כזכור, אורן בקע והגיח לעולם בשעות המוקדמות של ה-20.5.15, כאשר רובנו ישננו שנת ישרים. מאז בקיעתו הקן רוחש פעילות ואירועים מעניינים, אורן התפתח וגדל במהירות יוצאת דופן, ובשבועות הקרובים עוד עתיד להגיע לשיא גודלו.
כזכור, אורן בקע והגיח לעולם בשעות המוקדמות של ה-20.5.15, כאשר רובנו ישננו שנת ישרים. מאז בקיעתו הקן רוחש פעילות ואירועים מעניינים, אורן התפתח וגדל במהירות יוצאת דופן, ובשבועות הקרובים עוד עתיד להגיע לשיא גודלו. יחד עם זאת, עוד צפויים לאורן ימים רבים של צבירת מסה ולמידה עד אשר יוכל לפרוח מהקן. בכתבה הנוכחית נעדכן על ההתפתחויות האחרונות ואף ננסה לענות גם על כל השאלות שאנו מקבלים בדף הפייסבוק של הפרויקט.
כפי שצפינו, מאז בקיעתו ועד גיל 25-30 יום, אורן זכה לטיפול מסור ושמירה צמודה מצד הוריו. במשך רוב שעות היום קרן תפקדה כמטפלת הראשית אך בשעות הבוקר (לעיתים אף ל 1-3 שעות) אפשר היה גם לראות את ישראל תורם את חלקו, מגיע לשמור על אורן, ובכך מאפשר לקרן לחלוץ עצמות וכנפיים, לצאת למעוף ריענון, ולחזור עם ענפים ו"חומר ירוק" טרי ורענן אל הקן.
השמירה הצמודה לה זכה אורן נועדה על מנת:
- לשמור על טמפרטורת גופו: (א). להצל עליו בימים החמים - כפי שניתן היה לראות מדי יום כשקרן הצלה עליו מפני השמש ואף שינתה את מיקומה בקן ביחס לשמש המכה. (ב). לחמם אותו מפני צינת הלילה – בשעות הקרירות קרן נהגה לכסות את אורן בנוצות הפלומה של החזה שלה, ואף לעיתים נראה היה כאילו היא עדיין דוגרת. החימום הפסיק מגיל 25 יום, מכיוון שבגילו המתקדם אורן כבר מסוגל להתחמם לבד.
- להגן עליו מפני טורפים: גם לדורסים גדולים ובעיקר לגוזליהם קיימים טורפים טבעיים שעלולים לפגוע ואף לטרוף גוזלים. על טורפים אלו נמנים גם: נחשים גדולים אשר מסוגלים לטפס אל הקן, יונק קטן ונחוש בשם דלק, אולם הסכנה העיקרית מקננת בצד השני של הוואדי, ושמה האוח העיטי - (Bubo bubo) האוח הוא הגדול והמסיבי שבינשופי ארצנו, ואף מקנן מצוי ברחבי שפלת יהודה. עיקר מזונו כולל עופות, זוחלים ויונקים (כאשר קיפודים הם המפורסמים שבניהם, וזאת על שום האופן שבה הוא "מקלף" אותם מבפנים ומשאיר את רעמת הקוצים בשטח). במהלך המחקר שערכנו בשנים האחרונות כבר נוכחנו לדעת שהאוח טורף גוזלים ופרחונים של עקבים עיטים וחיוויאים (עזרא חדד. מידע בע"פ). האוח מגיע בלילה, בשעה שדורסי היום אינם רואים היטב, ו"קוטף" את הגוזלים מקניהם, לעיתים ללא מודעותם של הוריהם.
- האכלה מתמדת: בתחילת חייו אורן זכה לקבל את מזונו בצורת פיסות קטנות, הנחתכות על ידי קרן, ומועברות אליו בעדינות באמצעות מקורה. פיסות הטרף הלכו וגדלו עד גיל 20~ יום בהם כבר ניתן היה לראותו בולע נחש שלם לבדו, ממש כפי שעושים הוריו. התפריט היומי כולל 3-5 פרטי טרף, כולם ממחלקת הזוחלים. המינים שזוהו עד כה הם: צפע ארצישראלי, זעמן שחור, תלום קשקשים מצוי, זעמן מטבעות, זעמן זיתני, ארבע קו מובהק, שחור ראש שלווני, קמטן החורש, זיקית מובהקת, חרדון מצוי וחומט מנומר (צפוני). המעניין הוא שעדיין לא הובאו פרטי טרף ממחלקת היונקים (בעיקר מכרסמים), כפי ששאר זוגות החיוויאים בשפלה נוהגים להביא אל גוזלם. יתכן שהמכרסמים הקטנים ניצודים בשדות ונאכלים מיד על ידי ישראל מכיוון שמשקלם הנמוך איננו מצדיק מעוף ממושך אל הקן. ומה עם הנוזלים? אורן איננו שותה אך מקבל נוזלים מאכילתם של פרטי הטרף המובאים אליו.
אז בזמן שקרן שמרה על אורן הקטן, מה עשה ישראל כל היום? אנו מניחים שבמשך רוב שעות היום, ישראל משקיע בצייד בשדות, למעט בשעות הבוקר והערב בהם הוא נח ומתצפת על הנעשה מעץ קרוב. לאחר גיל 25-30 יום, קרן החלה להצטרף אל ישראל למסעות הצייד, ובכך אורן החל להישאר לבדו בקן למשך תקופות ממושכות, לעיתים אף 3-4 שעות מלאות.
הזמן שבו אורן נשאר לבדו בקן הוא זמן חשוב לאימוני עמידה יציבה וזקופה (האימונים החלו סביב גיל 25 יום), למנוחה ובכלל להתבוננות בסביבה ולצבירת ההרגל שהוא עתיד לבלות לבדו בעולם החי והפראי שמחכה לו ממש מעבר לפינה. בעוד מספר חודשים הוא ישרוד בזכות עצמו והישגיו יהיו תלויים אך ורק בזכות מקצועיותו וניסיונו.
החל מגיל 15 יום כבר ניתן היה לראות את הנוצות הגדלות על גבו וכנפיו של אורן, ומגיל 30 יום הוא כבר הפך לגוש אפור/חום עם ראש בהיר, שהפך גם הוא למנוצה לאחר מספר ימים נוספים. תרגילי התעופה יחלו סביב גיל 50~ יום והפריחה עצמה צפויה להתרחש בין גיל 65 ל-80 יום.
כרגיל, כל שנותר לנו הוא רק לאחל לו ולהוריו המשך עונת קינון מוצלחת.
אנו מזמינים את הקהל הרחב להמשיך ולעקוב אחר השידור וההסברים, דרך אתר הקק"ל והפייסבוק, ולהיכנס אל חייהם המרתקים של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל:
/http://www.kkl.org.il/recreation-and-tours/birds-portal/live-birds-video
https://www.facebook.com/KerenIsraelNest?fref=ts
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
