עונת הקינון החלה ומרחב יהודה מתעורר לחיים!
בתקופה זו רוב העופות עסוקות בחיזור, בנייתו של קן, הטלת הביצים ודגירה, וכך גם זוגות העקבים העיטים.
רוב הזוגות מונוגאמיים ושומרים אמונים אחד לשני במרוצת השנים ואף חוזרים לאותה טריטוריה בכל שנה. למרות היותם מונוגאמיים, העקבים העיטים מקיימים את טקסי החיזור בכל שנה מחדש. כאשר אחד מבני הזוג מת, בן הזוג הנותר מחזיק בטריטוריה ומוצא לו מחליף ראוי.
עונת הקינון החלה ומרחב יהודה מתעורר לחיים!
בתקופה זו רוב העופות עסוקות בחיזור, בנייתו של קן, הטלת הביצים ודגירה, וכך גם זוגות העקבים העיטים.
רוב הזוגות מונוגאמיים ושומרים אמונים אחד לשני במרוצת השנים ואף חוזרים לאותה טריטוריה בכל שנה. למרות היותם מונוגאמיים, העקבים העיטים מקיימים את טקסי החיזור בכל שנה מחדש. כאשר אחד מבני הזוג מת, בן הזוג הנותר מחזיק בטריטוריה ומוצא לו מחליף ראוי.
טקסי החיזור של העקבים העיטים מתחילים בראשית חודש פברואר ומתרחשים בטריטוריות הקינון, קרוב לקן אשר עתיד להיבנות. החיזור ומעופי הכלולות המרהיבים מבוצעים על ידי שני בני הזוג וכוללים מעוף גלי, גלישות, נסיקות מגבהים על ידי סגירת הכנפיים וצלילה מטה תוך כדי התהפכויות. במשך כל מעוף החיזור העקבים העיטים משמיעים קולות רמים "מאא-וואו" הדומים ליללות חתול. לעיתים, חיזור העקבים העיטים כולל שילוב טפרים בגובה רב ולאחריו נפילה חופשית של עשרות מטרים תוך כדי סחרור משותף.
רגע לפני ההזדווגות הנקבה נעמדת על ענף יבש, כאשר הזכר ממשיך לבדו את מעוף החיזור בצעקות רמות ובמעוף גלי ולאחר מספר דקות של חיזור, ניגש אל הנקבה ומזדווג איתה. חיזוריו של הזכר כוללים גם הבאת זרדים, ענפים ו"חומר ירוק" וסידורם בתוך הקן. זאת, ככל הנראה, על מנת להרשים את הנקבה העומדת על עץ קרוב ובוחנת את מעשיו. לאחר מספר דקות של סידור הקן, הזכר ניגש אל הנקבה ומזדווג איתה. ההזדווגויות התכופות, לעיתים אף מספר פעמים ביום, ממשיכות במשך כל תקופת החיזור ובנייתו של הקן ואף בעת הדגירה.
זוגות העקבים המקדימים כבר החלו לדגור בתחילת חודש מרץ (~6-8.3.11).
בתמונה: זכר עקב עיטי במעוף גלי בעת חיזור
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
