עוף גוזל, חתוך את השמיים

בבוקרו של יום שבת האחרון, ה-1.8.15, אורן הגוזל (מקן החיוויאים המצולם) חגג 74 יום! ואז בדיוק בשעה 08:00 הוא החליט לפרוס כנפיים ולפרוח מהקן.

זה אמנם מרגיש כמו אירוע טרי, אבל בעצם הפריחה התרחשה 74 ימים מאז בקע אורן מהביצה והגיע לעולם (וכ-121 ימים מאז שהביצה שממנה בקע הוטלה על ידי אמו קרן, נקבת החוויאי). אם נחזור בזמן עוד טיפונת הרי שכבר חלפו להם יותר מ-135 ימים מאז שזוג החיוויאים המצולם שלנו, קרן וישראל, נחתו לראשונה בקן לאחר חזרתם מאפריקה (15.3.15). הכתבה רק נפתחה, וכבר נתקפנו בזיכרונות נוסטלגיים.

ומה קרה בחודש האחרון?

כזכור, מאז בקיעתו ועד גיל 30-25 יום זכה אורן לטיפול מסור ולשמירה צמודה מצד הוריו במשך רוב שעות היום.  אבל מגיל 40-30 יום השמירה הצמודה החלה להצטמצם ובהדרגה הופסקה לחלוטין. מאז הטיפול ב"גוזל" כלל רק הבאת מזון אל הקן ושמירה עליו במשך שעות הלילה (דבר שנעשה מעץ סמוך).

אורן מצדו כבר התפתח במהירות יוצאת דופן, ונראה שבימים הקרובים הוא יגיע לשיא גודלו. כאשר מתסכלים על הסרטונים מלפני כחודשיים ממש קשה להאמין שמגוזל זעיר ושברירי הוא כבר הפך לדורס מרשים וגדול, שתכף יפרח מהקן ויהפוך ל"מכונת מלחמה" מושלמת, הדורסת נחשים גדולים מדי יום.

בשבועות האחרונים בילה אורן את שעות האור בלמידה ובהתבוננות על הסביבה הקרובה, בסירוק ובטיפוח הנוצות החדשות, באימוני ציד מדומים על איצטרובלים, ואף בטפיחות כנפיים מרשימות – על מנת לחזק את שרירי התעופה ולהכין אותם לפריחה עצמה. ובימים שלפני הפריחה כבר ניתן היה להתרשם מההתרגשות הרבה שאפפה את הקן ומחוסר השקט המאפיין גוזלים לפני פריחתם.

כזכור, פרויקט המעקב של קק"ל אחר משפחת החוויאים הוא הפרויקט הראשון מסוגו בעולם. זו הפעם הראשונה שבה הותקנה מצלמתOnline  על קן חוויאים. אם נסכם את התקופה האחרונה שבה ליווינו את זוג החוויאים במהלך עונת הקינון שלהם, הרי שנוכל להצביע על כמה חידושים מעניינים הנוגעים ל"ביולוגיית הקינון" של החוויאים (והכול הודות למצלמה, ששידרה במשך כל התקופה ברצף). חשוב לציין כי כיוון שאוכלוסיית החוויאים בארץ ובעולם מגוונת וכוללת אלפי זוגות, התופעות שאותן נמנה מתייחסות אך ורק לזוג המצולם, קרן וישראל.

אז על אילו תופעות אפשר להצביע? להלן כמה שאלות שוודאי יעניינו אתכם, והתשובות שהמעקב הצמוד סיפק לנו עליהן:

מה קורה בשעות הלילה? נוכחנו לראות שעם רדת החשיכה החוויאים פשוט הולכים לישון עד הזריחה. בתקופת הדגירה קרן ישנה בשכיבה ותוך כדי דגירה על הביצה; אולם בתקופת הטיפול באורן היא ישנה בעמידה לידו או ממש עליו, תוך כדי שהיא מגוננת ומסוככת עליו מפני צינת הלילה.

מהי החלוקה המדויקת בין בני הזוג במהלך הדגירה? למדנו שהחלוקה בין בני הזוג דומה לשאר הזוגות, ולפיה הנקבה היא הדוגרת הדומיננטית. באופן פרטני: קרן דגרה ברוב שעות היממה וישראל החליף אותה פעם אחת בלבד בכל יום, משעות הבוקר המוקדמות ולמשך 9-2 שעות.  

כמה פעמים ביום מובא טרף אל הקן? מאז שאורן בקע למדנו שהובאו 2.39 פרטי טרף בממוצע מדי יום, והטווח המלא נע בין אפס פרטים (דבר שקרה רק פעם אחת...) ועד לחמישה פרטי טרף ליום.

אילו מינים נכללים בדיאטה הכללית של אורן? את זאת בדקנו על פי זיהויים של פרטי הטרף שהובאו אל הקן. חשוב לציין כי ייתכן שניצודו מינים אחרים (כמו מכרסמים שונים), אך הם לא הובאו אל הקן וככל הנראה נאכלו בשדות על ידי הוריו.

נכון להיום, הרשימה העדכנית של עושר המינים שהובא אל הקן כוללת את המינים הבאים:

צפע ארצישראלי, זעמן שחור, תלום קשקשים מצוי, זעמן מטבעות, זעמן זיתני, ארבע קו מובהק, שחור ראש שלווני, קמטן החורש, זיקית מובהקת, חרדון מצוי וחומט מנומר (צפוני), זעמן בינוני לא מזוהה וזעמן קטן לא מזוהה.

נקודה מעניינת נוספת היא העובדה הבאה: במהלך השנים האחרונות ערכנו מחקר מקיף על עולם העופות הדורסים במרחב יהודה (בהנחיית פרופ' עדו יצחקי ופרופ' יוסי לשם), אך בניגוד לעושר המינים שעולה מהמעקב אחר הקן המצולם מצאנו שרוב זוגות החוויאים מביאים אל הקן גם מכרסמים. לכן נראה שעושר המינים של אורן מרשים, והוא ייחודי בכך שהוא מסתמך באופן מובהק על מינים ממחלקת הזוחלים. והרי לא לחינם הוא נקרא: חוויאי הנחשים...

ומה יקרה לאורן הפירחון לאחר פריחתו?

לאחר פריחתו, אורן הפירחון (גוזל אשר פרח מהקן) ישהה באזור הקן כחודש-חודשיים, ובמהלכו זוג ההורים ממשיך לצוד עבורו. בימים הראשונים הוא יבלה חלק ניכר מזמנו קרוב לקרקע, וזאת מכיוון שהוא עדיין לא יעופף טוב מספיק ובטחונו העצמי טרם נבנה. לכן, הוא יהיה נתון לסכנת טריפה על ידי יונקים גדולים המחפשים את מזונם על פני הקרקע. לאחר תקופה קצרה (יום-יומיים) אורן יהיה מסוגל לעוף בין ענפי העצים ולהיעמד עליהם אך חוסר היציבות וחוסר הנוחות שבאכילת הטרף על גבי הענפים תאלץ אותו לצרוך את מזונו גם על פני הקרקע ולכן הוא עדיין יהיה נתון לסכנת טריפה גם במהלך תקופה זו.

ככל שאורן יתבגר ויהפוך לבטוח ועצמאי יותר, כך יגדל מרחקו מהקן, ובאמצע-סוף חודש ספטמבר הוא אף עתיד לנדוד עם אחד מהוריו אל אפריקה למשך כל החורף, ולחזור אתו במהלך חודש מרץ 2016. בשנה הבאה, ברגע שהוריו יתחילו בחיזור המשותף ובבניית הקן החדש, הם עתידים לגרש אותו מהטריטוריה והוא יצא אל הפרק העצמאי שבחייו.

שיהיה לו המון בהצלחה!

בתמונה: גוזל חיוויאי שנפל והוחזר על ידינו לקן בגיל 70 יום, בשנת 2011

אנו מזמינים את הקהל הרחב להמשיך ולעקוב אחר השידור וההסברים, דרך אתר הקק"ל והפייסבוק, ולהיכנס אל חייהם המרתקים של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל:

/http://www.kkl.org.il/recreation-and-tours/birds-portal/live-birds-video

https://www.facebook.com/KerenIsraelNest?fref=ts

המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.