בור מעלה עמוס
דוח מסלול לכיתה א מעלה עמוס
נקודת התחלה : בית הספר
נקודת סיום: בית הספר
אורך המסלול: 2 ק"מ
זמן המסלול: כ-3 שעות
צבע שביל:
נקודות עצירה: עין א סהל, בור מים,
רקע:
בשנה זו נטייל באותו מסלול גם בסתיו וגם באביב. הטיול יוצא רגלית מבית הספר במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרובה. בטיולים אלה נלמד התמצאות כללית במרחב, על עונות השנה (טיול 1), החי והצומח (טיול 2), ויושם דגש על השינוי בטבע סביבנו בעקבות עונות השנה המתחלפות, שלכת, פריחה שונה, בע"ח שונים וכו'
איך הולכים?
מבית הספר נצא לכיוון מערב (ימינה) ונלך עד לכביש הראשי של היישוב (3698) נחצה אותו בזהירות ונרד אל הואדי לכיוון כרם זיתים (1) נפנה צפונה (ימינה) נעבור דרך כרם הזיתים ונמשיך צפונה בתוך הנחל עד ל"עין א- סהל" (2) נחזור מעט על עקבותינו ונטפס על שביל ג'יפים מערבה (שמאלה) אל האוכף שמדרום לאיבי הנחל (3). באוכף נפגוש בצומת X בה נפנה דרומה (שמאלה) ונעלה אל הפסגה.
מהפסגה נגלוש בזהירות מטה אל הנחל דרך השלוחה שיורדת דרום מזרחה (שמאלה), לכיוון מעלה עמוס וכרם הזיתים בו עברנו בתחילת הטיול. משם נעלה אל הישוב בשביל בו ירדנו, ונסיים בבית הספר.
נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-
עין א סהל
מעיין העמק, כפי שמתורגם שמו מערבית, נובע בגדה המערבית של הנחל, גודל בריכתו 2.5X3.5מ' והעומק בקצה המערה 80 ס"מ. פתח מערה קטן. שם המעיין. נמצא עלי ידי תלמידי המכינה.
בור מים
יש להבחין בין באר מים לבור מים, כי הבאר חפורה לעומק עד למפלס מי התהום והבור הוא מַאֲגָר ולא מעיין שׁוֹפֵעַ. הבור נחצב לצורך אגירת מים (מי גשמים ונֶגֶר), ומעליו הוקם מבנה/מתקן לשאיבה. היה מקובל לחצוב בורות בערים, ביישובים חקלאיים ואף במדבריות (עוזיהו חצב בורות רבים במדבר, כדי להשקות את מקנהו - דברי הימים ב', כ"ו).
ריבוי הבורות והבארות בארץ ישראל מעיד על מיעוט המים באיזור זה. את דפנות הבורות ציפו בטיח ובמלט כדי למנוע חילחול המים מהבור, ונהגו לכסות אותם באבנים גדולות, כמו את הבאר. מעל הבור היו מניחים חוּליה שאמצעיתה נקובה, ודרכה הורידו את הדלי אל הבור, לשאוב ולהעלות את המים.
בדרך כלל היו בורות המים שייכים לאדם מסויים, אך היו גם בורות ציבוריים גדולים.
בור המים או המאגר מנקזים אל תוכם את מי הגשמים בדרכים שונות:
א. בור המים או המאגר נמצאים לרוב באזור הנמוך מסביבתם. מי הגשמים היורדים על הסביבה, ניגרים במורד ונאספים אל תעלות המנקזות את המים אל פתח מתקני האגירה.
ב. הטיה חלקית של מי שיטפונות הזורמים באפיקי נחלים, אל תוך המאגר.
ג. בשטחים עירוניים מי הגשמים נוקזו אל מתקני המים ממשטחי הגגות, החצרות ומשטחי הרחובות אשר היו בדרך כלל מרוצפים.
מי הנגר הנאספים בתעלות, מובלים תחילה אל אגן שיקוע המצוי סמוך לפתח מתקן האגירה. שם שוקע הסחף הגס, והמים הנקיים יחסית ממשיכים בדרכם דרך מעבר צר (שנמצא נמוך מחוליית הבור), אל תוך הבור.
פתגמים שקשורים לבור מים
- אין הבור מתמלא מחולייתו(מסכת סנהדרין, דף ט"ז, ע"א) – הבור אינו יכול להתמלא רק ממי גשמים הנכנסים ישירות אל פתח הבור (האבן הנקובה המונחת על פתח הבור נקראת "חוליה"), אלא אלא הוא מתמלא מכל איזור הניקוז שלו,. הכוונה היא שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים. למשל: "לשם שינוי מבנה הארגון כדאי לגייס מומחים חיצוניים כי אין הבור מתמלא מחולייתו".
- בור סוד שאינו מאבד טיפה – דפנות הבור מצופות בטיח אטים ועל כן המים אינם מחלחלים דרכם. הנמשל: מים משולים לזיכרון או חכמה. על אדם חכם בעל זיכרון טוב ייאמר שהוא כמו בור סוד.
- בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן – אל תהיה כפוי טובה ואל תגמול טובה ברעה כשם שלא מגיע לקירות בור שהרווה אותך להיסדק על ידך.
צומח של ספר המדבר
ספר המדבר הוא הגבול ונקודת החיבור בין הרי גוש עציון הגבוהים לבין מדבר יהודה.ובגלל זה אנחנו יכולים לראות מפגש מיוחד ומעניין של צמחים שגדלים על ההר עם צמחי מדבר.
לחלק מצמחי ההר, אזור ספר המדבר הוא גבול תפוצה הכי נמוך ולחלק מצמחי המדבר זה גבול התפוצה הכי גבוה.
לדוגמא: בשביל השבטן זהו הגבול התחתון, ובשביל כמה מיני מלחיות זה הגבול העליון.
אחת מנקודות המפגש המעניינות ביותר במזרח גוש עציון היא ברכס הכנוב (אזור פני קדם) שהוא מצד אחד ספר מדבר ומצד שני הוא רכס גבוה מאוד (900 מטר) ולכן אפשר למצוא בו גם צמחי מדבר מובהקים (מתנן שעיר, זוגן) וגם צמחי הר מובהקים (קיסוסית)
בספר המדבר נוכל לראות צמחים שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בארץ שגדלים כאן באופן מעט שונה למשל הכלנית וצבעוני יגדלו בספר המדבר עם גבעול יותר קצר ופריחה יותר נמוכה ולתקופה קצרה יותר
ישנם גם צמחים שאופניים דווקא לאזור זה כמו שלהבית קצרת שיניים וקיצנית צפופת עלים
רוב צמחי המדבר גדלים באזורים אליהם נקווים המים המעטים, היורדים בגשמים הלא-סדירים. לכן ניתן למצוא את ריכוזי הצמחים למרגלות הוואדיות ובתוך הערוצים. עצים בודדים נראים גם בנוף ספר המדבר, במדרונות שאינם חשופים לרוחות.
בסתיו:
סיתווניות/ חצבים
סיפור פיקי הפקעת
להראות בצל
הסבר על גיאופיטים- פקעות. למה הן פורחות בתקופה קשה כזאת
בסתיו:
להכין סימניות מעלים: דפים גזורים לרצועות, טושים ומדבקות, מסקינגטייפ לעטוף את הסימניה
באביב:
הסבר על האבקה בפרחים
מתודה לאכול סוכריה מתוך קערת קמח בלי ידיים. הקמח נדבק לפנים כמו באבקנים לחרקים..
(למשקיעים: להכין קתר מחושים, עלי כותרת לצלחת הקמח)
הדרכה על פרפרים
בינגו פרחים וצמחים (נספחים)
סירה קוצנית:
נראה את הסירה הקוצנית כדוגמא לשיח ונספר מעט על מאפייניה ושימושי האדם בה
בעלי החיים
בעלי החיים הנפוצים בספר המדבר הם זוחלים, שמגלים את כושר ההסתגלות המרבי לתנאי המקום. מעטות הן חיות הבר הנעות בספר המדבר, ותחום מחייתן נשאר ליד מקורות מים.
ספר המדבר בארץ ישראל הוא נתיב נדידת עופות מעצם מיקומו הגאופיזי על כתפי הבקע הסורי-אפריקני. מאות אלפי עופות דורסים, מאות אלפי חסידות ובסך הכל למעלה מ-200 מינים נודדים דרכו.
נוקדים לדוגמא ממוקמת על אחד מצירי הנדידה הראשיים של העופות הנודדים, ובשמיה חולפים פעמיים בשנה להקות עצומות של חסידות (שמוצאות מי שתייה במאגרים פתוחים ביישוב), וכן עקבים, נחליאלים, עופות דורסים, וצפרי נוד אחרות. טריסטרמיות (סנוניות ים המלח, תושבות קבועות.) שחיו בעבר בנחל תקוע הרחיבו את אזור המחיה שלהן בעקבות ההתיישבות והצמחייה אל כלל שטח היישוב. עולם החי כולל בין השאר דרבנים, צבאים (להקה קבועה אחת לפחות), שועלים, צבועים ושפני סלע וכן זוחלים ופרוקי רגליים רבים.
ספר המדבר מהווה גם בית גידול ייחודי לעופות יציבים ומקייצים שמקורם מאזורי תפוצה מדבריים או מדבריים למחצה. קיים שם שילוב של עולם חי ממוצא אפריקאי, אירופי ואסיאתי.
נדידת ציפורים
ארץ ישראל היא נתיב הנדידה השני בגודלו בעולם!! מה זה אומר? 500 מליון ציפורים בכל עונת נדידה!!
בישראל נצפו כ549 מינים של ציפורים! זה המון! (בבריטניה, שגדולה מישראל פי 11.5 יש בערך 300 מינים)
יש לנו בארץ ציפורים מחמש קטגוריות:
יציבות- נמצאות פה בכל עונות השנה כמו העורב לדוגמא
חורפות- ציפורים שמגיעות בנדידת סתיו ונשארות פה במשך החורף כי התנאים פה מספיק טובים בשבילן.
מקייצות- ציפורים שמגיעות בנדידת האביב ונשארות פה במשך הקיץ כי התנאים פה מספיק טובים בשבילן.
חולפות- ציפורים שעוברות בארץ בנדידה, נשארות פה כמה ימים למנוחה וממשיכות, כמו אית הצרעים, שעוברת פה בכמויות אדירות אבל אפילו לא עוצרת לאכול.
מזדמנות- ציפורים שטעו בדרכן והגיעו לארץ בטעות, יש ציפורים שיש להן תצפית בודדת והן עדיין נספרות כמין שנראה פה.
נדידה:
לנדידה יש שני מועדים, סתיו ואביב. הנדידה היא מאירופה לאפריקה בסתיו והפוך באביב.
ציפורים נודדות בגלל שהקור מגיע לאירופה ואין מספיק מזון,( חרקים, זרעים, מיני מכרסמים.)
באביב, כשמזג האוויר באירופה הולך ומתחמם, הציפורים חוזרות לשם.
יש שני סוגי נדידה: נדידה אקטיבית ונדידה פסיבית.
נדידה פסיבית היא נדידה שבה הציפור מסתמכת על עוד משהו שעוזר לה לעוף חוץ מהכנפיים, הציפורים שנודדות נדידה פסיבית הן ציפורים- גדולות, עם כנפיים מאסיביות ורחבות.
במה הן נעזרות? תרמיקות
תרמיקה - זרם אוויר חם שעולה מהאדמה אחרי שהשמש מחממת אותה, הוא עולה בצורה סיבובית לאוויר והציפור הגדולה (למשל חסידה) עולה יחד איתה. כשהתרמיקה נגמרת הציפור דואה קדימה וכלפי מטה עד שהיא תופסת עוד תרמיקה וכך היא מתקדמת ונודדת.
נדידה אקטיבית היא נדידה שבה הציפור משתמשת אך ורק בכנפיים שלה, נדידה זו מתאימה לציפורים קטנות בעלות משקל גוף קטן מאוד.. לדוגמא- אדום חזה, כחול חזה, פרושים
הציפורים האלה שוקלות כמו מטבע חמישה שקלים בערך..
יותר קל ומשתלם להם לנדוד בצורה אקטיבית. אחד היתרונות שלהן הוא שהן יכולות לנדוד מעל הים, מה שציפורים גדולות לא יכולות כי מעל הים אין תרמיקות.
צבי ארץ ישראלי: (תמונה בנספחים)
לחפש תחנת הרחה (קקי של צבי) לשאול אותם מזה?
לספר על הצבי-
סימון טריטוריה, חיי החברה של הצבי, הסוואה, חושים מחודדים,
מתודה : לשחק את משחק המדליות על הצבי.
איך המשחק מתנהל: כל פעם המדריך שואל מי הילד הכי...(לפי המדליות/כרטסיות שיש לו)
לדוג': מי הילד הכי מהיר? ואז לוקחים את כל הילדים שמצביעים ומשחקים משחק של מהירות: תופסת, סתם תחרות ריצה, תיפסוני וכ'ו. הילד שלא נתפס או שניצח או שאתם החלטתם מקבל את הכרטיסייה/ מדלייה.
ככה עושים על כל מיני תכונות של הצבי: קופץ הכי גבוה, הכי אוהב את הבית, רואה הכי טוב, עדין וכ'ו.
על גבי הכרטיסיות רשום מספר שורות על התכונה. כל ילד שקיבל כרסייטה בסוף מקריא את מה שרשום וככה הם לומדים בצורה חוויתית.
מדליות הצבי הא"י.pdf
מתודה: משימה לצייר מה שרואים בטיול בסתיו ולצייר מה שרואים באביב ולהשוות- שינוי בטבע
נספחים:
התבוננות מעמיקה בעץ (נספחים)
שאל את הילדים:
מתנדב שיעמוד ליד הגזע ויצביע ויראה לכולם
שאל את המתנדב, האם הגזע הוא: רחב / דק.?
מרקם הקליפה של הגזע הוא: מחוספס / חלק?
נסו להזיז את הגזע. הגזע הוא: חזק / חלש?
מתנדב שילך ויצביע ויראה לכולם איפה
שאל את המתנדב, האם השורשים הם: רחבים/ דקים?
נסו להזיז את השורש. השורש חזק/ חלש?
האם לאלון יש הרבה/ קצת שורשים?
מתנדב שילך ויצביע ויראה לכולם ענפים
שאל את המתנדב, האם הענף הוא: רחב / דק.
מרקם הקליפה של הענף הוא: מחוספס / חלק.
נסו להזיז את הענף. הענף הוא: חזק / חלש.
מתנדב שילך ויקטוף/ יאסוף מהרצפה עלים ויחלק לכיתה
שאל את הכיתה: צורת העלה רחבה/צרה
באיזה צבע העלים ירוק/ חום
