במהלך ספירת עופות דורסים נודדים באזור בקעת הירדן, צפיתי בשרקרק גמדי צד דבורים ושאר חרקים מעופפים. כל מספר שניות, הוא זינק מנקודת תצפית קבועה, ובמעוף וירטואוזי ומהיר, לכד חרק מעופף, חזר איתו לנקודת התצפית, חבט בו בחוזקה ו"הקפיץ" אותו אל תוך מקורו ולועו.
במהלך ספירת עופות דורסים נודדים באזור בקעת הירדן, צפיתי בשרקרק גמדי צד דבורים ושאר חרקים מעופפים. כל מספר שניות, הוא זינק מנקודת תצפית קבועה, ובמעוף וירטואוזי ומהיר, לכד חרק מעופף, חזר איתו לנקודת התצפית, חבט בו בחוזקה ו"הקפיץ" אותו אל תוך מקורו ולועו.
השרקרק הגמדי, Little Green Bee-eater (Meropsorientalis), שייך למשפחת השרקרקיים. בישראל קיימים שלושה מיני שרקרקים: השרקרק המצוי, השרקרק הירוק והשרקרק הגמדי. השרקרקים הינם עופות קטנים, בעלי מקור צר, מאונקל וחד המשמש אותם לצייד חרקים מעופפים (בעיקר דבוראים, ומכאן שמם הלועזי: Bee-eaters). השרקרקים הינם מינים יפים ביותר וצבעי נוצותיהם מגוונים ומרשימים. מבנה גופם האווירודינאמי מקנה להם יכולות תעופה מהירות, חדות ומרשימות ביותר. יכולות אלו מעניקות להם כישרון פנומנאלי לצייד חרקים מעופפים.
השרקרק הגמדי נפוץ בישראל ברוב האזורים המדבריים ותפוצתו מצפינה עד לצפון עמק בית שאן.
בתמונה: שרקרק גמדי עם טרף במקורו, רגע לפני בליעתו
