אם כן, כיצד גדל כיסוי השטח באופן כה מובהק? ועל ידי מי?
מניתוח תצלומי האוויר, לאורך 40 השנים האחרונות, עולה כי הגורם הראשון והעיקרי לשינוי בכיסוי שטחי הציד והמחייה של הרי יהודה בארבעים השנים האחרונות הינו התפתחות היערות בהרי יהודה, גורם המהווה 59.9% מכלל השינוי.
אם כן, כיצד גדל כיסוי השטח באופן כה מובהק? ועל ידי מי?
מניתוח תצלומי האוויר, לאורך 40 השנים האחרונות, עולה כי הגורם הראשון והעיקרי לשינוי בכיסוי שטחי הציד והמחייה של הרי יהודה בארבעים השנים האחרונות הינו התפתחות היערות בהרי יהודה, גורם המהווה 59.9% מכלל השינוי.
הגורם השני אשר השפיע על השתנות הכיסוי הוא הקמת יישובים חדשים, התרחבות ערים ויישובים קיימים, גורם זה מהווה 26.6% מכלל השינוי.
הגורם השלישי והאחרון הוא התפתחותו הטבעית של החורש הים תיכוני. השפעתו של החורש מהווה רק 13.75% מכלל הגורמים לשינוי. החורש הים תיכוני התפתח עקב הפחתה משמעותית ואף העלמות הרעיה על ידי עיזים, כבשים ובקר. בנוסף, כריתת החורש הים תיכוני וכמות השטחים המעובדים בהרי יהודה פחתו גם הם באופן משמעותי. מקורה של הפחתה זו (רעייה, כריתה ועיבוד חקלאי) אירעה בשנת 1948 כאשר כפרים ערביים רבים ננטשו ברחבי הרי יהודה. בהעדר ההפרעות התכופות של הרעייה, הכריתה והעיבוד החקלאי על הצומח בהרי יהודה, התפתחה חגורת הצומח הים תיכונית בתהליך ארוך של סוקצסיה עד אשר חברת השיא שבה, חברת שיא של חורש ים תיכוני צפוף של אלון ואלה ארצישראלית, השתלטה על הנוף ועל הכיסוי של הרי יהודה. תהליך דומה התרחש בהר מירון.
החורש הצפוף והיערות שהתפתחו יצרו קושי רב באיתור מזון העקבים וחייב מעבר לשטחים פתוחים בם מצוי מזון, הם שטחי שפלת יהודה. מאחר ובשפלת יהודה אין מצוקים המתאימים לקינון נאלצים העקבים העיטים להסתגל לקינון מסוג חדש - הקינון על עצים.
נוסף על כך, בשפלת יהודה ניטעו עצים פזורים ויערות אורנים עם קום המדינה, עצים אשר גדלו לאורך השנים ומהווים כיום מצע זמין לבניית הקן. העצים בשפלת יהודה מהווים אתרי קינון נוחים, מוגנים ומוסווים עבור העקבים. סמיכות העצים לבתות ולגריגות ים תיכוניות מאפשרת גישה נוחה וקרובה אל אזורי הצייד.
כך, כיום, שפלת יהודה מהווה בית גידול אופטימאלי עבור אוכלוסיית העקבים העיטים.
איך שפלת יהודה מתבטאת כבית גידול אופטימאלי? בעדכון הבא...
למצגת על מחקר העופות הדורסים - לחץ כאן
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
