מרפאת הולצמן-צומת גוש עציון

 בית זה הוקם כמרפאה על ידי חברת "אל-ההר" שרכשה אדמות וייסדה את היישוב "כפר עציון". במרפאה שירת כרופא, ד"ר הולצמן, בנו של מייסד החברה והיישוב - איש חזון ומעש, שמואל צבי הולצמן (הולץ באידיש = עץ). "כפר עציון" מיסודה של חברת "אל-ההר" התקיים בשנים תרצ"ה – תרצ"ז (1935-1936). המתיישבים – אנשי "השומר", עולים מכורדיסטאן ואחרים - השתכנו "במנזר הרוסי", שניצב בראש הפסגה הסמוכה מדרום, עִבדו אדמות ופִתחו יישוב שנועד להיות גרעין לאיזור התיישבות הררי פורח. עקב התנכלות הערבים, במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט, הם נאלצו ליטוש את היישוב שחרב.

היה זה ניסיון ההתיישבות השני בהר. קדם לו "מגדל עדר" שנוסד על ידי חברת "זיכרון דוד", בשנת תרפ"ז (1927), כאן בצומת גוש עציון, סמוך לברכת המים הבריטית שקלטה את מי מעיינות הערוב והזרימה אותם ל"ברכות שלמה" ומשם לירושלים. המתיישבים, יהודים חרדים מירושלים ועמם יוצאי תימן, הקימו משק חקלאי וגידלו עדר צאן, באדמות שרכשה החברה. במאורעות אב תרפ"ט (8.1929) נאלצו ליטוש את היישוב שחרב, חייהם נִצלו בזכות ערבים מבית אוּמָר הסמוך שחִלצו אותם מידי הפורעים.

היון אלה שני ניסיונות התיישבות ראשוניים בהר, שהוקמו על-ידי גורמים פרטיים, למורת רוחה של ההנהגה הציונית. המתיישבים נאלצו להתמודד עם קשיי התיישבות רבים, מצוקת מים אדמות טרשים, חורף סוער ומושלג, והתנכלויות הערבים. המייסדים ראו ערך מיוחד בחידוש היישוב היהודי "בין ירושלים לחברון הערים שעיני ישראל וליבותיהן נשואות אליהן מקדם מאז" (הראי"ה קוק זצ"ל במכתבו למר הולצמן). הם שהניחו את היסוד להתיישבות הפורחת שקמה בגוש עציון בשנים תש"ג – תש"ח (1943 – 1948) ולאחריה לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון, ברביעית, בשנת תשכ"ז (1967).