בקיץ הארור של שנת תשע"ד, נחטפו שלושת הנערים- נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגלעד שעאר מטרמפיאדה בסמוך לאלון שבות. במהלך החיפושים הארוכים החלו יהודית קצובר ונדיה מטר מארגון נשים בירוק ואלישיב קמחי, לתכנן תכניות שיתנו תגובה ציונית הולמת למעשה הנבלה. לאחר מספר ישיבות בהם הוצעו אופציות שונות, הוחלט שהיעד יהיה הפעם עלייה ליער אבו- סודא, הסמוך למגדל עוז, למקום שיקרא לימים גבעת עוז וגאון. .
יהודית- מחלוצות ההתיישבות בקריית ארבע- חברון, חברה לנדיה- מקימת ארגון 'נשים בירוק' ומובילת המאבק על הגבעות הצפוניות באפרת, באמצע העשור הקודם, אז חששו שתיהן שהגורל של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון יהיה דומה לגורל העגום שפקד את ההתיישבות בפתחת עזה. מאבקם הראשון היה על 'נצר' שם הצליחו למנוע מחקלאים פלסטינאיים לעבד בצורה לא חוקית אדמות סקר, ולהביא להכרזה של המקום כאדמות מדינה. בהמשך פעלו יהודית ונדיה להשארת בסיס 'שדמה', השוכן לצד כביש ירושלים- תקוע בידיים יהודית, ומאוחר יותר החלו השתיים להתעסק בתכנית הקוראת לסיפוח של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל.
לאחר שמונה עשר יום של חיפושים אחר הנערים החלו לרחוש השמועות על מציאת גופותיהם. נדיה ויהודית קיבלו את ההודעה הרשמית על כך ב-20:00. מיד אורגן ציוד בסיסי: גנרטור, מיכלי מים, מזרונים, ציוד הגיינה. הפעילים התכנסו בצומת הגוש, והתכוונו לעלות בחצות אל הגבעה. אולם במרחבי הצומת התארגנה עצרת תפילה של התושבים, והפעילים חששו מהתגלות מוקדמת על ידי כוחות המשטרה שהיו באזור, ולכן חיכו עד 2:00, וכשהקהל התפזר עלו לגבעה. מיד החלו בניקיון השטח, וכעבור מספר שעות הגיע לגבעה גם ראש המועצה דוידי פרל- שהבטיח לגבות את הפעילים. ב3:00 בבוקר הגיע לכאן מח"ט עציון דאז עמית ימין, עם עיניים נפוחות משבועיים וחצי של חוסר שינה בעקבות החיפושים, וללא מילים לחץ את ידיהם של העולים. עדיין לא חשבו על שם- אך אליעזר רודריק מקריית ארבע הציע את –גאו"ן, על שם ראשי התיבות של שלושת הנערים- גלעד, אייל, ונפתלי. בהמשך הפך השם הרשמי לגבעת 'עוז וגאו"ן'- כיוון שהגבעה סמוכה לקיבוץ מגדל עוז ולגבעת עוז (אום- א-טלע) המתנשאת מעליה. עוד באותו בוקר הכניס אחד האנשים, תוך כדי מבצעי הניקיון הקדחתניים, את שם הגבעה ל'וויז', מה שאיפשר להמוני בית ישראל להגיע לכאן מקרוב ומרחוק. ב7 בבוקר הגיעו אנשים רבים והתקיימה תפילת שחרית מאד טעונה. כשנגמרה התפילה, מספר קמחי, 'האנשים הסתכלו זה על זה, תוהים "אז מה עושים?" מקימים מקום חדש! חילקנו משימות- אלה פורצים שביל, אלה מבשלים, אלה אוספים זבל ..'
באותו הקיץ עבדו במקום מאות בני נוער, בערך 200 כל יום, שהחלו להכשיר את הגבעה לפעילות. מבצע צוק איתן נפתח, ולמשך חודשיים וחצי המקום הפך ל'מחנה צבאי'.
יער אבו סודא הוא שמורת טבע מנדטורית שבעקבות מאבק של בית ספר שדה כפר עציון בשנת 2006 נעצרה בה הבנייה של גדר ההפרדה המזרחית, שהייתה אמורה לעבור בשטח השמורה. ברבות השנים השמורה הפכה למזבלה של הכפר בית פג'אר הסמוך.
גבעת עוז וגאון מהווה נקודת תצפית חשובה על עמק ברכה, בו עוברת הדרך הראשית מירושלים לחברון. הגבעה היוותה שמורת טבע לאורך כל השנים, בייחוד בתקופת המנדט הבריטי בארץ. הממשל הבריטי פעל לייעור רב בארץ למטרות שונות- הן לייער אדמות שאינן ניתנות לעיבוד חקלאי ובכך לשמור על מאגר המים ולמנוע סחף (בייחוד בהר), והן לניצול קרקעות ציבוריות לגידול עצים להסקה.
בפסגת הגבעה נמצא אתר העתיקות חירבת אום א-טלע – בו נמצאו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית, מעל שרידי יישוב מהתקופה הישראלית. בשל העובדה שאתר זה (גובהו 976 מעל פני הים) בולט למרחקים, יש משערים כי כאן מקום מגדל עדר הנזכר בתנ"ך: "ויסע ישראל וייט אהלה מהלאה למגדל עדר" (בראשית,לה,כא)
במגדל עדר נקשר גם אחד ממדרשי הגאולה הרואה בו מקום שממנו עתיד להתגלות מלך המשיח באחרית הימים. מדרש זה קשור לפסוק מספר מיכה "ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים".
כשעלו המתיישבים היהודים על הקרקע בשנת תרפ"ז 1927, בסמוך למקום שבו נמצא כיום צומת הכניסה לגוש עציון, נתנו ליישובם את השם מגדל עדר. הסיבה לכך היא שבתחילה הם רצו להתיישב בגבעת אום א-טלע, אשר מסורת עתיקה הצביעה עליה כמקום מגדל עדר הקדום, אך התנאים בגבעה היום קשים מידי למחייה. במלחמת העצמאות הלגיון הערבי הציב כאן תותחים שבהם הופגזו יישובי הגוש לפני נפילתם בידי האויב.
אלישיב קמחי, ממקימי עוז וגאון, גר מאז ההקמה ועד היום עם אשתו וילדיו בגבעה. אלישיב מספר שלפני 4 שנים פנו אליו מכפר עציון לנהל פרוייקט אבטחה של מטעי הדובדנים של הקיבוץ בתקופת הקטיף. אבטחה של שטחים חקלאיים מפני טרור חקלאי, 'ממש בסיום הפרוייקט הייתה החטיפה וביקשו שאצטרף לחיפושים "אפשר היה לראות את הקשר בין הטרור חקלאי לטרור הרגיל", כאשר הטרור החקלאי והשקט לא מפוקח מספיק, הדבר גורם לדרדור עד פיגועים וחטיפה. מהגבעה הזו יצאו הרבה פעולות טרור חקלאי.
כיום מטרת האתר הוא להוות מרכז תיירותי גדול, בתקווה שאנשים יגיעו מארץ ומחוצה לה. בגבעה הוקם מרכז הדרכה 'אדם ואדמה' הפועל לחינוך לחיבור ואהבת הארץ. בשנה האחרונה הגיעו למקום 15 אלף תיירים, ובכן קבוצות רבות שהשתתפו בפעילויות ובסדנאות במקום.
גם היום בית ספר שדה כפר עציון יחד עם גופים נוספים בגוש עציון ובסביבותיו נאבקים על הקרקעות: אלפי דונמים של חורש טבעי ויערות נטועים בידי אדם הולכים ונעקרים באין מפריע על ידי תושבי הכפרים הערבים בתחומי המועצה האזורית גוש עציון. בתצלומי האוויר נראה בבירור כיצד יער גבעות ויער אבו־סודא מצטמצמים עם השנים.
גבעת עוז וגאון הוקמה בעקבות איחוד של עם מול הטרור והכאב. הגבעה השתקמה וכיום היא מהווה מאבק כנגד הרוע על ידי חינוך לחיבור האדם עם אדמתו.
פתח ליבך ברחמים על בניך
קולם לדורות ישמע
בשמים ניצבים לעד דבריך
ובארץ המצא לנו נחמה (דוד ד'אור, לזכרם של הנערים)
בזמן האחרון נחנך בגבעה 'שביל אלה'. שביל שדרכו ניתן להכיר את דמותה שלאלה אור ז"ל שנספתה באסון השיטפון בנחל צפית .אלה בעצמה הייתה שותפה בפריצת השבילים בגבעת עוז וגאון במסגרת של"ח. הנכם מוזמנים לבקר בעוז וגאון, עוד מקום בגוש עציון המסמל את מסירות עם ישראל לארצו.
