אום א- טלע/ נדב פרנקל (וירא)
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק (בראשית כב ד).
ביום השלישי ליציאתו מבאר שבע, חזה אברהם מרחוק במקום אשר אמר לו א-לוקים לעקוד את בנו יצחק. אין אנו יכולים לדעת בוודאות מאיזה מקום חזה אברהם לראשונה בהר המוריה, אך אנו נתמקד באחת מן ההצעות שהועלו לזיהוי מקום זה: חורבת או א-טלע, השוכנת מדרום לקיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון.
החורבה נמצאת על ראשה של גבעה, בגובה 976 מ' מעל פני הים, וממנה נשקפת תצפית פנורמית מרהיבה על כל מרחבי גוש עציון. בחורבה נמצאו שרידי ישוב החל מתקופת התנחלותם של בני ישראל בארץ כנען (תקופת הברזל א'), ועד לתקופה הביזנטית. פירוש שמה של הערבי של החורבה הוא "אם המעלה", אם כי בעברית היא נקראת "גבעת עוז", על שם הקיבוץ הסמוך- מגדל עוז. החורבה יושבת על אחת מההסתעפויות של "דרך ההר" הקדומה, המובילה מבאר שבע דרך חברון אל ירושלים, ולכן היו שהציעו כי מגבעה נישאה זו בדרך, צפה אברהם בהר המוריה.
כשעלו המתיישבים היהודים על הקרקע בשנת תרפ"ז, בסמוך לצומת גוש עציון של היום, הם נתנו ליישובם את השם "מגדל עדר", כיוון שבתחילה הם רצו להתיישב באום א-טלע, אשר מסורת עתיקה הצביעה עליה כמקומו של היישוב מגדל עדר המקראי, שם התיישב יעקב אבינו במסעו מבית לחם לחברון (בראשית לה, כ'א).
איך מגיעים:
בצומת גוש עציון נפנה מזרחה (שמאלה לבאים מכיוון ירושלים). לאחר כ-300 מטרים של נסיעה נפנה ימינה, בעקבות השילוט "גבעת עוז". ניסע עד לאנטנה הגדולה, שם נחנה את הרכב, ונטפס רגלית לגבעה שמעלינו. כשנגיע לפסגה נבין למה הגענו עד הלום...
אלוני ממרא/ נדב פרנקל (וירא)
וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה.(בראשית יג, יח). לאחר פרידתו מלוט וההבטחה שקיבל מא-לוקים על ירושת הארץ, התיישב אברהם אבינו באלוני ממרא שבחברון. מהי משמעות השם "אלוני ממרא"? מפשט הפסוקים נראה שהכוונה היא לחורשה של עצי אלון, שהייתה קיימת ליד חברון. יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים (ספר ראשון, י,ד), מבין כי אברהם ישב ליד עץ אלון מיוחד: "ואברהם ישב על יד האלון הנקרא אוגיגי, מקום סמוך לחברון העיר שבארץ כנען". לפי עדות אוסביוס (היסטוריון נוצרי בן המאה הרביעית לספירה), נעשה העץ ברבות השנים כמוקד של עבודה זרה. מסביב למקדש האלון היה מתכנס בתקופה הרומית יריד שנתי, ושם נמכרו רבים משבויי מרד בר כוכבא, במחיר הנמוך ממחירו של סוס.
כיום מזוהה אלוני ממרא על ידי מרבית החוקרים בראמת אל ח'ליל, שלושה קילומטרים מצפון מערב לחברון, בגובה 1,024 מטר מעל פני הים. בחפירות שנעשו באתר על ידי יצחק מגן נמצא מבנה ענק שמידותיו הן 65*49 מטר, המתוארך לסוף ימי הבית השני. המבנה מזכיר בצורתו ובאופן בנייתו את קירות הר הבית ומערת המכפלה, שנבנו באותה התקופה. על פי מגן, האתר נבנה על ידי הורדוס כדי שישמש כמקום פולחן לאדומים תושבי המקום.
ב-1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר האתר לשליטת הרשות הפלסטינית. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו. כיום, לצערנו האתר סגור למבקרים ישראלים, למעט כניסות מיוחדות הנעשות בתיאום עם צה"ל (הביקור האחרון התבצע בחול המועד סוכות, על ידי ארגון "עמיתים לטיולים").
תל חברון/ נדב פרנקל (חיי שרה)
בפרשת השבוע אנו קוראים על קנייתה של מערת המכפלה בחברון על ידי אברהם אבינו.
חברון מופיעה כעיר מרכזית בדרום ההר המרכזי של הארץ כבר בתקופות קדומות ביותר. לעיר כמה יתרונות טבעיים: היא יושבת בצומת דרכים מרכזית, וממנה יוצאות דרכים לצפון, לדרום מזרח ולדרום מערב. מתחת לעיר הקדומה נובע מעיין, ועמקים רבים ופוריים מבטיחים עורף חקלאי לעיר. גרעין העיר הקדומה החל להתפתח על תל חברון, מקום המכונה כיום בשם תל רומיידא, ורק בתקופות מאוחרות יותר ירדה העיר לעמק. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל נמצאו שרידים לחומות ענק ("חומות קיקלופיות"), שהיוו את ביצורי העיר כבר לפני יותר מ3500 שנה.
העיר נכבשה על ידי כלב בן יפונה, אך מי שהקנה לעיר תהילת עולם הוא דוד המלך, שהפך אותה לבירתו הראשונה, ומלך בה על שבט יהודה במשך שבע שנים. בחפירות נמצאו ממצאים רבים מימי בית ראשון, הכוללים ממגורה לאחסון תבואה מתקופת השופטים, בית ישראלי טיפוסי ("בית ארבעת המרחבים"), וקנקני חרס עם החותם "למלך חברון", המעידים על אגירת המזון שקדמה למסע האשורי שעבר ביהודה בתקופתו של חזקיהו המלך. כיום יושבת על התל שכונה יהודית בשם אדמות ישי.
איך מגיעים:
יורדים לכיוון מערת המכפלה, חולפים על פניה וממשיכים לבית הדסה דרך רחוב דוד. עוברים את בית הדסה וכשמגיעים למחסום צה"ל פונים שמאלה ומתחילים לטפס. מגיעים לצומת T, פונים בה שמאלה ונכנסים לתוך השכונה. אתר העתיקות נמצא ליד הגן הציבורי, מתחת לבניין הקבע היחיד בשכונה. לאחר הביקור באתר מומלץ לעלות לתצפית נפלאה על העיר חברון וסביבותיה מראש הבניין. מפתחות לגג ניתן לקבל מן המשפחות המתגוררות בבניין. בסיום הביקור בתל ניתן לחזור לצומת הT, לפנות בה ימינה ולהגיע אל בית הקברות העתיק של יהודי חברון.
