דוח מסלול לכיתה א נוקדים ושדה בר

סובב נוקדים

דוח מסלול לכיתה א נוקדים ושדה בר

נקודת התחלה : בית הספר

נקודת סיום: בית הספר

אורך המסלול: 2 ק"מ

זמן המסלול: כ-3 שעות

צבע שביל:

 נקודות עצירה: תצפית מהפרגולה, בור מים

רקע:

בשנה זו נטייל באותו מסלול גם בסתיו וגם באביב. הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על עונות השנה (טיול 1), החי והצומח (טיול 2), ויושם דגש על השינוי בטבע סביבנו בעקבות עונות השנה המתחלפות, שלכת, פריחה שונה, בע"ח שונים וכו'

איך הולכים?

נצא מבית הספר ונפנה צפונה (שמאלה) לכיוון שער היישוב. ליד המכולת נפנה מזרחה (ימינה) אל שביל עפר עליו נלך עד לפניה שמאלה לכיוון מנחת המסוקים והפרגולה (1). מהפרגולה נחזור חזרה אל השביל ונמשיך עליו בכיוון דרום מזרח (שמאלה) נעבור את איזור הפיקניק [שולחנות קקל ואזור למדורות] ונגיע לרחבת עפר וצומת שבילים גדול (2), שם נפנה בכיוון צפון מזרח (שמאלה) כדי לראות את בור המים (3) ומשם נחזור אל הצומת.

בשלב זה של הטיול ניתן לבחור האם להאריך את הטיול במעט או לא.

במידה ונרצה להאריך את המסלול נמשיך ישר בשביל (שמאלה אם חוזרים מהבור) עד לצומת T בצומת נפנה דרום מערבה (ימינה) ונגיע עד למכינה, משם לכיכר עצי הזית, ומשם דרך "נחל דוד" ו "נחל קדרון" חזרה לבית הספר

אם נרצה לקצר נפנה בצומת השבילים הגדול דרום מערבה (ימינה/ ישר אם חוזרים מהבור) לכיוון "נחל דרגות" נעלה ברחוב עד לכיכר עצי הזית ומשם דרך "נחל דוד" ו"נחל קדרון" חזרה לבית הספר

נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-

בור מים

 יש להבחין בין באר מים לבור מים, כי הבאר חפורה לעומק עד למפלס מי התהום והבור הוא מַאֲגָר ולא מעיין שׁוֹפֵעַ. הבור נחצב לצורך אגירת מים (מי גשמים ונֶגֶר), ומעליו הוקם מבנה/מתקן לשאיבה. היה מקובל לחצוב בורות בערים, ביישובים חקלאיים ואף במדבריות (עוזיהו חצב בורות רבים במדבר, כדי להשקות את מקנהו - דברי הימים ב', כ"ו).

ריבוי הבורות והבארות בארץ ישראל מעיד על מיעוט המים באיזור זה. את דפנות הבורות ציפו בטיח ובמלט כדי למנוע חילחול המים מהבור, ונהגו לכסות אותם באבנים גדולות, כמו את הבאר. מעל הבור היו מניחים חוּליה שאמצעיתה נקובה, ודרכה הורידו את הדלי אל הבור, לשאוב ולהעלות את המים.

בדרך כלל היו בורות המים שייכים לאדם מסויים, אך היו גם בורות ציבוריים גדולים. 

בור המים או המאגר מנקזים אל תוכם את מי הגשמים בדרכים שונות:

א. בור המים או המאגר נמצאים לרוב באזור הנמוך מסביבתם. מי הגשמים היורדים על הסביבה, ניגרים במורד ונאספים אל תעלות המנקזות את המים אל פתח מתקני האגירה.

ב. הטיה חלקית של מי שיטפונות הזורמים באפיקי נחלים, אל תוך המאגר.

ג. בשטחים עירוניים מי הגשמים נוקזו אל מתקני המים ממשטחי הגגות, החצרות ומשטחי הרחובות אשר היו בדרך כלל מרוצפים.

מי הנגר הנאספים בתעלות, מובלים תחילה אל אגן שיקוע המצוי סמוך לפתח מתקן האגירה. שם שוקע הסחף הגס, והמים הנקיים יחסית ממשיכים בדרכם דרך מעבר צר (שנמצא נמוך מחוליית הבור), אל תוך הבור.

פתגמים שקשורים לבור מים

• אין הבור מתמלא מחולייתו(מסכת סנהדרין, דף ט"ז, ע"א) – הבור אינו יכול להתמלא רק ממי גשמים הנכנסים ישירות אל פתח הבור (האבן הנקובה המונחת על פתח הבור נקראת "חוליה"), אלא אלא הוא מתמלא מכל איזור הניקוז שלו,. הכוונה היא שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים. למשל: "לשם שינוי מבנה הארגון כדאי לגייס מומחים חיצוניים כי אין הבור מתמלא מחולייתו".
• בור סוד שאינו מאבד טיפה – דפנות הבור מצופות בטיח אטים ועל כן המים אינם מחלחלים דרכם. הנמשל: מים משולים לזיכרון או חכמה. על אדם חכם בעל זיכרון טוב ייאמר שהוא כמו בור סוד.
• בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן – אל תהיה כפוי טובה ואל תגמול טובה ברעה כשם שלא מגיע לקירות בור שהרווה אותך להיסדק על ידך.

מדבר- מקום רעיית צאן

המושג מדבר משמש בפינו היום לתיאור אזורים יבשים , שבהם אין גשמים כלל , או שהם מועטים מאד , ומקורות המים בהם מרוחקים זה מזה ואין בהם כדי לאפשר גידול צמחים אלא במידה מצומצת מאד . 

אבל אם נתבונן במקורות נגלה, כי אף על פי שגם בהם ניתן למצוא את המדבר במובן הכללי הזה, במקרים רבים מתייחד המושג הזה לאזור המשמש למרעה . 

הרד '' ק (רבי דוד קמחי ) מגדיר את המדבר כך- " ...מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר , בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר . לפיכן אמר "ורעו כבשים כדברם" ( ישעיהו ה , יז ) "כעדר בתוך הדברו" ( מיכה ב , יב )

הגדרה זו מובאת בביאורו של רד"ק לתיאור מנוסתם המבויימת של בני ישראל "דרך המדבר '' בסיפור כיבוש העי ( יהושע ח ). 

 המדבר- לא צייה ושמה אלא המקום שמדברים את הצאן- מנהיגים אותו (המילה דובר-מנהיג, רועה. הדובר\דבר - מדביר את הצאן אל המדבר)

רועים את הצאן איפה שאין אפשרות לגדל חקלאות. מקום עם מעט משקעים או אזור גשום  אבל עם הרבה טרשים שמקשים על החקלאות  . 

ספר המדבר הוא סף המדבר. ספר הוא גבול. "ספרום" באכדית הן גדרות הצאן. כשהחקלאות הולכת ומידלדלת, וכשיש גדרות צאן – זהו הספר.

חז"ל קבעו שאין לרעות בהמה דקה בארץ הנושבת:

"אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה" (בבא קמא עט עמוד ב). 

במדבר מדבירים את הצאן. יש עדיין חקלאות, אך רעיית הצאן הופכת משמעותית.

בברכת יעקב לבנו יהודה הוא רומז על המרכיבים החומריים בנחלתו: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.  יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב." (בראשית מט יא-יב).
בנחלת יהודה נפגשים החקלאות – הגפן, והמרעה – החלב.

ובאמת במערב גוש עציון מגדלים הרבה כרמים ויש תעשיה של יין. ובמזרח הגוש מגדלים עדרי צאן, ואפילו יש לנו יישוב שנקרא על שם רעיית הצאן- נוקדים- נוקד הוא רועה צאן

(ניתן להרחיב ולדבר על כך שהרבה מאבותינו ומהמנהיגים של העם שלנו היו רועי צאן. האבות, משה רבינו, דוד המלך וכו)

צומח של ספר המדבר

ספר המדבר הוא הגבול ונקודת החיבור בין הרי גוש עציון הגבוהים לבין מדבר יהודה.ובגלל זה אנחנו יכולים לראות  מפגש מיוחד ומעניין של צמחים שגדלים על ההר עם צמחי מדבר.

לחלק מצמחי ההר, אזור ספר המדבר הוא גבול תפוצה הכי נמוך ולחלק מצמחי המדבר זה גבול התפוצה  הכי גבוה. 

לדוגמא: בשביל השבטן זהו הגבול התחתון, ובשביל כמה מיני מלחיות זה הגבול העליון. 

אחת מנקודות המפגש המעניינות ביותר במזרח גוש עציון היא ברכס הכנוב (אזור פני קדם) שהוא מצד אחד ספר מדבר ומצד שני הוא רכס גבוה מאוד (900 מטר)  ולכן אפשר למצוא בו גם צמחי מדבר מובהקים (מתנן שעיר, זוגן) וגם צמחי הר מובהקים (קיסוסית)

בספר המדבר נוכל לראות צמחים שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בארץ שגדלים כאן באופן מעט שונה למשל הכלנית וצבעוני יגדלו בספר המדבר עם גבעול יותר קצר ופריחה יותר נמוכה ולתקופה קצרה יותר

ישנם גם צמחים שאופניים דווקא לאזור זה כמו שלהבית קצרת שיניים וקיצנית צפופת עלים 

רוב צמחי המדבר גדלים באזורים אליהם נקווים המים המעטים, היורדים בגשמים הלא-סדירים. לכן ניתן למצוא את ריכוזי הצמחים למרגלות הוואדיות ובתוך הערוצים. עצים בודדים נראים גם בנוף ספר המדבר, במדרונות שאינם חשופים לרוחות.

בסתיו:

סיתווניות/ חצבים

 סיפור פיקי הפקעת

להראות בצל

הסבר על גיאופיטים- פקעות. למה הן פורחות בתקופה קשה כזאת

בסתיו:

 להכין סימניות מעלים:  דפים גזורים לרצועות, טושים ומדבקות, מסקינגטייפ לעטוף את הסימניה

באביב:

הסבר על האבקה בפרחים

מתודה לאכול סוכריה מתוך קערת קמח בלי ידיים. הקמח נדבק לפנים כמו באבקנים לחרקים..

(למשקיעים: להכין קתר מחושים, עלי כותרת לצלחת הקמח)

הדרכה על פרפרים

בינגו פרחים וצמחים (נספחים)

סירה קוצנית:

נראה את הסירה הקוצנית כדוגמא לשיח ונספר מעט על מאפייניה ושימושי האדם בה

צבי ארץ ישראלי: (תמונה בנספחים)

לחפש תחנת הרחה (קקי של צבי) לשאול אותם מזה? 

לספר על הצבי- 

סימון טריטוריה, חיי החברה של הצבי, הסוואה, חושים מחודדים,

מתודה :  לשחק את משחק המדליות על הצבי. 

איך המשחק מתנהל: כל פעם המדריך שואל מי הילד הכי...(לפי המדליות/כרטסיות שיש לו) 

לדוג': מי הילד הכי מהיר? ואז לוקחים את כל הילדים שמצביעים ומשחקים משחק של מהירות: תופסת, סתם תחרות ריצה, תיפסוני וכ'ו. הילד שלא נתפס או שניצח או שאתם החלטתם מקבל את הכרטיסייה/ מדלייה. 

ככה עושים על כל מיני תכונות של הצבי: קופץ הכי גבוה, הכי אוהב את הבית, רואה הכי טוב, עדין וכ'ו.

על גבי הכרטיסיות רשום מספר שורות על התכונה. כל ילד שקיבל כרסייטה בסוף מקריא את מה שרשום וככה הם לומדים בצורה חוויתית.

מדליות הצבי הא"י.pdf

מתודה: משימה לצייר מה שרואים בטיול בסתיו ולצייר מה שרואים באביב ולהשוות- שינוי בטבע