידות וקרבת א-לוקים תופס מקום מרכזי במשנתו. עם העלייה אל הקרקע ציפתה לאנשי המוסדות המיישבים הפתעה: בניגוד לשאר היישובים, כאן לא הסכימו ראשוני היישוב לכניסתם של פועלים זרים במקום, כדי להניח את התשתית הפיזית ליישוב. המייסדים התעקשו בצורה אבסולוטית על הגשמת הערך של עבודה עברית, ולומדו בעצמם את כל המלאכות הנדרשות להקמת הנקודה: סתתות, רצפות, הנחת מדרכות היישוב ועוד. עד היום מסתמך היישוב על עבודה עברית בלבד, ותושביו בונים את בתיהם בעצמם, כמובן בעזרתם של פועלים ובנאים יהודים. עובדה זו משתקפת בנופו של היישוב, כאשר כל בית שונה מרעהו במראה, בצבע ובצורה.

גם בהקשר לחיי הרוח ישנה ייחודיות רבה לבת עין. היישוב מוגדר כיישוב של 'חוזרים בתשובה', אך לא רק בהקשר החברתי- של אנשים שקבלו על עצמם עול תורה ומצוות, אלא גם בהקשר הרוחני: יישוב המחפש כל הזמן דרכים להתקדמות במובן הרוחני ובעבודת ה'. יישוב של אנשים המחפשים כל הזמן את ה-'תשובה' ואת הקרבה לקב"ה. עם הזמן גדל היישוב ובעלי תשובה מהארץ ומחו"ל שלא מצאו את מקומם במסגרות הדתיות והחרדיות הקלאסיות הצטרפו לשורותיו. ביישוב פועלים כיום כמה מוסדות חינוך תורניים: תלמוד תורה, שקם באמצע שנות ה-90 ונכנס למבנה הקבע שלו בשנת 2,004, ונקרא על שמו של שלמה נתיב, נער בן 13 שנרצח ביישוב במהלומות גרזן על ידי תושב הכפר חירבת צפא בשנת 2009.  בתלמוד התורה לומדים תלמידים מבת עין, אך גם ילדים משאר יישובי הגוש החפצים בלימוד באווירה של קדושה וחסידות מתחנכים במקום. בתלמוד התורה לומדים לימודי קודש בדגש על שינון החומר (שיטת זילברמן), אך עוסקים גם בלימודי חול ובמדעים. ביישוב קיימות אף שתי מדרשות תורניות לנשים. מדרשת זוהר ה"מיועדת לבעלות תשובה ולכל המבקשת להיות כזו, לפחות בתנועה הנפשית הפנימית שלה" (מתוך אתר המדרשה), ומדרשת 'בארות בת עין'- המיועדת לבנות חו"ל. לצד המדרשות פועלים במקום ישיבה גבוהה וכולל אברכים, שאנשיו הקימו בשנת 2,002 את השכונה המזרחית ביישוב. רב היישוב הוא הרב דניאל כהן. 

לאחר סיום הביקור ביישוב המרכזי ירדנו אל יישוב הבת- בת עין ב', או בשמו החדש 'מרחבי דוד'. הכביש המפותל היורד מבת עין המשיך והמשיך, ובמהלך הנסיעה נפתח בפנינו הנוף הנפלא של מערב הר חברון, עד שהגענו לבתים הקיצוניים של בת עין ב', שם התארחנו בצימרים של מנשה לוינגר- 'אתנחתא'. מנשה, בנו של הרב לוינגר מחברון, סיפר לנו על ראשיתו של המאחז: בסוף שנות ה-90, בתפר שבין ממשלתו הראשונה של נתניהו לממשלת ברק, עלו אל הקרקע מעל 15 מאחזים בתמיכת אמנה, מועצת יש"ע והרשויות המקומיות, אך ללא אישור הממשלה. בימים הראשונים לעלייה אל הקרקע הבלאגן חגג, ובעוד החטיבה להתיישבות דאגה לחיבור למים ולחשמל ואמנה הורידה עשרה קראוונים לנקודה, ניסה המנהל האזרחי לפנות את הנקודה בהקדם.  עד היום לכל הבתים במאחז יש צו הריסה מאת המנהל. המיישבים הראשונים הגיעו מקריית ארבע וחברון, במטרה לחיות את חיי התנ"ך, אך לאחר כמה שנים במקום עזבו רובם את המאחז. אל החלל שהתפנה הגיעו בנים ממשיכים מבת עין וחסידי ברלסב. על פי עדותו של מנשה בראש השנה המאחז כמעט ריק מגברים, כאשר כולם נוסעים לאומן, לקברו של ר' נחמן, והנשים מארגנות סעודות משותפות. בבקרים ניתן לראות תושבים רבים עם מגבת על הכתף יורדים לטבול במעיין הסמוך- עין ליבנה...

מוזמנים להגיע ולבקר בבת עין, לסייר ביקב חכלילי ולנפוש בצימרים של אתנחתא. מוזמנים להצטרף גם אל הסיור לאלון שבות, האחרון לעונה זו בסדרת 'גוש עציון שלא הכרתם':