בסוף ספטמבר, לאחר שאחרוני גוזלי החיוויאים פרחו מקיניהם, סיימנו את איסוף שיירי המזון מכל הקינים (סה"כ 92 קינים). כאשר שמנו פעמינו אל עבר אחרון הקינים, התרוממה לה מפלצת ענקית מהקרקע, אשר מייד זוהתה כעיט זהוב (נקרא גם עיט סלעים: Aquila chrysaetos) בוגר.
בסוף ספטמבר, לאחר שאחרוני גוזלי החיוויאים פרחו מקיניהם, סיימנו את איסוף שיירי המזון מכל הקינים (סה"כ 92 קינים). כאשר שמנו פעמינו אל עבר אחרון הקינים, התרוממה לה מפלצת ענקית מהקרקע, אשר מייד זוהתה כעיט זהוב (נקרא גם עיט סלעים: Aquila chrysaetos) בוגר. העיט עבר מעלינו, הביט בנו בתמיהה, פנה אל עבר השדה הקרוב והחל לצלול בצורה חדה ומהירה ביותר אל עבר יונת בית אומללה, שלמזלה, ראתה אותו צולל ובשנייה האחרונה הצליחה להתחמק.
מוטת כנפיו של העיט הזהוב יכולות להגיע עד לכדי 220 ס"מ, והוא העיט הגדול ביותר אשר מקנן בישראל. בשנת 2011 נספרו, על ידי אנשי רשות הטבע והגנים, 12 קנונים פעילים, כאשר רובם נמצאו במצוקי מדבר יהודה והנגב. מיותר לציין שבמאה הקודמת היו מוכרים עשרות זוגות מקננים בכל רחבי ישראל.
כיום, לעיתים נדירות, לאחר עונות הקינון, נצפים עיטי סלעים גם ברחבי שפלת יהודה. אולם, לצערנו, זהו מחזה נדיר באזור זה.
בתמונה: העיט הזהוב לאחר שהתרומם מהקרקע
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
