כיתה ב הטבע שלי סלע ומים

וואדי גן עדן- עין דובק, עין סג'מה

דוח מסלול לכיתה ב בת עין

נקודת התחלה : צומת כפר עציון

נקודת סיום: בית הספר

אורך המסלול: 3.5 קמ

זמן המסלול: 3-4 שעות

זמן המסלול:צבע שביל: ללא, כחול

 נקודות עצירה: בריכת דובק ועין סג'מה, משואות יצחק הישנה

רקע:

בדו"ח מסלול זה מפורטים מקומות ונושאים אליהם ניתן וראוי להתייחס לאורך הטיול.

על המדריך להתאים את הדרכותיו לנושא השנתי-"הטבע שלי- סלע ומים"

בשנה זו הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על מבנה הנוף של ארץ ישראל ובפרט הרי יהודה (טיול 1) ההרים הסלעים והאבנים בגוש (טיול 2), ויושם דגש על השפעות המסלע המים והטופוגרפיה על ההתיישבות בהר.

איך הולכים?

מבית הספר תהיה הקפצה לצומת כפר עציון. בכיכר של כפר עציון ובת עין נחצה בזהירות את הכביש ונלך מאחורי מעקה הבטיחות השמאלי צפונה, לכיוון בית שמש. אחרי כ100 מטרים נראה שביל תלול שיורד מערבה (שמאלה) אל "ואדי גן עדן" ואיתו נרד עד לשביל ג'יפים שמסומן בסימון שבילים כחול נלך עליו צפונה (ימינה) כמה עשרות מטרים ובפיצול שבילים נבחר בשביל הימני יותר שיורד עוד למטה בואדי ויוביל אותנו לבריכת דובק. מבריכת דובק נעלה מערבה (שמאלה) בשביל קצר לעין סג'מה. מעין סג'מה נעלה אל שביל הג'יפים נלך עליו כמה מטרים ומימין לנו נראה שביל שמטפס בחדות למעלה, ניתן לעלות בו ולקצר את המסלול או להמשיך על שביל הג'יפים עד למשואות יצחק הישנה משם נמשיך על הכביש צפונה כ100 מטרים עד לפניה דרום מערבה (שמאלה) לשביל ג'יפים איתו נלך לעד לקבר השיח. מקבר השיח נרד בשביל קטן לעין חובילה ומשם נחזור לכיוון חורבת חכלילי ולבית הספר

עין סג'מה (עין יצחק):

מים שיוצאים באמצע שום מקום! לא סתם קראו למקום ואדי גן עדן. במים שאלה אפשר להשתמש לשתייה, חקלאות, ניקיון, טהרה, בישול. גן עדן של ממש. אבל מאיפה באים כל המים?

ההר שבו אנחנו נמצאים עשוי מהרבה שכבות סלע, חלקן קשות וחלקן רכות. שכבה קשה נשברת והופכת סדוקה ושכבה רכה נשארת אחידה. כשיורד גשם, הוא מחלחל דרך הסדקים, אך אז נתקע בשכבה הרכה האטימה ונאגר כמי תהום. מי התהום האלה זורמים עד שהם פורצים החוצה- במקרה הזה, ממש כאן. זה נקרא מעיין שכבה, על שם השכבות של ההר.

:

כל האזור הזה קרוי על שם אדם מיוחד- דב וינשטוק, המכונה דובק, שנקרא גם "הפלסטיני הישראלי" כי היה מעורב באוכלוסייה ועבד יחד איתם. הוא היה איש שטח אגדי וטיפח מאוד את תורת הסיירות באזור גוש עציון. על שמו קרויה הבריכה שלמטה, למרות שהמים שלה הם ממי המעיין שלנו- עין יצחק, על שם בנו של דובק שנהרג…

משואות יצחק הישנה:

ממש כאן, הוקם הקיבוץ השני בגוש עציון לפני מלחמת העצמאות. בשנת 1945, תש"ה, עלתה לכאן קבוצת משואות מטירת צבי והקימה קיבוץ חקלאי דתי נוסף לצד כפר עציון שכבר עמד. הקבוצה החליטה לקרוא למקום על שם הקבוצה וגם על שם הרב יצחק הרצוג, שהיה באותה תקופה הרב האשכנזי הראשי. שם הגרעין- משואה- משואה לזכר משפחות הגרעין שבאותה תקופה היו לכודים באש המלחמה באירופה וגם מעבר משואה לתקומה- הם ממשיכי דרכם של משפחותיהם שנותרו בפולין.

במלחמה המקום שימש כאחת מנקודות המפתח, ותושביו הגנו עליו בחירוף נפש. המקום נבחר לשמש גם כבית החולים הגדול- לשם העבירו את הפצועים הקשים. (כך ניצלו רבים מתושבי כפר עציון, שלא השתתפו בקרב האחרון בשל כך, שבו נהרגו כמעט כל מגיני כפר עציון)

יום אחרי שהירדנים פרצו לכפר עציון, ממש בשעה שבה הוכרזה עצמאותה של ישראל, ה' באייר תש"ח, נקלחו תושבי הקיבוץ, גברים ונשים, לשבי בירדן. לאחר השחרור הקימו התושבים את הקיבוץ מחדש, באדמות אחרות- באזור השפלה. (אזור משואות נותר ירדני כמובן)

חורבת הילאל/חורבת חכלילי:

חורבת חכלילי הוא שמה העברי של ח'רבת הילאל - שם שהשתמר אלפי שנים. במקום התגלו שרידי חווה חקלאית מתקופת בית שני. נמצאו במקום כלי אבן - שאינם מקבלים טומאה, שרידי מבנים ומבנה מקווה טהרה גדול שנחצב כמערה. במדרגות היורדות אל המקווה יש בסיס של קיר המפריד בין היורדים לטבול במקווה, לאלו העולים מן הטבילה. כל אלו מעידים ככל הנראה על כך שתושבי המקום שמרו על הלכות טומאה וטהרה.

שרידי שרפה גדולה מעידים על סופה של החווה בזמן מרד בר כוכבא. ייתכן שבתקופת מרד בר כוכבא התחבאו שם מורדים, וכעונש נשרף המקום. ייתכן גם שהמקום נשרף לאחר מרד בר כוכבא על ידי הרומאים.

בתקופה מאוחרת יותר נבנתה באתר גת גדולה מהתקופה הביזנטית. הגת מרוצפת בפסיפס בתוספת בורות לאגירת יין. בסביבת האתר כמה אתרי קבורה, גתות ובורות מים המעידים ככל הנראה על התיישבות יהודית במקום לאורך השנים.

עין חובילה:

עין משואות (עין חובלה, מעיין בת עין).

קיומו של המעיין היה שיקול מרכזי בהקמת היישוב משואות יצחק. המעיין היה מקור המים של היישוב, ומכאן שמו "עין משואות". תושבי משואות יצחק בנו מקווה טהרה שניזון ממימי המעיין, והוא היה המקווה היחיד בגוש עציון. המעיין הוא מעיין שכבה הנובע מתוך ניקבה, באורך כ- 30 מ', אליה ניתן להיכנס בסיוע פנס. סביב המעיין הוקם מבנה עם סככה הבולטת בנוף, התוחם בריכה, בעומק כ- 1.70 מ', המשמשת כמקווה לתושבי בת-עין (במיוחד בימי שישי).

בשל שימוש זה של המעיין, ייתכן שלא תתאפשר למטיילים הטבילה במקום וכן הכניסה לניקבה,  למעיין קיימת גם בריכה חיצונית רדודה ומוצלת, ברוב המקרים היא איננה מלאה עד סופה. בהתאם להנחיות חוזר מנכל יש לבדוק את ההיתכנות של כניסה אליה. בכל אופן מומלץ מאוד לבוא עם פנס לטיול ולהכנס עם הילדים לניקבת המעין.

הבדל בין שכבות הסלע השונות:

עוד הרבה לפני שהסתובבו כאן בני אדם בעולם, כל הארץ שלנו הייתה מכוסה בים. ובים, כמו כל ים, חיו יצורים ימיים- צדפות, דיונונים, פלנקטונים קטנטנים. אבל מה לעשות, החיות לא שורדות לנצח וכשכל אחת מהחיות האלו מתה, השריון שלה- שעשוי מחומר קשה, נשאר. השריון צלל למעמקים ונדחס יחד עם עוד מיליוני שריונות שצללו קודם ויחד הם נלחצו במשך שנים רבות והפכו לסלע שאנחנו מכירים. אבל מחיות שונות יש סלעים שונים. בהתחלה כנראה היו יותר צדפות והסלע הפך קשה יותר- זה הגיר שאנחנו מכירים. בהמשך היו יותר פלנקטונים שהפכו לסלע רך יותר- הקירטון. כאן אנחנו יכולים ממש מול העיניים לראות את ההבדל הזה- למטה יש את הסלע הקשה יותר, הגיר ולמעלה את הקירטון הרך יותר. אנחנו רואים תהליך של מיליוני שנים ממש ליד הבית.

ליד אחד הסלעים אפשר ממש להרגיש את הסלע. לגעת בו.  עדיפות לעשות משחק קטן עם סלעים, שירגישו ויחוו את הסלע.

מעין שכבה

מעיין שכבה הוא מעיין שנוצר כאשר מי התהום פורצים אל פני השטח.

מי הגשמים מחלחלים דרך שכבות הסלע העליונות (אקוויפר)  עד למפגש עם שכבת סלע אשר אינה מאפשרים חלחול והופכים לאטימים. (אקוויקלוד) ומעליה נאספים מי התהום באקווה.

מי התהום יכולים להישאר קבורים, ולעיתים אף לא להיחשף לעולם. חשיפת שכבות הסלע כתוצאה מהתחתרות נחלים, סדקים בעקבות פעילות טקטונית ועוד, יכולה להביא לפריצת מי התהום אל פני השטח, כלומר להיווצרות מעיין.