ח'ירבת בית זכריה (ח'ירבת בית אסכריא)

ח'ירבת בית זכריה (ח'ירבת בית אסכריא)

נ.צ 1617/1190

כפר בת קטן, של הכפר ארטס שליד ברכות שלמה, על גבעה שגובהה כ-955 מ' מעל פני הים, ממזרח לכביש המקשר בין אלון שבות לראש צורים.

בתי הכפר בנויים בחלקם הגדול על גבי מערות (בהן גם מערות קולומבריום) ושרידים עתיקים, ובקירותיהם משולבות אבנים קדומות.

מסגד הכפר, הנקרא "א-נבי זכריה", בנוי על שרידי כנסיה ביזנטית. שרידים ארכיטקטוניים ממנה  (חוליות עמודים, כותרות ואבני סורג משיש) שרדו בחצר המסגד עול גגו. בסקר ארכיאולוגי שנערך במקום נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, ביזנטית (עיקר הממצא), ימי הביניים והשלטון העות'מני.

החרסים מהתקופה ההלניסטית מאשרים את זיהוי המקום עם בית זכריה,שבתקופת החשמונאים היה מבצר חשוב מדרום לירושלים ובקיבתו נערך קרב מכריע של יהודה המכבי נגד הצבא הסלווקי (ראה ביבילוגרפיה מס'21).

בזכות קדושתו של "נבי זכריה" נשתמרו סביבו מספר עצי בר, המהווים שריד יפה של חורש הים תיכוני האופייני לאיזורים ההרריים הגבוהים של הארץ.

בתחילת מלחמת העצמאות, לאחר ההתקפה  על "שירת העשרה" לגוש עציון (כ"ח כסלו תש"ח- 11.12.47), נוטש הכפר ותושביו חזרו לכפר האם שלהם, ארטס. המקום נתפס ע"י אנשי הפלמ"ח והפך למישלט שקישר בין אגפו הדרומי של הגוש לאגפו הצפוני.בקרב ג' בשבט (14.1.48)התקיפו אנשי הכנופיות בפיקוד עבד אל- קאדר אל- חוסייני את המישלט, בניסיון לבתר את הגוש לשניים. מספר הסתערויות נהדפו, ואז, כשהאויב התחיל להתארגן לקראת הסתערות נוספת, הוא הותקף במפתיע ע"י מחלקת פלמ"ח שיצאה מעין צורים ורבדים וביצעה איגוף גדול בהסתר.

התקפת הפתע גרמה לאויב אבדות כבדות ואילצה אותו לסגת.

לזכרו של יהושע מרקס, אחד הסטודנטים המגויסים  שנפל בקרב זה, קראו חבריו למקום "מצודת יהושע".

בעקבות הקרב הזה בוצר המישלט היטב וכתוצאה מכך עמד בכל הקרבות שנערכו בגוש.

בה' באייר, כשהתנהל מו"מ עם  נציגי הצלב האדום על תנאי הכניעה והפינוי, ניסו המוני כפריים ערביים להסתער על המישלט הזה. אבל מגיניו המשיכו לעצור את המסתערים ולבסוף פונו ונלקחו לשבי, יחד עם שאר לוחמי הגוש.

נכתב ע"י דוד עמית