שידור ישיר מקן החיוויאים ביער קק"ל - החיזור, בניית הקן וההכנה להטלת הביצה

כזכור, החיוויאי מגיע אלינו מאפריקה במהלך חודש מארס ונחשב לדורס הגדול השכיח ביותר בישראל במהלך האביב והקיץ. מרחב תפוצת הקינון הישראלי שלו משתרע על פני כל החבל הים תיכוני ומספר זוגות אף מקננים במדבר יהודה ובנגב.כיום, מוערכת אוכלוסיית החיוויאים המקננת בארץ בכ-350-500 זוגות, ומי שנוהג לצפות בציפורים בעזרת משקפת עתיד לגלות כי חיוויאי אשר עף/דואה כשחלקי נחש מבצבצים ממקורו הינו מחזה שכיח במהלך תקופת האביב והקיץ. החיוויאי מעדיף לצוד בנוף פתוח וחשוף עם צמחייה דלילה, בעיקר בשדות חקלאיים מעובדים. הוא מרבה לשהות בעמדת תצפית, ממנה הוא מאתר את טרפו על פני הקרקע, אך גם מסוגל לרפרף במקום במשך זמן רב.

על פי תוצאות המחקר שערכנו בשנים האחרונות, נראה שזוגות החיוויאים מונוגמיים ושומרים אמונים אחד לשני במרוצת השנים, ואף מעדיפים לחזור אל אותה טריטוריית קינון ישנה ומוכרת. למרות היותם מונוגאמיים, החיוויאים מקיימים את טקסי החיזור בכל שנה מחדש.

כאשר אחד מבני הזוג מת, בן הזוג הנותר מחזיק בטריטוריה ומוצא לו מחליף ראוי. טקסי החיזור מתחילים מיד עם חזרתם ארצה ומתרחשים בטריטוריות הקינון, קרוב לקן שעתיד להיבנות ולעיתים אף על הקן עצמו (ועל כך נרחיב בעדכונים הבאים). החיזור ומעופי הכלולות המרהיבים מבוצעים על ידי שני בני הזוג וכוללים מעוף קולני משותף הכולל פרישת כנפיים וצוואר, ואף שילובי טפרים וצלילות משותפת מטה תוך כדי התהפכויות. חיזוריו של הזכר כוללים גם הבאת זרדים, ענפים ומחטי אורן ירוקים וסידורם בתוך הקן (וגם עליהם נרחיב בעדכונים הבאים), ואף האכלת הנקבה במיני טרף הכוללים: נחשים, זיקיות ומכרסמים אשר ניצודו בשטחים שיחור המזון ומובאות אל הקן. הזכר מגיע אל הקן עם הנחש במקורו ומיד קורא לנקבה, וזו מגיעה, מושכת את הנחש ממקורו ואוכלת אותו בתיאבון רב.

אחת מההשערות המקובלות היא שכל פעולותיו של הזכר (בניית הקן, האכלת הנקבה וכו') נועדו על מנת לחזר ולהרשים את הנקבה. היא מצידה, בוחנת אותו במעשיו ורק לאחר שהוא מוכיח את עצמו כבן זוג ראוי ומוצלח, היא ניאותה להזדווג אתו. מחקרים אחרים הראו כי אצל העופות, תלויה הצלחת הקינון במידה רבה במשקלה של הנקבה לפני ההטלה. ככל שמשקלה גדול יותר כך הצלחת הקינון גדלה בהתאם. לכן יתכן כי האכלת הנקבה קשורה לאותה הכנה לקראת ההטלה והדגירה. על פי רוב, ההזדווגויות מתרחשות על גבי הקן עצמו או על גבי העץ עליו בנוי הקן (נראה שקרן וישראל מעדיפים להזדווג על צמרת העץ או על עצים סמוכים).

כמו שאר אוכלוסיית החוויאים ביהודה, גם קרן וישראל, זוג החוויאים המצולם שלנו, מונוגמיים. הם מוכרים לנו משנת 2011, ומאז הם מקננים מדי שנה ברחבי טריטוריית קינונם. קרן וישראל נחשבים לזוג מוצלח ומנוסה שהצליח להפריח גוזל בריא ברוב עונות הקינון. כך אירע גם בשנת 2014 כשמצאנו את הקן הנוכחי.

קרן וישראל חזרו אלינו ממרחבי החריפה האפריקאיים שלהם בתחילת חודש מארס. ב-15.3.15 הם נחתו בפעם הראשונה בקן ומיד החלו בתהליך תחזוקתו ושיפוצו של הקן המוכר משנת 2014. לשמחתם הרבה, בסיסו היציב של הקן החזיק מעמד בחורף האחרון, וכפי שאפשר לראות, לא נשארה להם עבודת תשתית משמעותית למעט שיפוצים קלים והכנת המבנה הקעור של הקן.

בשלושת השבועות שלאחר מכן היינו עדים לתהליך מתמשך, קפדני ומסור של הבאת זרדים וענפים חיים והוספתם בעדינות ובמקצועיות אל הקן. נראה שהם מעדיפים את הענפים החיים בזכות הגמישות ויכולת הכיפוף הקלה המאפשרות להשיג את המבנה העגול הרצוי של הקן המושלם. מרכזו של הקן מרופד בקפידה במחטי אורן או בעלי איקליפטוס, אלון וחרוב, הנקראים בשפה המקצועית "חומר ירוק", וכשהמבנה הסופי שלו יושלם, הם יטילו לתוכו את ביצתם היחידה.

אצל עופות דורסים גדולים, תהליך בניית הקינים דורשת אנרגיה רבה ומאומצת אשר עלולה לבוא על חשבון צרכים אחרים של הזוג, כמו האנרגיה הרבה המושקעת בחיזור, ובעיקר במעופים הממושכים של שיחור המזון והבאתו אל הקן. על תהליך בניית הקן, ריפודו, החיזור והקשר הזוגי נרחיב בעדכונים הבאים...

אנו מזמינים את הקהל הרחב להמשיך ולעקוב אחר השידור וההסברים, דרך אתר הקק"ל והבפייסבוק, ולהיכנס אל חייהם המרתקים של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל:

/http://www.kkl.org.il/recreation-and-tours/birds-portal/live-birds-video

https://www.facebook.com/KerenIsraelNest?fref=ts

המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.