ביר א זעפרן+ בישולי שדה
דוח מסלול לכיתה א מיצד-אספר
נקודת התחלה : בית הספר
נקודת סיום: בית הספר
אורך המסלול: 2 ק"מ
זמן המסלול: כ-3 שעות
צבע שביל:
נקודות עצירה: חורבת זעפרן
רקע:
בשנה זו נטייל באותו מסלול גם בסתיו וגם באביב. הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על עונות השנה (טיול 1), החי והצומח (טיול 2), ויושם דגש על השינוי בטבע סביבנו בעקבות עונות השנה המתחלפות, שלכת, פריחה שונה, בע"ח שונים וכו'
איך הולכים?
נצא מבית הספר לכיוון הכביש שמקיף את היישוב ממערב, כשנגיע אליו נפנה איתו צפונה אל הכניסה לייישוב, כמה מטרים אחרי הכניסה נראה שביל עפר שיורד דרום מערבה (שמאלה) ונמשיך איתו עד לצומת שבילים בה נעזוב את שביל הג'יפים הרחב ונפנה מערבה (ימינה) ובצומת שאחריה ׁ(1) שמאלה . נמשיך ישר עם השביל, נחלוף על פני שביל שפונה צפונה (ימינה) (2) ואנחנו נמשיך לכיוון מערב. אחרי כמה מאות מטרים נגיע ל"חורבת זעפרן" (3) משם נפנה לדרום מערב ונלך במגמה מערבית חזרה לכיוון היישוב
נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-
בור מים
יש להבחין בין באר מים לבור מים, כי הבאר חפורה לעומק עד למפלס מי התהום והבור הוא מַאֲגָר ולא מעיין שׁוֹפֵעַ. הבור נחצב לצורך אגירת מים (מי גשמים ונֶגֶר), ומעליו הוקם מבנה/מתקן לשאיבה. היה מקובל לחצוב בורות בערים, ביישובים חקלאיים ואף במדבריות (עוזיהו חצב בורות רבים במדבר, כדי להשקות את מקנהו - דברי הימים ב', כ"ו).
ריבוי הבורות והבארות בארץ ישראל מעיד על מיעוט המים באיזור זה. את דפנות הבורות ציפו בטיח ובמלט כדי למנוע חילחול המים מהבור, ונהגו לכסות אותם באבנים גדולות, כמו את הבאר. מעל הבור היו מניחים חוּליה שאמצעיתה נקובה, ודרכה הורידו את הדלי אל הבור, לשאוב ולהעלות את המים.
בדרך כלל היו בורות המים שייכים לאדם מסויים, אך היו גם בורות ציבוריים גדולים.
בור המים או המאגר מנקזים אל תוכם את מי הגשמים בדרכים שונות:
א. בור המים או המאגר נמצאים לרוב באזור הנמוך מסביבתם. מי הגשמים היורדים על הסביבה, ניגרים במורד ונאספים אל תעלות המנקזות את המים אל פתח מתקני האגירה.
ב. הטיה חלקית של מי שיטפונות הזורמים באפיקי נחלים, אל תוך המאגר.
ג. בשטחים עירוניים מי הגשמים נוקזו אל מתקני המים ממשטחי הגגות, החצרות ומשטחי הרחובות אשר היו בדרך כלל מרוצפים.
מי הנגר הנאספים בתעלות, מובלים תחילה אל אגן שיקוע המצוי סמוך לפתח מתקן האגירה. שם שוקע הסחף הגס, והמים הנקיים יחסית ממשיכים בדרכם דרך מעבר צר (שנמצא נמוך מחוליית הבור), אל תוך הבור.
פתגמים שקשורים לבור מים
- אין הבור מתמלא מחולייתו(מסכת סנהדרין, דף ט"ז, ע"א) – הבור אינו יכול להתמלא רק ממי גשמים הנכנסים ישירות אל פתח הבור (האבן הנקובה המונחת על פתח הבור נקראת "חוליה"), אלא אלא הוא מתמלא מכל איזור הניקוז שלו,. הכוונה היא שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים. למשל: "לשם שינוי מבנה הארגון כדאי לגייס מומחים חיצוניים כי אין הבור מתמלא מחולייתו".
- בור סוד שאינו מאבד טיפה – דפנות הבור מצופות בטיח אטים ועל כן המים אינם מחלחלים דרכם. הנמשל: מים משולים לזיכרון או חכמה. על אדם חכם בעל זיכרון טוב ייאמר שהוא כמו בור סוד.
- בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן – אל תהיה כפוי טובה ואל תגמול טובה ברעה כשם שלא מגיע לקירות בור שהרווה אותך להיסדק על ידך.
חורבת זעפרן
יישוב רומי מאוחר, ביזנטי, צלבני, ממלוכי ותורכי. במקום יישוב בדואי.
מזוהה עם באר אספר, בה חנו יונתן הוופסי, שמעון התרסי ויוחנן הגדי, אחיו של יהודה המכבי לפני חידוש המרד בסלאוקים,
בשנת 161 לפסהנ הורג באקחידס שר הצבא היווני את יהודה המקבי בקרב ליד אלעשה מצפון לירושלים. יהודה נקבר סמוך לאביו במודיעין, במותו לא נקבע לו מחליף בהובלת המרד.
באקחידס מנצל את החלל הריק במנהיגות המורדים ותופש חלק מהתומכים במרד "הוא עשה בהם
נקמה ויתעלל בהם"; (חשמונאים א, ט, כו). העם פונה ליונתן אחיו הצעיר של יהודה בבקשה שיוביל
את המרד, יונתן נענה לבקשה.
באקחידס מנסה להרוג את יונתן, ובעקבות זאת יונתן ותומכיו הקרובים נמלטים למדבר תקוע
ומתיישבים ב"באר אספר"
"וּבְהִוָּדַע זֹאת לְיוֹנָתָן וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו וּלְכֹל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִיתּוֹ בָּרְחוּ אֶל מִדְבַּר תְּקוֹעַ וַיַּחֲנוּ עַל מֵי בְּאֵר אַסְפָר." (חשמונאים א', ט' ל"ג)
אשר מזוהה בחורבת זעפרן . הנהגת המרד מנצלת את השנים הבאות להתארגנות מחודשת, אשר במהלכה הם מעבירים ממזרח לים המלח חלק מרכושם.
במהלך השנים הללו נערכת התנגשות אחת בין צבאו של יונתן לצבאו של באקחידס אשר מסתיימת
במכה קשה לצבא באקחידס אך ללא הכרעה . בעקבות קרב זה מבצר באקחידס ישובים רבים
ביהודה: יריחו, עמאוס, בית חורון, בית אל, בית צור ועוד. יוסף בן מתתיהו מוסיף בספר חשמונאים גם את העיר תקוע אשר נמצאת במרחב בו יושב יונתן.
בסוף תקופת ההתארגנות הצבא החשמונאי, כנראה, מתעצם דיו וחוזר לזירת הלחימה מול באקחידס
והמסייעים בידו. המפגש הראשון בין הצבאות הינו בבית-בצי. יונתן ושמעון אחיו מגיעים לעיר בית-
בצי ומשקמים ומבצרים את העיר. באקחידס מזעיק את צבאו וצר על העיר במשך ימים רבים ויכן
מכונות . ע"פ המתואר בספר חשמונאים יונתן מצליח להחלץ מהמצור ופותח חזית נוספת מול שבטי
בדואים שונים, צובר כוח ומגדיל את צבאו בעוד שמעון אחיו ממשיך להגן על העיר בית-בצי.
בשלב זה מתרחש אחד האירועים המפליאים במלחמות בין המצביאים היוונים השונים לבני
חשמונאי. על-פי תיאורו של יוסף בן-מתתיהו יונתן תוקף את הצבא היווני אשר צר על בית-בצי מבחוץ
בעוד אחיו שמעון הנצור יוצא מתוך העיר ותוקף את הצרים מהמעגל הפנימי.
במהלך הקרב באקחידס כועס על המתיונים אשר הסיתוהו לבוא להילחם ביונתן ומחליט להפסיק את המלחמה
ביונתן ולכרות איתו ברית. בעקבות ההסכם ביניהם מקבלת יהודה לראשונה אוטונומיה עצמאית
במכמש אשר מצפון לירושלים.
שרשרת האירועים המתרחשים בספר מדבר יהודה, במרחב העיר בית-לחם מאז מות יהודה בשנת
161 לפס"נ ועד שנת 151 לפסה"נ מביאים בסופו של דבר לעצמאות ראשונית אבל חלקית של
החשמונאים בהסכמה של השלטון היווני!
.באתר יש בור מים יפה עם אבן חוליה עתיקה ושלוש שקתות אבן.
זעפרן הוא אחד השמות הערביים של מיני הכרכום בעלי הצבע הסגול. זאפראן - זהו גם שם התבלין המופק מאבקני פרח הכרכום הנחשב לתבלין היקר בעולם.
מדבר- מקום רעיית צאן
המושג מדבר משמש בפינו היום לתיאור אזורים יבשים , שבהם אין גשמים כלל , או שהם מועטים מאד , ומקורות המים בהם מרוחקים זה מזה ואין בהם כדי לאפשר גידול צמחים אלא במידה מצומצת מאד .
אבל אם נתבונן במקורות נגלה, כי אף על פי שגם בהם ניתן למצוא את המדבר במובן הכללי הזה, במקרים רבים מתייחד המושג הזה לאזור המשמש למרעה .
הרד '' ק (רבי דוד קמחי ) מגדיר את המדבר כך- " ...מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר , בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר . לפיכן אמר "ורעו כבשים כדברם" ( ישעיהו ה , יז ) "כעדר בתוך הדברו" ( מיכה ב , יב )
הגדרה זו מובאת בביאורו של רד"ק לתיאור מנוסתם המבויימת של בני ישראל "דרך המדבר '' בסיפור כיבוש העי ( יהושע ח ).
המדבר- לא צייה ושמה אלא המקום שמדברים את הצאן- מנהיגים אותו (המילה דובר-מנהיג, רועה. הדובר\דבר - מדביר את הצאן אל המדבר)
רועים את הצאן איפה שאין אפשרות לגדל חקלאות. מקום עם מעט משקעים או אזור גשום אבל עם הרבה טרשים שמקשים על החקלאות .
ספר המדבר הוא סף המדבר. ספר הוא גבול. "ספרום" באכדית הן גדרות הצאן. כשהחקלאות הולכת ומידלדלת, וכשיש גדרות צאן – זהו הספר.
חז"ל קבעו שאין לרעות בהמה דקה בארץ הנושבת:
"אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה" (בבא קמא עט עמוד ב).
במדבר מדבירים את הצאן. יש עדיין חקלאות, אך רעיית הצאן הופכת משמעותית.
בברכת יעקב לבנו יהודה הוא רומז על המרכיבים החומריים בנחלתו: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב." (בראשית מט יא-יב).
בנחלת יהודה נפגשים החקלאות – הגפן, והמרעה – החלב.
ובאמת במערב גוש עציון מגדלים הרבה כרמים ויש תעשיה של יין. ובמזרח הגוש מגדלים עדרי צאן, ואפילו יש לנו יישוב שנקרא על שם רעיית הצאן- נוקדים- נוקד הוא רועה צאן
(ניתן להרחיב ולדבר על כך שהרבה מאבותינו ומהמנהיגים של העם שלנו היו רועי צאן. האבות, משה רבינו, דוד המלך וכו)
צומח של ספר המדבר
ספר המדבר הוא הגבול ונקודת החיבור בין הרי גוש עציון הגבוהים לבין מדבר יהודה.ובגלל זה אנחנו יכולים לראות מפגש מיוחד ומעניין של צמחים שגדלים על ההר עם צמחי מדבר.
לחלק מצמחי ההר, אזור ספר המדבר הוא גבול תפוצה הכי נמוך ולחלק מצמחי המדבר זה גבול התפוצה הכי גבוה.
לדוגמא: בשביל השבטן זהו הגבול התחתון, ובשביל כמה מיני מלחיות זה הגבול העליון.
אחת מנקודות המפגש המעניינות ביותר במזרח גוש עציון היא ברכס הכנוב (אזור פני קדם) שהוא מצד אחד ספר מדבר ומצד שני הוא רכס גבוה מאוד (900 מטר) ולכן אפשר למצוא בו גם צמחי מדבר מובהקים (מתנן שעיר, זוגן) וגם צמחי הר מובהקים (קיסוסית)
בספר המדבר נוכל לראות צמחים שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בארץ שגדלים כאן באופן מעט שונה למשל הכלנית וצבעוני יגדלו בספר המדבר עם גבעול יותר קצר ופריחה יותר נמוכה ולתקופה קצרה יותר
ישנם גם צמחים שאופניים דווקא לאזור זה כמו שלהבית קצרת שיניים וקיצנית צפופת עלים
רוב צמחי המדבר גדלים באזורים אליהם נקווים המים המעטים, היורדים בגשמים הלא-סדירים. לכן ניתן למצוא את ריכוזי הצמחים למרגלות הוואדיות ובתוך הערוצים. עצים בודדים נראים גם בנוף ספר המדבר, במדרונות שאינם חשופים לרוחות.
בסתיו:
סיתווניות/ חצבים
סיפור פיקי הפקעת
להראות בצל
הסבר על גיאופיטים- פקעות. למה הן פורחות בתקופה קשה כזאת
בסתיו:
להכין סימניות מעלים: דפים גזורים לרצועות, טושים ומדבקות, מסקינגטייפ לעטוף את הסימניה
באביב:
הסבר על האבקה בפרחים
מתודה לאכול סוכריה מתוך קערת קמח בלי ידיים. הקמח נדבק לפנים כמו באבקנים לחרקים..
(למשקיעים: להכין קתר מחושים, עלי כותרת לצלחת הקמח)
הדרכה על פרפרים
בינגו פרחים וצמחים (נספחים)
סירה קוצנית:
נראה את הסירה הקוצנית כדוגמא לשיח ונספר מעט על מאפייניה ושימושי האדם בה
צבי ארץ ישראלי: (תמונה בנספחים)
לחפש תחנת הרחה (קקי של צבי) לשאול אותם מזה?
לספר על הצבי-
סימון טריטוריה, חיי החברה של הצבי, הסוואה, חושים מחודדים,
מתודה : לשחק את משחק המדליות על הצבי.
איך המשחק מתנהל: כל פעם המדריך שואל מי הילד הכי...(לפי המדליות/כרטסיות שיש לו)
לדוג': מי הילד הכי מהיר? ואז לוקחים את כל הילדים שמצביעים ומשחקים משחק של מהירות: תופסת, סתם תחרות ריצה, תיפסוני וכ'ו. הילד שלא נתפס או שניצח או שאתם החלטתם מקבל את הכרטיסייה/ מדלייה.
ככה עושים על כל מיני תכונות של הצבי: קופץ הכי גבוה, הכי אוהב את הבית, רואה הכי טוב, עדין וכ'ו.
על גבי הכרטיסיות רשום מספר שורות על התכונה. כל ילד שקיבל כרסייטה בסוף מקריא את מה שרשום וככה הם לומדים בצורה חוויתית.
מדליות הצבי הא"י.pdf
מתודה: משימה לצייר מה שרואים בטיול בסתיו ולצייר מה שרואים באביב ולהשוות- שינוי בטבע
