פסח הוא חג המאגד בתוכו זיכרון היסטורי רב. על היותנו לעם, על סבלות מצרים ועל הגאולה משם. נצטוונו לזכור את יום צאתנו ממצריים, את נדודינו במדבר ואת השנים בהם הפכנו מקבוצה של עבדים לעם. גם את קורות הדורות האחרונים מצווה עלינו לזכור. לרגל חג החירות נפנה הפעם לגן הזיכרון שבכפר עציון, שם משוקעים זכרם של 240 הנופלים על חירותו של גוש עציון ועל הגנתה של ירושלים במלחמת הקוממיות.
נפתח את הביקור בגן בבית העדות ללוחמי ומתיישבי גוש עציון. בחדר הראשון מסופרות, דרך תמונות ומסמכים אותנטיים, סיפוריהם של המתיישבים הראשונים בהר חברון, שהגיעו לכאן לאחר שהאזור שמם מהתיישבות יהודית מאז מרד בר כוכבא. ראשונים הגיעו לכאן אנשי מגדל עדר (1927-1929) יהודים חרדים בני היישוב הישן שבירושלים ועמם עולי גלות תימן, שהקימו את היישוב הראשון באדמתו הקשה של הר חברון. לאחר מכן הגיעו לכאן אנשי אגודת 'אל-ההר', בהנהגתו של שמואל צבי הולצמן, שבחזונם ראו פיתוח של יישובי קיט, נופש וחקלאות באזור. בשנות ה-40 עלו על קרקע הר חברון ארבעה קיבוצים: כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים- של הקיבוץ הדתי, ורבדים של השומר הצעיר. החדר השני מספר את סיפור לחימתם של ארבעת הקיבוצים במלחמת העצמאות- החל מהחלטת החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 במוסדות האו"ם והשאירה את היישובים מחוץ למדינה היהודית. נוכל לחוות שם את סיפורם של אנשי השיירות שהבקיעו את דרכם לגוש מול כוחות אויבים עדיפים, את מגני הגוש שנותרו על הקרקע למרות ההצעות והפיתוי להתפנות במהלך הקרבות, ואת האימהות והילדים שפונו לירושלים ושמעו ממרחק על נפילת היישובים ומות היקירים.
משם נמשיך אל שני מבנים ישנים המספרים את סיפורה של כפר עציון ההיסטורית. הראשון הוא ה'בית ששרד'- שורת חדרים מקוריים שנותרו כאן משנות ה-40. משפחות הקיבוץ אכלסו את החדרים, אולם עם בניית בית ההארחה בכפר עציון בשנת 1945 עברו הקיבוצניקים לימי הקיץ לאוהלים, כדי לפנות מקום למתארחים ולנופשים. זהו כוחו של קיבוץ, כאשר צרכי הכלל גוברים לעיתים על צרכי הפרט... מול הבית ששרד נמצא מבנה 'נווה עובדיה'. הבניין הנוכחי משוחזר, והוא משמש כחדר האוכל של בית ספר שדה כפר עציון, אולם הוא עומד על מקומו של בית 'נווה עובדיה' ששימש את הקיבוצניקים של כפר עציון ואת המתארחים בבית הארחה בשנות ה-40. האולם נקרא על שמו של ד"ר אברהם עובדיה ז"ל, ממייסדי תנועת הנוער הדתית בפולין, והתקיימו בו שיעורי תורה, חוגי לימוד וימי עיון, בעת שהקיבוצניקים נחו מעמל יומם. גם בעת הקרבות הקשים של מלחמת העצמאות התקיימו כאן שיעורי תורה רבים, בין שמירה למארב.
משם נמשיך אל חצר בית ספר שדה כפר עציון, בה נמצאת תצוגה של ממצאים ארכאולוגיים מהסביבה. בין השאר נבחין באופנים שונים של קבורה מימי הבית השני, ובחוליית אבן שהייתה חלק מאמת המים העליונה שהזרימה מים ממעיינות הר חברון אל ירושלים. המעוניינים יוכלו להיכנס אל מוזיאון האדם בהר (בתשלום), הכולל אוסף של כלי בית וכלי עבודה, בהם השתמשו באזור החל מתקופת התנ"ך. מרבית הכלים נרכשו מכפריים תושבי הר חברון. האולם המרכזי במוזיאון האולם מוקדש לנושא הדגן. כאן מוצג מחזור הפעולות החקלאיות, מהחריש ועד האפייה דרך הזריעה והטחינה. נוכל לדמיין את אבותינו מנסים להוציא 'לחם מן הסלע', ואולי להבין טוב יותר את ל"ט מלאכות שבת.
וכעת לגולת הכותרת של הסיור: נמשיך אל בית המנזר הגרמני, בית ששימש את ראשוני המתיישבים בכפר עציון בשנת תש"ג (1943). במלחמת העצמאות שכן כאן בונקר הפיקוד של היישוב והגוש כולו, וכאן נהרגו אחרוני מגני כפר עציון. מומלץ ביותר להיכנס אל החיזיון האור קולי החדש שנפתח לפני כשנתיים (בתשלום). במוקד החיזיון המרגש, הנקרא 'מכתבים מהמלחמה', נמצא סיפורם המרגש של שלושה מילדי כפר עציון- מהילדות בקיבוץ, דרך חוויות השכול והעקירה, ועד לשיבה המרגשת לאחר מלחמת ששת הימים. נסיים בדבריו המרגשים של ראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון- על ארבעת הקיבוצים שנפלו במלחמת העצמאות:
"בארבע נקודות לא נתנו לאויב לגשת לשערי העיר. רבים, רבים מידי בשבילנו נפלו שם. אבל אם קיימת ירושלים עברית אזי התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה על כך בראש ובראשונה ללוחמי גוש עציון". (דוד בן גוריון, תש"ט 1949).
