גוש עציון- ואדי פוכין-ירושלים
דוח מסלול לכתות ח'
נקודת התחלה : כפר עציון
נקודת סיום: עין לבן
אורך המסלול: כ-25 קמ
זמן המסלול: יומיים
צבע שביל: שחור, כחול, אדום, ירוק, שחור, שביל ישראל
נקודות עצירה:
יום א) עין אבו כלאב, צומת גבעות, עין פריס, מעיין ואדי פוכין, צור הדסה, פארק בגין- יער בר גיורא.
יום ב) עין קובי, גשר קובי, סוף העליה, עין איתמר, עין לבן, פארק המסילה, מתחם התחנה, הכותל המערבי
רקע:
השנה נצא למסע יומיים בשטח מגוש עציון לירושלים, כדי להכיר את החיים בימי קדם במלחמות ובחיים בהר.
מתוך הליכה קשה בהרי גוש עציון וירושלים נלמד את האהבה לטיול, לדרך, למסע, ויותר מכך – את האהבה לארץ ישראל.
תיאור המסלול
שחור עד עין אבו כלאב, כחול צומת גבעות, כחול עד ואדי פוכין, אדום שמאלה (מערבה) אדום עליה להר סנסן, ירוק ימינה (צפונה) הליכה על דרך הפטרולים בסימון שחור עד לצור הדסה, חציית צור הדסה ויציאה דרך שער מערבי. הליכה לצד הכביש מעבר למעקב בטיחות עד לחניון לילה "יער בר גיורא" [פארק בגין]
מחנין הלילה הליכה על שביל ישראל דרך עין קובי, נחל רפאים, עין איתמר ועין לבן לירושלים. בתוך ירושלים הליכה על תוואי "פארק המסילה" עד ל"מתחם התחנה" ומשם לנקודת הסיום בכותל המערבי
נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-
עין אבו כלאב- עין מסלע
במורד ההר תחת עץ התאנה נובע המעיין מתוך הסלע, ומימיו זורמים וממלאים בריכה רחבה ועמוקה, הבריכה בגודל כ5X5 מ' ועומק המים שבה כמטר עד 2 מ'. אחרי חורף גשום הבריכה מלאה כל הקיץ, אך אחרי בצורת היא עשויה להתייבש.
את שמו קיבל המעיין מגרעין השומר הצעיר- גרעין מסלע, שהקים לראשונה את קיבוץ רבדים כאן, בשנת 1947. הקיבוץ חרב בקרבות תש"ח והוקם בשנית בשפלת יהודה. המעיין מכונה גם עין אבו כלאב.
המעיין והטרסות מסביבו משופצים על ידי ילדי הסדנה בגבעות ובמימון מוסך הגוש לזכרו של גדעל'ה פרבר. תחת עצי התאנה ספסלים ושולחנות עץ נוחים. מרחבת המעין יש תצפית טובה לכיוון מערב וצפון, אל עבר דרום הרי ירושלים, ביתר עילית וצור הדסה והמשך הטיול שלנו
גבעות
גבעות הוא יישוב בגוש עציון בצלע המערבית ביותר של הגוש. בשנת 2012 היישוב אוכלס על ידי קהילת "סדנת שילוב", מוסד המשלב ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים בקהילה. כיום ביישוב מתגוררות כ-40 משפחות. ילדי היישוב לומדים בבתי הספר בגוש עציון. במדרגת "סדנת שילוב" פועלות ביישוב 3 דירות עבור בוגרים בעלי צרכים מיוחדים , בית ספר לחינוך מיוחד וענפי תעסוקה הכוללים משק חי מפותח ובית קפה.
ואדי פוכין
מכונה גם נחל עציונה, פורץ בין ביתר עילית לצור הדסה, בכפר ואדי פוכין. הכפר מוקף שטחי החקלאות פתוחים ומוריקים. בין פיתולי הוואדי נובעים לא פחות מ11 מעיינות טבעיים. שלושת הנביעות המרכזיות מנותבות דרך תעלות אבן ואמות מים ל20 בריכות גדולות ויפות הפזורות במרחב (כל אחת מהן מתפרשת למימדים שבין 3X4 מטרים ל-5X7 מטרים. עומק המים בבריכות הרדודות ביותר הוא כמטר, והעמוקות שביניהן מגיעות ל2.5 מטרים.)
תושבי הכפר הם עובדי אדמה המגדלים את תוצרתם החקלאית בשיטה המסורתית של חקלאות שלחין- שליחת המים מבריכות אגירה, דרך מסלולי הובלה הישר לערוגות ולשדות. המעיינות השופעים שבוואדי מאפשרים את התפתחותם של גידולי השדה.
צור הדסה
יישוב קהילתי בפרוזדור ירושלים, הממוקם כ-10 ק"מ דרומית-מערבית לירושלים, על כביש 375 מצומת האלה לביתר עילית, בגובה 755 מטרים מעל פני הים. היישוב בנוי בחלקו על שלוחת הר כיתרון.
היישוב נוסד ב-1960 כמרכז שירותים למושבי האזור: מבוא ביתר, מטע, בר גיורא, ונס הרים. נקרא על שם הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה "הדסה" ושייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היישוב התפתח במהלך השנים האחרונות, ואוכלוסייתו מונה כ-10,000 תושבים. כיום הוא היישוב הרביעי בגודלו בפרוזדור ירושלים (אחרי ירושלים עצמה, מבשרת ציון ואבו גוש).
פארק בגין
הוקם לכבוד ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל מנחם בגין ורעייתו עליזה, נמצא במבואות הדרום-מערביים של ירושלים, בסמוך למושב מבוא ולפארק עצמאות ארה"ב. האזור מאופיין בגבעות רמות המעוטרות בעצי חורש ים-תיכוני ובעצי אורן שקק"ל נטעה. הפארק פותח בגישה אקולוגית המשלבת את ערכי טבע בתשתית הנופש תוך דאגה לצורכי החי והצומח ולרווחת המטיילים והמבקרים במקום.בפארק מצויים מעיינות הזורמים לבריכות אגירה קדומות, בוסתני פרי, חורשות ירוקות ושרידים ארכיאולוגיים של היישוב היהודי מתקופת המשנה, ובהם ביתר וקובי הנזכרים בתלמוד
עין קובי
בעין קובי תמצאו מעיין וחורבה, והוא מזוהה עם הישוב המקראי כבון שבנחלת יהודה (יהושע, ט"ו, ל"ט). השם "כבו" נזכר גם במסע סנחריב מלך אשור מלכיש לירושלים. בתקופת המשנה נקרא הישוב בשם קובי (סנהדרין, צ"א, ה'). זהו מעיין ניקבה מהיפים שבהרי ירושלים. מימיו זורמים בניקבה שאורכה כ-12 מטרים אל בריכת איגום תת-קרקעית גדולה. מפתח שבתקרה חודרות קרני אור ומאירות את הבריכה. משם ממשיכים המים לזרום בניקבה שאורכה 17 מטרים אל מאגר חיצוני וממנו עוברים אל בריכה בנויה ואל מערכות תעלות להשקיית שלחין של הטראסות שבסביבה.
המעיין ששפע מים רבים בעבר סובל, כמו מעיינות רבים בהרי ירושלים, מירידה בתפוקת המים שבו עקב ירידה בכמות הגשם, ועצירת מי הנגר ע"י כבישים ומבנים.
בסמוך לבריכת האיגום ניצב מבנה מרשים, ככל הנראה מהתקופה הרומית או הביזנטית, שהפך ברבות השנים לבית תפילה מוסלמי, כפי שמעידה המחראב (גומת התפילה) שבו.
ממזרח לדרך הפארק הראשית נמצאים שרידי כנסיה מהתקופה הצלבנית ובה פרסקו מרשים ביופיו. קק"ל ערכה במקום חפירות נרחבות בשיתוף רשות העתיקות. בתום העבודות כוסה האתר בעפר כדי שלא יינזק. קק"ל החלה בשיקום נרחב של מערכת המים ובנטיעת עצי בוסתן באתר. חורבת קובי נמצאת ממזרח למעיין, והגישה בשביל לא מסומן, בין עצי היער על השלוחה שבין נחל המעיינות לעין קובי. בחורבה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. יש כאן גם שרידים של הכפר הערבי אל קאבו שניטש במלחמת העצמאות.
גשר קובי
מעבר מתחת לקו מסילת הרכבת ירושלים בית שמש. קו המסילה שימש את הרכבת בין יפו לירושלים בין השנים 1892-1998 (יזם את הקו יוסף נבון) . עם פתיחת קו הרכבת יפו-ירושלים הנסיעה בו ארכה ארבע שעות, שעתיים מעל התכנון המוקדם. מדי יום יצאה רכבת נוסעים אחת בכל כיוון - בבוקר מירושלים ואחרי-הצהריים מיפו. כשנתיים לאחר מכן, משך הנסיעה התארך לשש שעות. בשנת 1913 המסע ברכבת שוב ארך ארבע שעות, והדבר איפשר את הפעלתן של שתי רכבות מדי יום בכל כיוון. הנסיעה האטית הולידה בדיחה שברכבת נתלו שלטים שהזהירו את הנוסעים שלא לרדת לקטוף פרחים בזמן הנסיעה.
ב 2003 בוצע שיפוץ שכלל את חידוש המסילה הבודדת בקו בשני מקטעים. בוצע יישור של תוואי השטח, שופצו גשרים, הוקמו הפרדות מפלסיות במקום מפגשי כביש-מסילה. במקטע השני (36 קילומטרים בין בית שמש לירושלים) חודשה תחנת הרכבת בית שמש, והוחזרו לשימוש תחנות הרכבת ההיסטוריות בבר גיורא, בבתיר (כתחנות תפעוליות בהם שתי מסילות למפגשי רכבת) ובירושלים בנוסף הוקמו שתי תחנות חדשות בדרום העיר (בשכונת מלחה וליד גן החיות התנ"כי).
במרץ 2020 הופסקה תנועת הרכבות בין בית שמש לירושלים ביחד עם תנועת רכבות הנוסעים בכל הארץ כחלק מהגבלות שהטילה הממשלה על התחבורה הציבורית עקב התפשטות נגיף הקורונה, הקו נשאר מושבת גם אחרי ה-22 ביוני 2020, כאשר חזרה הרכבת לפעול. במסגרת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי הנוצר עקב נגיף הקורונה, משרד האוצר הציע לבטל את הקו עקב כמות הנוסעים הנמוכה בו, והוא אכן בוטל.
עין איתמר
בריכה בעומק של כמטר-מטר וחצי, שנשארת צלולה במיוחד גם בקיץ. עין איתמר הוא מעיין ניקבה, ולידו תוכלו לראות את ניקבתו, שאורכה כ-10 מטרים.
המעיין נקרא על שם איתמר דורון ז"ל, חסיד ברסלב שנרצח כאן בפיגוע בשנת 1998, ובקיר שמאחורי המעיין חקוק לוח זיכרון לזכרו. לעיתים מכונה המעיין עין אורה, עקב מיקומו מתחת למושב אורה, או בשמו הערבי עין אל בלד, שפירושו "מעיין הכפר" - כמו מספר מעיינות נוספים בארץ ששוכנים בכפרים ערביים. הכפר שאליו מתייחס שם זה הוא כפר וולג'ה, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות (וכיום נמצא על רכס הר גילה שמעבר לנחל).
עין לבן
בריכה גדולה ויפה מעשה ידי אדם,
המעיין נובע מנקבה חצובה המזינה שתי בריכות, האחת רדודה, והשנייה שגודלה 4x8 מטרים, ועומק המים בה כ-1.5 מטר.
המעיין קיבל את שמו מצבעם הלבן של סלעי הרכס מהם הוא נובע, סלעי הקירטון הלבנים.
במשך השנים ערכה רשות העתיקות מספר חפירות הצלה סביב עין לבן ובעמק שלמרגלותיו. השרידים שנחשפו בחפירות מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. השרידים אופייניים לעורף החקלאי הכפרי של דרום הלבנט. השרידים שנחשפו כוללים טרסות חקלאיות, גתות, מחצבות, שומרות ומערות קבורה, מערות מגורים, ערימות סיקול, תעלות השקיה, בריכות מים ושרידי מבנים.
השרידים מעידים על כך שבמקום הייתה פעילות אנושית ברציפות מאז תקופת הברזל בארץ ישראל (1200 לפנה"ס) ועד סוף תקופת המנדט.
(דרך סלולה באורך של כ-1.5 ק"מ מובילה מחניון גן החיות התנ"כי למעיין. הדרך קרויה דרך נדב על שם נדב אלעד, לוחם בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים שנפל בפעילות מבצעית בחברון. משפחתו וחבריו ליחידה תרמו ועזרו לשיקום המקום ולטיפוחו)
פארק המסילה
הקמתו של פארק המסילה החלה בשנת 2009 והוא מהווה ציר ליניארי באורך של כ-7 ק"מ. הפארק הוקם לאורכו של תוואי מסילת הרכבת הטורקית הישנה, שפסקה לפעול בסוף שנות ה-90 (של המאה הקודמת)
ממעלה נחל רפאים בואכה גבעת התנ"ך במזרח ועד לפארק ירושלים (עמק רפאים) במערב.
פארק המסילה מהווה חלק ממרקם השטחים הפתוחים העירוניים ומשמש כחוליית קישור בין פארק ירושלים
המטרופוליני לבין המייל התרבותי של ירושלים – אזור הסינמטק, החאן הירושלמי ובריכת הסולטן.
הפארק משמש כשדרה ירוקה לפעילויות בילוי ופנאי עירוניות ומשלב טבע עירוני עם מסלולי אופניים והליכה,
פרגולות ופינות ישיבה.
מתחם התחנה
תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי.
התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה נען-ירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים.
בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת ירושלים ההיסטורית בלב העיר שנותרה בשממונה, בשל התנגדות עיריית ירושלים להפעלתה מחדש.
מאז 2013 פועל במקום מתחם בילוי ופנאי בשם "מתחם התחנה הראשונה"
