כמדי שנה, במהלך חודש מרץ-אפריל אנו מאתרים מחדש את קיני העקבים העיטים ואת קיני החיוויאים. כזכור, שני מינים אלו נוטים להחליף את מקום קינונם מדי שנה, ולכן עולה הצורך לחפש את כל הקינים בכל שנה מחדש.
כמדי שנה, במהלך חודש מרץ-אפריל אנו מאתרים מחדש את קיני העקבים העיטים ואת קיני החיוויאים. כזכור, שני מינים אלו נוטים להחליף את מקום קינונם מדי שנה, ולכן עולה הצורך לחפש את כל הקינים בכל שנה מחדש.
בערב חג שני הגעתי לאחד מקיני העקבים העיטים שאוכלס בשנת 2013 ואף הפריח שני גוזלים בריאים, אי שם בשפלת יהודה, וזאת על מנת לבדוק מה מצב הקינון שם. להפתעתי הרבה, כאשר תצפתי אל תוכו, מרחוק ודרך הטלסקופ, ציפיתי לראות נקבת עקב עיטי דוגרת, אך הבחנתי במשהו אחר לגמרי. היה זה אוח עיטי, ועוד עם שני גוזלים!
האוח העיטי (Bubo bubo) הוא הגדול והמסיבי שבינשופי ארצנו, ואף מקנן מצוי ברחבי שפלת יהודה. עיקר מזונו כולל עופות, זוחלים ויונקים (כאשר קיפודים הם המפורסמים שבניהם, וזאת על שום האופן שבה הוא "מקלף" אותם מבפנים ומשאיר את רעמת הקוצים בשטח). לעיתים הוא גם ניזון מגוזלי עקבים וחיוויאים.
האוח מתחיל לדגור במהלך החורף ולכן נראה שהעקב חזר אל קינו במהלך ינואר-פברואר, והופתע לגלות נקבת אוח דוגרת בקן. מכיוון שיחסי הכוחות ברורים, אנו מניחים שהעקב לא רצה "להסתבך", ולכן ויתר ופנה לקנן בקן אחר (150 מטר משם).
בתמונה: אוח עיטי
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
