מעין צורים ורבדים דרך נחל העץ לעין אבו כלאב ולנקודה החמישית, סיום בצומת גבעות
דוח מסלול לכיתה ה
נקודת התחלה: עין צורים
נקודת סיום: צומת גבעות
אורך המסלול: כ4 קמ
זמן המסלול: כ3 שעות
צבע שביל: סינגל אופניים כתום
נקודות עצירה: עין צורים, רבדים הישנה, עין אבו כלאב, הנקודה החמישית
https://www.k-etzion.co.il/Files/%D7%9E%D7%A4%D7%AA%20%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D_20190625122515.918.jpg
רקע:
בדו"ח מסלול זה מפורטים מקומות ונושאים אליהם ניתן וראוי להתייחס לאורך הטיול.
אך על המדריך להתאים את הדרכותיו לנושא השנתי-"ההתיישבות בגוש עציון בעת החדשה, טרום מדינה"
בשנה זו הטיולים עוסקים בהתחדשות היישוב היהודי בגוש עציון. נספר את סיפור ההקמה של גוש עציון בשנים שלפני הקמת המדינה, נספר על מספר נסיונות ההתיישבות, על היישובים הראשונים שקמו ערב הקמת המדינה, על המתיישבים הראשונים בגוש ועל האתגרים בפניהם עמדו.
איך הולכים?
האוטובוס יוריד אותנו בכניסה לראש צורים. משער היישוב עלינו לרדת שמאלה לשביל עפר שנמצא ממש לפני השער. אחרי כ 150 מ' נפנה ימינה לכיוון הלולים ועין צורים [יש שילוט]. אחרי כ 150 מטרים נוספים נמשיך ישר בצומת עם פניה שמאלה, נמשיך עוד כחצי ק"מ עם הכביש הצר, נעבור את השער למתחם הלולים ואחרי כ 50 מ' נפנה ימינה, ומכאן נצעד עוד כ 350 מ' עד שנגיע לרחבת החניה של מעיין עין צורים. ליד החניה ישנן מדרגות תלולות, נרד בהן עד למעיין.
מהמעיין נמשיך עם סינגל אופניים מסומן בכתום (מסלול מעיינות גוש עציון במפת התיירות) צפונה במקביל לנחל רבדים. הסינגל מקיף את השלוחה מצפון ועובר דרך רבדים הישנה והלולים של ראש צורים. נמשיך דרומה עם הסינגל ממזרחו של נחל העץ עד למרגלות הגבעה הצהובה שם נחצה את ערוץ הנחל ונעבור לצידו המערבי ונשיך צפונה עם הסינגל עד לעין אבו כלאב (עין מסלע). מהמעיין נלך לצפון מזרח לעבר נקודת ההתיישבות החמישית שצריכה הייתה לקום בגוש עציון אלמלא פרוץ מלחמת העצמאות (נ.ג 788 במפת התיירות) ממנה נרד צפונה בשביל תלול אל צומת גבעות שם נפגוש את האוטובוס.
עין צורים
כ"ח תשרי תש"ז, 22.10.1946, התקבצו 37 בחורים ו 15 בחורות כקבוצת עין- צורים, ועלו להתיישבות בגוש עציון (ע"ש הולצמן) על אדמת אַבוּ- זַייד, צפונית לחירבת- זכריה, בין בית לחם לחברון. המוסדות המיישבים שלחו את הקבוצה להתיישב, כתגובה על הריגת הפלמחניקית ברכה פולד, שנהרגה ב"ליל ווינגיט", בו ניסו לשבור את המצור הבריטי על חופי ארץ- ישראל, בהבאת אוניית מעפילים "ווינגיט" לחופי תל- אביב.
השם "עין צורים" נבחר לאחר התלבטויות, כאשר הוא מבטא את המציאות בשטח – הרבה סלעים ומעיין קטן – עין אבו זייד.
קדמו לעין צורים בהרי גוש עציון – כפר עציון (1943) ומשואות יצחק (1945).
שלושת הקבוצות השתייכו לתנועת הקיבוץ הדתי שמנתה כ- 10 קבוצות בתש"ח. (5 מהן חרבו במלחמת השחרור).
הבחורים והבחורות בני 18 – 19 קבלו הכשרה בטירת צבי (ראשונת קבוצות הקבה"ד), בביריה שליד צפת, ובמקווה ישראל (גרעין ה' של בני- עקיבא, גרעין הצופים הדתיים ועוד). לפי הצעת המוסדות עלה הגרעין לגוש-עציון להקים נקודה שלישית.
הקבוצה העולה קיבלה למעלה מאלף דונם מאדמת דיר אבו-זית, צפונית מ חירבת-זכריה, והובטחה להם תוספת קרקע של 700 דונם. האדמות שהועמדו לרשותם היו מהטובות שבגוש, וכמחציתם היו ראויות לעיבוד.
תאריך העלייה נשמר בסוד על לימים האחרונים. את ביצוע ההכנות לעליה ניהלו חברי כפר-עציון ומשואות-יצחק בעזרת המומחים של מחלקת ההתיישבות וההגנה.
בכ"ז תשרי תש"ז (22.10.46) הגיעו אנשי הקבוצה העולה לכפר-עציון. בערב נערכה מסיבה, בה צויינה העלייה כתגובה לגירוש אוניית המעפילים "ברכה פולד" שחל באותו יום.
במפקד היציאה שהתקיים בעוד לילה הודיעו לכל אחד את תפקידו. כל קבוצה רותקה למכונית מסוימת ולתפקיד מסוים. המפקד הסתיים ב"תפילת הדרך". השיירה שכללה שמונה מכוניות משא יצאה לדרכה. בפרשת הדרכים ליד "העץ הבודד" ירדו האנשים מהמכונית והלכו ברגל בשביל שהוכן לכך מקודם. בטרם החלה עבודת הפריקה מן המכוניות הסתדרו כל הנוכחים למפקד. חבר ברך בקול "ברוך מציב גבול אלמנה" וקהל המתיישבים והעוזרים מהיישובים השכנים התפזרו לעבודה. עם בקר התפנו קבוצות קבוצות, לפי התור, לתפילת שחרית בציבור. אחר הצהרים הובא ספר תורה וארון קדש, שהוכנסו לאחד הצריפים בשירה ובמחול. הקהל אמר "ויהי בנסוע" ו"שמע ישראל" פסוק בפסוק.
לפנות ערב הייתה החצר מסוקלת ברובה מאבניה. במשך היום הספיקו למתוח גדר תיל מסביב לחצר, הוקמו עמדות בטחון וטנק מים הועלה על מגדל. שני צריפים למגורים, ביתנים למקלחת, נוחיות ומטבח עמדו על תלם. הישוב נקרא על שם המעין הנובע מבין הצורים בשיפולי הגבעה.
במשך הזמן המשיכו בשיפור המחנה והשלמתו. הוכשרו אדמות לנטיעה ולייעור.
הונח יסוד למשק עזר: נרכשו ארבע בהמות עבודה, הוקמה רפת עם שתי פרות, לול עם 200 עופות, ונעשו הכנות להקמת גן ירק.
לעזרת הישוב הקטן באו שני ה"אחים הגדולים"- חברי כפר עציון ומשואות יצחק סייעו רבות בענייני ביטחון, כלכלה וכדומה.
בקבוצה התנהלה פעולה תורנית תרבותית ערה בעזרת חברי המשקים ומורים מירושלים. חברים אחדים למדו בישיבות. שבעה מחברי הקבוצה יצאו להדרכה בתנועת בני-עקיבא.
עם קבלת החלטת האו"מ, על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית, החלו התנכלויות ליישובים ולתחבורה. ההתקפה הראשונה הייתה על עין צורים, ובעקבות הדיפתה המוצלחת החל מצור על גוש עציון. היו ניסיונות לפרוץ את המצור, חלקם לא הצליחו (שיירת העשרה, נבי דניאל, הל"ה).
בסה"כ מנה הקיבוץ בתש"ח 54 נפשות: 37 גברים ו- 17 נשים (משפחות וילדים לא היו). מספר חודשים לאחר הקמת הקיבוץ הוקם בסמוך אליהם הקיבוץ הרביעי של גוש עציון – רבדים, של תנועת השומר הצעיר. יחסי הקיבוצים היו טובים ולא התגלעו חילוקי דעות מיוחדים לאורך התקופה הקצרה בה התקיימו בסמיכות זה לזה.
בערב הקמת המדינה הסתיים הקרב האחרון שערך שלושה ימים, בו נכבשה כפר עציון, תוך הריגת 150 חברים לוחמים ולוחמות (4 אנשים נותרו חיים). שלושת היישובים הצעירים והקטנים יותר – משואות יצחק, עין צורים ורבדים הלכו לשבי הירדני. שבועיים במשטרת חברון ו - 9 חודשים בצפון ירדן, אוּם ג'ימַל שליד אירביד.
עם חזרתם, חיפשו מקום להתיישב בו מחדש ובחרו בבקעת שפיר. היישוב הוקם מחדש ב- כ"ד אייר תש"ט, 23.5.49
לאחר נפילת הגוש, ערב קום המדינה, נפלו חברי הקיבוץ בשבי הירדני ביום הקמת המדינה – ה' באייר תש"ח. בשובם, כשנה לאחר קום המדינה, התארגנו החברים והקימו את הקיבוץ מחדש בבקעת שפיר (כ-6 ק"מ דרומית לצומת קסטינה). אל ותיקי הקיבוץ הצטרפו במשך השנים חברי גרעינים של בני-עקיבא מרחבי הארץ ומחו"ל, בעיקר מארצות אמריקה הלטינית. הקיבוץ שייך לתנועת הקיבוץ הדתי.
על חורבות הקיבוץ בגוש עציון הוקם בשנת 1969 קיבוץ ראש צורים. השם החדש משמר חלק משמו של הקיבוץ הקודם אך כולל מוטיב חדש אשר מבחין ביניהם. הרעיון לשם זה הגיע מברכתו של בלעם: "כִּי-מֵרֹאש צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְבָעוֹת אֲשוּרֶנוּ הֶן-עָם לְבָדָד יִשְכֹּן וּבַגוֹיִם לֹא יִתְחַשָּב" (במדבר כג', ט').
בקיבוץ מתגוררות כיום כ-200 משפחות אשר רק רבע מהן חברות קיבוץ. ענפי המשק המרכזיים של הקיבוץ הם: רפת לחלב, לול תרנגולים, מטעים וכרמים ליין. במקום מספר מוסדות חינוך ביניהם אולפנת ראש צורים. בעבר שכן במקום בית ספר ייחודי אשר נקרא 'הסדנא' אשר משלב בין תלמידים רגילים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כחלק מבית הספר היו חוגים ייחודיים ושיטות לימוד חדשות. כיום בית הספר שוכן בחלקו במרכז גוש עציון – הגבעה הצהובה.
רבדים
ביום כא בשבט תש"ז (11.2.1947), ייסדו חברי גרעין צבר של תנועת השומר הצעיר - הקיבוץ הארצי, את קיבוץ רבדים, על שם רבדי הסלע הרובצים באזור. חברי הגרעין, ילידי הארץ, קיבלו הכשרתם החקלאית בקיבוץ בית זרע, והשתלבו היטב בגוש הקיבוצים הדתיים. צו התנועה להמשיך ולגאול את אדמות ההר גבר על לבטים והיסוסים. עליית רבדים הייתה תגובה ציונית לגירוש אניית מעפילים לנגב על ידי הבריטים. אנשי השומר הצעיר חברו לחברי השומר הדתי ובני עקיבא שראו לפניהם משימה משותפת - יישוב הארץ ובניינה. הם התקבלו בברכה על ידי הקיבוצים הוותיקים, שסייעו בידיהם בצעדיהם הראשונים על אדמות ההר.
זמן קצר שהו חברי רבדים בגוש עציון, בטרם פרצה מלחמת העצמאות, לא הספיקו לפתח ענפי משק. הם השתלבו בפעילות התנועתית, בחינוך ובהדרכת חניכי השומר הצעיר בקינים ברחבי הארץ.
(נחלין הוא שם הכפר הערבי לידו עלתה קבוצת רבדים להתיישבות. אדמות רבדים נרכשו בחלקן מערביי נחלין, ונקראו בפי המתיישבים אדמות נחלין).
מגילת העלייה לרבדים:
"הקשיבי נאחלין, הקשיבי לקול בנייך! הן באנו עדייך היום לבנות בך מולדת ובית. עת מחופינו עוד אמש גורשו אחים נרדפים, אך תמול על שערייך הִתדפקו מאות ידים, מאות עיינים נִשאו אלייך. מאות לבבות נשברו בחופייך.'מנגד תראה את הארץ', זה צו השלטון המתנכר.מנגד תראה ואליה לא תבוא!
לא יוכלו לנו גירושים וגזירות חנק.עם רדוף על צוואר ימצא את דרכו על אף הנחשולים העומדים לבלעו. עם זקוק למולדת. שִמְמת הארץ, רק ידינו תפרינה אותך - זה הכוח האדיר שעמד לנו במפעלינו.
נאחלין, קבלינו לחיקך כאֵם, כי שבנו אלייך בנייך למצוא בך מולדת ומשכן.
מהרי-יהודה קוראים 'שומרים-צעירים' לנוער העברי באשר הוא שם: זאת הדרך בה ללכת, ללכת עד תום!"
עין אבו כלאב- עין מסלע
במורד ההר תחת עץ התאנה נובע המעיין מתוך הסלע, ומימיו זורמים וממלאים בריכה רחבה ועמוקה, הבריכה בגודל כ5X5 מ' ועומק המים שבה כמטר עד 2 מ'. אחרי חורף גשום הבריכה מלאה כל הקיץ, אך אחרי בצורת היא עשויה להתייבש.
את שמו קיבל המעיין מגרעין השומר הצעיר- גרעין מסלע, שהקים לראשונה את קיבוץ רבדים כאן, בשנת 1947. הקיבוץ חרב בקרבות תש"ח והוקם בשנית בשפלת יהודה. המעיין מכונה גם עין אבו כלאב.
המעיין והטרסות מסביבו משופצים על ידי ילדי הסדנה בגבעות ובמימון מוסך הגוש לזכרו של גדעל'ה פרבר. תחת עצי התאנה ספסלים ושולחנות עץ נוחים. מרחבת המעין יש תצפית טובה לכיוון מערב וצפון, אל עבר דרום הרי ירושלים, ביתר עילית וצור הדסה והמשך הטיול שלנו
הנקודה החמישית
שטח הגבעה נקנה מתושבי נחלין ויועד להיות הישוב החמישי של גוש עציון, אך פרוץ מלחמת העצמאות הוביל להפיכת המקום למשלט שמטרותיו היו חסימת עלייה מכיוון ג'בע וניתוק נחלין מג'בע וצוריף.
המשלט הוקם בידי מוש (משה זילברשמיט הי"ד) - מפקדו האחרון של הגוש טרם נפילתו. במקום ישבה כיתה מאנשי רבדים רק כשהכוננות עלתה.
בב' אייר תש"ח החלו הערבים לכתר את המשלט ובשעה 13:30 יושביו נאלצו לנטוש אותו ולסגת להגנת היישוב רבדים עד נפילתו לאחר יומיים
גבעות
גבעות הוא יישוב בגוש עציון בצלע המערבית ביותר של הגוש. בשנת 2012 היישוב אוכלס על ידי קהילת "סדנת שילוב", מוסד המשלב ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים בקהילה. כיום ביישוב מתגוררות כ-40 משפחות. ילדי היישוב לומדים בבתי הספר בגוש עציון. במדרגת "סדנת שילוב" פועלות ביישוב 3 דירות עבור בוגרים בעלי צרכים מיוחדים , בית ספר לחינוך מיוחד וענפי תעסוקה הכוללים משק חי מפותח ובית קפה.
