נ.צ 1606/1202
מעיין שמקומו נראה למרחוק בזכות עץ תאנה ענף וקשיש, הגדל לידו.
עין אבו כליב הוא דוגמא מצוינת ל"מעין שיכבה": הוא נובע במצוק, שבו נראות היטב שתי השכבות שביניהן בוקעים המים: שיכבת דולמיט קשה מעל למים ושיכבת חוואר צהובה, שמתחת למים.
המים נאגרים בברכה, שחלקה בנוי וחלקה משולב במצוק טבעי. לאחר מכן זורמים המים בתעלה בנויה לערוגות שליחין , המעובדות במדרגה נמוכה יותר.
המעיין וסביבתו היו שייכים בזמנו לתושבי הכפר נחלין ,אך הוא נרכש ע"י יהודים. הקרקע בסביבה הוכשרה לעיבוד חקלאי וניטעו בה עצי אגוז המלך. אבל במקביל נוטש בית השלחין וכיום הוא מוזנח.הנוסע והחוקר ויקטור גרן, שביקר כאן לפני למעלה ממאה שנה, מאפשר לנו לדעת כיצד נראה המקום באותם ימים.
לאחר שהגיע אל המעין מח'ירבת זכריה, שבגוש עציון. הוא כותב:
"בשעה 10.18 חצינו, לצפון מערב, גיא אחד והוספנו לרכוב לאורך מדרונו הדרומי, בגובה מסוים מעל האפיק, בשביל צר עטור קטלבים, אלות מסטיק, אלונים מצויים ואורנים קטנים. בשעה10.45 עברנו ליד מעיין, ואמרו לי כי שמו עין אבו כליבה. בעונה זו ספיקתו מועטה, ומימיו הניגרים משקים גנים אחדים מוזנחים"... (ויקטור גרן,תיאור ארץ ישראל, יהודה 3 עמ'216-217).
נכתב ע"י דוד עמית
