כאמור, אחת משיטות המחקר היא הביקורים בקיני העקבים והחיוויאים.
חשוב לציין כי טיפוס אל קינים מהווה פגיעה בערך טבע מוגן ועבירה על החוק ולכן דורש היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים אותו קיבלנו לאחר הגשת בקשה מסודרת כנדרש על פי חוק.
כאמור, אחת משיטות המחקר היא הביקורים בקיני העקבים והחיוויאים.
חשוב לציין כי טיפוס אל קינים מהווה פגיעה בערך טבע מוגן ועבירה על החוק ולכן דורש היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים אותו קיבלנו לאחר הגשת בקשה מסודרת כנדרש על פי חוק. כל קירבה מיותרת אל הקינים מהווה פגיעה בערך טבע מוגן בכך שהיא מהווה הפרעה משמעותית לקינון, הפרעה כזו עלולה להוביל לנטישתם. לכן, חשוב להימנע מהתקרבות אל קיני עופות דורסים.
כאמור, החשש העיקרי מהקרבה אל הקינים הוא נטישתם על ידי זוג ההורים. לכן, ננקטים מרבהאמצעים וכללי הזהירות על מנת למנוע את נטישתם. התקופה הרגישה ביותר הינה תקופת הדגירה. כל קירבה מיותרת אל הקן עלולה "להקפיץ" את הדוגר/ת מדגירתו/ה ובכך לפגוע בסיכויי הביצה לבקוע ואף לגרום לנטישת הקן. לכן, בתקופה זו איננו מתקרבים כלל לקינים מחשש לנטישתם. כך, לפני כל טיפוס נערך מעקב ארוך על מנת לאשר כי הגוזלים אכן בקעו וכי כבר לא קיימת דגירה על ידי אחד ההורים. רק לאחר שנצפו גוזלים ונקבע גילם, נקבע גם מועד הטיפוס אל הקן (סביב גיל 30 יום). לאחר הטיפוס אנו מתרחקים ומוודאים שזוג ההורים חוזרים אל גוזליהם.
במהלך הביקור, הגוזלים נשקלים ונמדדים ואף מטובעים בטבעת אלומיניום אוניברסאלית ובטבעות צבעוניות עליהן מוטבעות אותיות באנגלית המסמלות את הקן ומספר המסמל את הפרט בתוך הקן.
שקילת הגוזלים נעשית על מנת לבדוק את נתוניו ומצבו של הגוזל. נתונים אלו יכולים לרמוז על מצב זמינות המזון בטריטוריית זוג ההורים ובמיוחד על איכותם של אותו הזוג.
בנוסף, במהלך הביקורים נאספים שיירי המזון מהקן וכן נדגמים טפילים הפוגעים בגוזלים.
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
בתמונה: גוזלי עקב עיטי בקינם
