עין צורים וראש צורים

את קבוצת עין-צורים יסדו חברי בני עקיבא מביריה שליד צפת. באדר תש"ו (פברואר 1946) נכנס הצבא הבריטי לביריה ואסר את אנשי המחלקה הדתית שבפלמ"ח , כובשי ביריה ובוניה. בני הישוב היהודי התנגדו לפעולה שרירותית זו ובהמוניהם עלו למקום והקימו מחנה זמני. לאחר כמה שבועות עלה מספרם ל- 27 חבר וחברה. שלשה חדשים גרו החברים במחנה הזמני. הם חיו בתנאים קשים עד מאד, אך החזיקו מעמד. כשהצבא הבריטי פינה את מחנה ביריה, נכנסו החברים והשתכנו בבניניו. הם המשיכו להכשיר את אדמתם הסלעית וליערה. המקום היה להם למחנה עבודה והכשרה, אך השטח שהיה ברשותם הקיף רק 400 דונם והיה ברור מראש שהמקום אינו מתאים למשק חקלאי קיבוצי.

חברי ביריה היו קשורים בחבריהם מגרעין ה' שהיו בהכשרה בטירת-צבי. רבים מהם היו לשעבר תלמידי ישיבת בני עקיבא, בני 18-19 שנה. מטרתם של חברי גרעין ה' הפזורים בטירת צבי ובביריה הייתה להקים יישוב חקלאי קיבוצי בא"י.

לפי הצעת המוסדות עלה הגרעין לגוש-עציון להקים נקודה שלישית. 30 איש נבחרו להיות בין ראשוני העולים. שאר החברים נשארו זמנית בביריה ובטירת-צבי.

הקבוצה העולה קיבלה למעלה מאלף דונם מאדמת דיר אבו-זית, צפונית מ חירבת-זכריה, והובטחה להם תוספת קרקע של 700 דונם. האדמות שהועמדו לרשותם היו מהטובות שבגוש, וכמחציתם היו ראויות לעיבוד.

תאריך העלייה נשמר בסוד על לימים האחרונים. את ביצוע ההכנות לעליה ניהלו חברי כפר-עציון ומשואות-יצחק בעזרת המומחים של מחלקת ההתיישבות וההגנה.

בכ"ז תשרי תש"ז (22.10.46) הגיעו אנשי הקבוצה העולה לכפר-עציון. בערב נערכה מסיבה, בה צויינה העלייה כתגובה לגירוש אוניית המעפילים "ברכה פולד" שחל באותו יום.

במפקד היציאה שהתקיים בעוד לילה הודיעו לכל אחד את תפקידו. כל קבוצה רותקה למכונית מסוימת ולתפקיד מסוים. המפקד הסתיים ב"תפילת הדרך". השיירה שכללה שמונה מכוניות משא יצאה לדרכה. בפרשת הדרכים ליד "העץ הבודד" ירדו האנשים מהמכונית והלכו ברגל בשביל שהוכן לכך מקודם. בטרם החלה עבודת הפריקה מן המכוניות הסתדרו כל הנוכחים למפקד. חבר ברך בקול "ברוך מציב גבול אלמנה" וקהל המתיישבים והעוזרים מהיישובים השכנים התפזרו לעבודה. עם בקר התפנו קבוצות קבוצות, לפי התור, לתפילת שחרית בציבור. אחר הצהרים הובא ספר תורה וארון קדש, שהוכנסו לאחד הצריפים בשירה ובמחול. הקהל אמר "ויהי בנסוע" ו"שמע ישראל" פסוק בפסוק.

לפנות ערב הייתה החצר מסוקלת ברובה מאבניה. במשך היום הספיקו למתוח גדר תיל מסביב לחצר, הוקמו עמדות בטחון וטנק מים הועלה על מגדל. שני צריפים למגורים, ביתנים למקלחת, נוחיות ומטבח עמדו על תלם. הישוב נקרא על שם המעין הנובע מבין הצורים בשיפולי הגבעה.

במשך הזמן המשיכו בשיפור המחנה והשלמתו. הוכשרו אדמות לנטיעה ולייעור.

הונח יסוד למשק עזר: נרכשו ארבע בהמות עבודה, הוקמה רפת עם שתי פרות, לול עם 200 עופות, ונעשו הכנות להקמת גן ירק.

לעזרת הישוב הקטן באו שני ה"אחים הגדולים"- חברי כפר עציון ומשואות יצחק סייעו רבות בענייני ביטחון, כלכלה וכדומה.

בקבוצה התנהלה פעולה תורנית תרבותית ערה בעזרת חברי המשקים ומורים מירושלים. חברים אחדים למדו בישיבות. שבעה מחברי הקבוצה יצאו להדרכה בתנועת בני-עקיבא.

בסה"כ מנה הקיבוץ בתש"ח 54 נפשות: 37 גברים ו- 17 נשים (משפחות וילדים לא היו). מספר חודשים לאחר הקמת הקיבוץ הוקם בסמוך אליהם הקיבוץ הרביעי של גוש עציון – רבדים, של תנועת השומר הצעיר. יחסי הקיבוצים היו טובים ולא התגלעו חילוקי דעות מיוחדים לאורך התקופה הקצרה בה התקיימו בסמיכות זה לזה.

לאחר נפילת הגוש, ערב קום המדינה, נפלו חברי הקיבוץ בשבי הירדני ביום הקמת המדינה – ה' באייר תש"ח. בשובם, כשנה לאחר קום המדינה, התארגנו החברים והקימו את הקיבוץ מחדש בבקעת שפיר (כ-6 ק"מ דרומית לצומת קסטינה). אל ותיקי הקיבוץ הצטרפו במשך השנים חברי גרעינים של בני-עקיבא מרחבי הארץ ומחו"ל, בעיקר מארצות אמריקה הלטינית. הקיבוץ שייך לתנועת הקיבוץ הדתי.

כיום מונה הקיבוץ כ-130 משפחות חברים ותושבים. הקיבוץ, הוא היום מרכז פעיל של פעילות תרבותית, כלכלית, וחינוכית חשובה כשבתוך הקיבוץ קיימים גנים בהם מתחנכים ילדים רביםבאזור. כמו כן פועל בקיבוץ מוסד של הקיבוץ הדתי: מרכז "יעקב הרצוג", מוסד ללימודי יהדות שמקיים קורסים לציבור הרחב להכרת עולם היהדות על כל גווניו.

על חורבות הקיבוץ בגוש עציון הוקם בשנת 1969 קיבוץ ראש צורים. השם החדש משמר חלק משמו של הקיבוץ הקודם אך כולל מוטיב חדש אשר מבחין ביניהם. הרעיון לשם זה הגיע מברכתו של בלעם: "כִּי-מֵרֹאש צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְבָעוֹת אֲשוּרֶנוּ הֶן-עָם לְבָדָד יִשְכֹּן וּבַגוֹיִם לֹא יִתְחַשָּב" (במדבר כג', ט').

בקיבוץ מתגוררות כיום כ-200 משפחות אשר רק רבע מהן חברות קיבוץ. ענפי המשק המרכזיים של הקיבוץ הם: רפת לחלב, לול תרנגולים, מטעים וכרמים ליין. במקום מספר מוסדות חינוך ביניהם אולפנת ראש צורים. בעבר שכן במקום בית ספר ייחודי אשר נקרא 'הסדנא' אשר משלב בין תלמידים רגילים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כחלק מבית הספר היו חוגים ייחודיים ושיטות לימוד חדשות. כיום בית הספר שוכן בחלקו במרכז גוש עציון – הגבעה הצהובה.