באמצע חודש יולי, כאשר השלמנו את כל הטיפוסים אל קיני החיוויאים והעקבים העיטים (59 קיני חיוויאים ו-32 קיני עקבים), טיפסנו גם לקן חיוויאי במעבה יער חרובית.
עוד בתחילת חודש אפריל צפיתי מרחוק בפעילות חיוויאים סביב אותו הקן. זוג החיוויאים חיזר, בנה ושיפץ את הקן ביסודיות ובהתמדה ראויה לכל שבח. כשהסתלקתי מהאזור באותו היום, חשתי אופטימיות זהירה לגבם (למה זהירה? כי בטבע "אין לדעת...").
באמצע חודש יולי, כאשר השלמנו את כל הטיפוסים אל קיני החיוויאים והעקבים העיטים (59 קיני חיוויאים ו-32 קיני עקבים), טיפסנו גם לקן חיוויאי במעבה יער חרובית.
עוד בתחילת חודש אפריל צפיתי מרחוק בפעילות חיוויאים סביב אותו הקן. זוג החיוויאים חיזר, בנה ושיפץ את הקן ביסודיות ובהתמדה ראויה לכל שבח. כשהסתלקתי מהאזור באותו היום, חשתי אופטימיות זהירה לגבם (למה זהירה? כי בטבע "אין לדעת...").
על פי חישובי ימי הדגירה והטיפול בגוזל, ציפיתי שהם יפריחו גוזל בריא במהלך חודש אוגוסט. לכן, קבענו לטפס לקן באמצע חודש יולי (כשהגוזל יהיה בן 40 יום לערך).
כשהגענו לקן, לא צפינו בפעילות חיוויאים מיוחדת ובסימנים המרמזים על קינון מוצלח. בפסימיות רבה טיפסנו אל הקן, וכשהגענו אליו ציפתה לנו הפתעה. שלושה גוזלים קטנטנים של בז עצים (Falco subbuteo). כמובן, שירדנו מייד והסתלקנו מהאזור על מנת שלא להפריע לקינון הבזים.
בז העצים הינו דורס יום קטן וזריז ביותר. הוא צד חרקים מעופפים וציפורי שיר (ביניהם אף סנוניות וסיסים), אותם הוא תופס לאחר מעוף אקרובאטי מרהיב. הוא נחשב לעוף "מקייץ" (שוהה בישראל רק במהלך הקיץ) אך ישנם פרטים שנשארים איתנו גם במהלך החורף. ההטלה מתרחשת במהלך חודש יוני כך ששיא צריכת המזון על ידי הגוזלים מתרחשת במהלך חודש אוגוסט, כאשר נדידת הסתיו של ציפורי השיר בעיצומה, ולכן מזונו מצוי בשפע בתקופה זו.
ומה התרחש בקן החיוויאי שביער חרובית? להערכתנו, קינון החיוויאים נכשל מסיבה כלשהי (או שהם עברו לקנן במקום אחר) ואז במהלך חודש מאי-יוני, הגיעו זוג בזי עצים ומצאו פלטפורמה ענקית ונוחה (הקן עצמו) על מנת להטיל בו את ביציהם.
בתמונה: שלושת גוזלי בז העצים בקן החיוויאי
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
