חורבת ג'ומג'ום / נדב פרנקל
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים "(מסכת שקלים א' א').
בשלהי ימי הבית השני, רבו העולים לרגל לירושלים בשלושת הרגלים, ובמיוחד בחג הפסח. מתקופה זו אנו מוצאים מקוואות טהרה רבים הפזורים באתרי ההתיישבות שסביב לירושלים, אשר נועדו לטבילה לעולי הרגל טרם הכניסה אל בית המקדש. בהר חברון בלבד נמצאו למעלה משבעים מקוואות, ששימשו הן את תושבי המקום והן את עולי הרגל. על תקופה זו מעיד התנא רבן שמעון בן גמליאל " בוא וראה עד היכן פרצה טהרה בישראל". (מסכת שבת יג. ).
בחפירות שנעשו בחורבת ג'ומג'ום, השוכנת ליד הישוב גבעות שבגוש עציון, נמצאו שני מקוואות טהרה. המקוואות נחצבו בתוך הסלע, ונבנו בתוכם מדרגות על מנת להקל על היורדים לטבול. בחורבה נמצאו סימנים נוספים המעידים על יהדותם של תושבי המקום: כלי אבן, שאינם מקבלים טומאה בניגוד לכלי החרס, ושברי גלוסקמת קבורה. התרגום העברי של שם החורבה ג'ומג'ום, הינו גולגולת, וניתן לה כנראה על ידי ערביי האזור כיוון שהמצוקים העוטרים אותה מסביב נראים כגולגולת. החורבה מתנשאת כמצודה רמה מעל סביבותיה, ומפסגתה אפשר להשקיף על שפילת יהודה ומישור החוף. הישוב חרב במרד בר- כוכבא עם חורבנה של ארץ יהודה כולה, ואולי לישוב זה ולישובים דומים התכוון ההיסטוריון הרומי קאסיוס דיו, שכתב בספרו תולדות רומא כי : "חמישים מצודות ממיטב מבצריהם של היהודים נהרסו בידי הרומאים".
איך מגיעים?
משער הישוב בת עין נצעד בסימון שבילים כחול, נגיע למעיין עין חובילה, ולאחר צעידה נוספת של כרבע שעה נגיע אל החורבה.
חורבת קייאפה/ צורי בוטוש
"ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו"
בנ"י היו זקוקים למורה דרך במובן הפשוט, אך בעיקר במובן הערכי – מנהיג אשר יידע לשפוט ולכוון דרכם.
בסיפורים רבים בתנ"ך מתגלה הצורך של בנ"י בהכוונה מלמעלה, ע"י האורים והתומים. בסיפור פסל מיכה, בקרב מכמש – שאול המלך שואל בה', אביתר הכהן שנמלט מרצח הכהנים בנוב לוקח עמו אפוד, ודוד המלך לפני יציאה למלחמה שואל בה'.
אחד המקומות המזוהים עם דוד ומלחמותיו הינו עמק האלה, בו דוד ניצח את גולית הפלישתי. מצפון לעמק ישנה גבעה בשם המזוהה בשמה הערבי "חורבת קייאפה". השרידים הארכיאולוגים המתוארכים לתקופת דוד המלך מספרים אודות עיר גדולה ומבוצרת שהתקיימה במקום. בין הממצאים הארכיאולוגיים הרבים שנמצאו במקום, נמצאו גם שתי תיבות ,אחת מאבן ואחת מחרס, המעוטרות בסגנון הדומה בצורתו לחזית ביהמ"ק. ההשערה היא - כי תיבות אלו, שימשו מעין "ארון קודש" לאורים ותומים ובשעת מלחמה היו לוקחים אותן לשדה הקרב , לשאול בה'.
בעונה זו, הגבעה מעוטרת בפרחים רבים בשלל צבעים, ביניהם – רקפות, כלניות, שקדיות וסחלבים. ההליכה בשבילים המוריקים והשילוב של האתר המיוחד, נוף מופלא והפריחה שמופיעה במלוא תקפה לקראת תחילתו של האביב הינה חוויה ייחודית שאסור לפספס!
איך מגיעים?
מצומת האלה נפנה צפונה לכיוון בית שמש. לאחר כקילומטר של נסיעה נראה סימון של שביל ישראל מצד ימין של הכביש. נפנה ימינה ונחנה את הרכב בצד הכביש. נצעד בשביל ישראל לכיוון מזרח, ולאחר כ300 מטר של צעידה נפנה ימינה (דרומה), בשביל ג'יפים ללא סימון. לאחר כקילומטר של הליכה נבחין משמאלנו בחומות החורבה.
תל אל פול/ נדב פרנקל (זכור)
את הפטרת השבוע נסיים בפסוק "וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול". זכתה גבעת בנימין, ולאחר החורבן הנורא שעברה במעשה פילגש בגבעה שבה ונבנתה מחדש, והפכה לבירתו של מלך ישראל הראשון.
רוב החוקרים מזהים את גבעת שאול בתל אל פול, גבעה שנמצאת בלב שכונת שועפט הירושלמית. בגבעה נמצאו שרידים מתקופת השופטים והמלוכה, וכן שרידים לחורבן שעבר המקום, כנראה לאחר מעשה פילגש בגבעה.
בשנת 1966 החל חוסיין מלך ירדן לבנות במקום ארמון קיט ונופש. בניית הארמון נקטעה בעקבות מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה, כבשה חטיבת השריון 'הראל' בפיקודו של אורי בן ארי את הגבעה, וכך הצליחה לנתק את כביש ירושלים- רמאללה ולמנוע החשת תגבורות ירדניות לירושלים.
העולים לארמון (בזהירות עם הילדים!) יזכו בנוף פנוראמי מרהיב של ירושלים העתיקה והחדשה בדרום, ושל העיר רמאללה והרי בנימין בצפון. ניתן לדמיין את שאול חוזר מובס לביתו לאחר המפגש עם שמואל ויודע כי תינתן מלכותו ל"רעך הטוב ממך".
איך מגיעים?
נוסעים מירושלים בכביש המהיר לפסגת זאב ועולים ימינה במחלף הראשון (!) לכיוון פסגת זאב. ברמזור פונים שמאלה לשכונת שועפט. בפנייה הראשונה פונים ימינה, מטפסים, מחנים את הרכב ליד גדר בית ספר ועולים לכיוון שרידי הארמון.
