סנסציה עולמית – נדידה הפוכה ושינוי הסטאטוס של העקב העיטי בישראל

הפתעה אדירה ציפתה לי בתחילת חודש דצמבר!

כזכור, שיטות המחקר כוללות, בין השאר, התקנת משדריGPS חדשניים על גבם של העקבים העיטים והחיוויאים הבוגרים, המקננים בשפלת יהודה. משדרים מתקדמים אלו (שנרכשו במיוחד מגרמניה במימון קק"ל) מהווים את "חוד החנית" של המחקר האקולוגי/זואולוגי הגלובאלי אשר מתחקה אחר תנועות בעלי חיים. כמותו ואיכותו של המידע המתקבל מהמשדרים אלו עולה עשרות מונים על כל משדר אחר שפותח בעבר בתחום זה.

בשנת 2011, הצלחנו להתקין ארבעה משדרי GPS על ארבעה עקבים עיטים בוגרים ושלושה משדרים על שלושה חיוויאים בוגרים. שמותיהם של הפרטים הממושדרים נתנו להם על פי דמויות תנ"כיות הקשורות לאזור שפלת יהודה, אזור המחקר. כך, הזכרים נקראו דוד ובר כוכבא והנקבות נקראו בת שבע, אביגיל, אחינעם, אבישג ומיכל, כולן  נשותיו של דוד המלך.

חלק מהמשדרים יועדו עבור בירור שאלת "היעלמות" העקבים העיטים ממרחב יהודה בתום עונת הקינון, למשך 5-6 חודשים. כאשר תמה עונת הקינון, העקבים העיטים נוטשים ועוזבים את הטריטוריות בפרט ואת מרחב יהודה בכלל ונודדים אל מקום שלא היה ידוע לנו. עד לפני שבועיים...

על מנת שניתן יהיה "להוריד" את הנתונים, הנאגרים בכל משדר, ישירות אל המחשב שלנו, נדרשת קירבה של 1-2 ק"מ מהדורס הממושדר. רק במצב זה, מועבר אלינו כל המידע שנאגר במשדר, בעזרת טכנולוגיית Wifi וכן בעזרת אנטנה ומחשב מיוחדים. כלומר, לא יכולנו לדעת את מיקומם של הפרטים הממושדרים מסוף חודש יוני 2011 ועד שהם חזרו לישראל, בתחילת חודש דצמבר.

כך, יצאתי לשטח לפני כשבועיים עם תפילה קטנה בלב: "הלוואי שהעקבים הממושדרים שרדו את התקופה האחרונה, הלוואי שהם חזרו לישראל, והלוואי שאצליח להוריד מהם נתונים".

הגעתי לטריטוריית הקינון של הנקבה הראשונה שמושדרה במאי 2011, בת שבע, וצפיתי בעקב עף במעגלים במרחק של קילומטר ממני, הוצאתי את הטלסקופ, ולאחר מספר שניות ראיתי משדר על גבה. זו בת שבע! רצתי חזרה לאוטו על מנת להביא את הציוד עבור הורדת הנתונים...ולאחר מספר דקות...הצלחה! כל הנתונים ירדו! עוד באותו הרגע, פתחתי את המחשב וכמעט התעלפתי...בת שבע בילתה חמישה חודשים בחוץ לארץ...ועוד ברוסיה!?

לשמחתי הרבה כך גם אירע עם שתי נקבות ממושדרות נוספות, אביגיל ואחינעם.

מה כל הנ"ל מלמד אותנו?

ראשית, גילינו כי העקבים העיטים המקננים ביהודה הינם מינים נודדים, וזאת בניגוד לידוע בספרות עד כה, בהם מצוין שעקבים אלו נחשבים כיציבים (נמצאים בארץ כל השנה). 

יתרה מזאת, גילינו שדפוס נדידתם שונה לחלוטין מדפוס נדידתם של עופות אחרים. במקום לנדוד דרומה מאזורי הקינון אל אזורי החריפה, הם נודדים צפונה. זוהי תופעה ייחודית ונדירה, הקרויה: נדידה הפוכה.

כלומר, העקבים העיטים שוהים ומקננים בישראל בין חודש נובמבר ועד סוף יוני ונודדים צפונה אל מרחבי רוסיה ותורכיה, ובכך נעדרים מישראל למשך חמישה-שישה חודשים.

המחקר מלבד הישגיו המדעיים יאפשר לקרן הקיימת לישראל, לרשות הטבע והגנים ולחברה להגנת הטבע, לפתח המלצות כיצד לשמור ולהגן על השטחים הפתוחים והמיוערים הכה ייחודיים.

הרצאה מפורטת בנושא המחקר הייחודי שעורך גלעד פרידמן יחד עם נושאים מרתקים נוספים בנושא צפרות יוגשו ביום העיון השנתי ה-32 לצפרות שיתקיים באולם סמולארש, ביום שני, נר שישי של חנוכה, 26.12.11, במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. ההרשמה בחברה להגנת הטבע, טלטבע: 03-6388688, teletava@spni.org.il.

בתמונה: בת שבע, רגע לפני ששוחררה חזרה אל הטבע, לאחר שמשדר הותקן על גבה במאי 2011.

המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.