תקוע ד- חוות ספר המדבר- נחל תקוע- מעלה רחבעם

תקוע ד- חוות ספר המדבר- נחל תקוע- מעלה רחבעם

דוח מסלול לכיתה ז

נקודת התחלה :תקוע ד

נקודת סיום: מעלה רחבעם

אורך המסלול: כ-

זמן המסלול: כ

צבע שביל: 

 נקודות עצירה:

רקע:

בשנה זו הטיולים עוסקים בהתחדשות היישוב היהודי בגוש עציון. נספר את סיפור ההקמה וההתיישבות(טיול 1), את סיפור השיירות אל הגוש הנצור, ואת סיפור נפילת הגוש במלחמת העצמאות, הציפיה לשיבה בשנים שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, והשיבה  אל הגוש ב1967 (טיול 2)

תיאור המסלול

מגיעים לתקוע ד'. יורדים מזרחה מתקוע ד ומתחברים לירידה מפותלת- ההופכת מכביש לשביל ג'יפים רחב. השביל ג'יפים יורד אל תוך הנחל וממשיך ממנו מזרחה. ממשיכים עם השביל ג'יפים עד שמגיעים לחוות ספר המדבר.ממשיכים בירידה צפון מזרחית על השביל. עד שמגיעים לבור מים המתוארך לבית שני. ממשיכים למעלה רחמת- ירידה מעט תלולה אל תוך ערוץ נחל תקוע. ממשיכים מזרחה בתוך הנחל עד פיצול שבילים. ניקח את השביל ג'יפים השמאלי העולה מערבה. נמשיך עד פיצול נוסף ונמשיך שמאלה, מערבה, העולה למעלה ניצב זוהר. נמשיך על השביל ג'יפים- העולה מעט וממשיך לאחר מכן על קו גובה אחיד. מגיעים לפיצול נוסף- נמשיך שמאלה, מערבה. נעלה עליה מעט תלולה עד מעלה רחבעם, כאשר מצפה גנדי מימנינו. 

נקודות רלוונטיות לאורך המסלול:

תקוע בתקופות עתיקות-

היישוב תקוע המודרני משמר את שמו של היישוב המקרי, שמזוהה בתל תקוע- כשני קילומטר מדרום מערב ליישוב, ובשוליו של הכפר הערבי תוקוע. היישוב נזכר במקרא בתרגום ה-70 לספר יהושע ברשימת ערי שבט יהודה, כאחד מהערים שביצר רחבעם בן שלמה טרם או לאחר פלישת המלך שישק המצרי, וכמקום מוצאה של האישה החכמה שיעצה לדוד שלא להשמיד 'עיר ואם בישראל' והסגירה בידיו את המורד שבע בן בכרי. אך את עיקר פרסומה קבלה תקוע כמקום מגוריו של עמוס הנביא- שניבא על ישראל במאה ה-8 לפני הספירה.

חז"ל אומרים ש"אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" (סנהדרין דף פט),  ושאול טשרנחובסקיאף הוסיף ש: הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ, ואכן לאורך נבואתו של עמוס ניתן לראות הדים רבים לאזור מגוריו- ספר המדבר, בין ההר למדבר. משלח ידו של עמוס, שהיה נוקד (רועה צאן), מעיד על אחד העיסוקים המרכזיים של אנשי ספר המדבר, השולחים את בהמותיהם לראות במדבר המוריק בחורף. דוגמא נוספת המדגישה את קרבתו של עמוס לנופי המדבר ניתן לראות בנבואת החורבן שהוא מנבא על ישראל: גַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת-הַגֶּשֶׁם, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל-עִיר אֶחָת, וְעַל-עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר; חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר-לֹא-תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ.  ח וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל-עִיר אַחַת, לִשְׁתּוֹת מַיִם--וְלֹא יִשְׂבָּעוּ (עמוס פרק ד). התופעה של 'שבר ענן', המוריד כמות נכבדת של גשם על אזור מצומצם ולא על סביבותיו, נפוצה מאוד בספר המדבר ובמדבר יהודה. קברו של עמוס הנביא השוכן בתל תקוע נזכר בתיאורי נוסעים מימי הביניים, אך כיום אין לו זכר בשטח.

בתקופה הביזנטית המשיך היישוב בתל תקוע, אך פעילות אנושית החלה גם בוואדי הנמצא מתחת היישוב. הנזיר הנוצרי חריטון, שהגיע לארץ במאה ה-4 לספירה, קבע בנחל תקוע את משכנו ומשכן הנזירים שאיתו, וכאן הקים את ה'לאורה' (שיטת נזירות המשלבת את המנזר השיתופי עם התבודדות יחידים) השלישית שלו. שרידים של המנזר המרכזי ניתן לראות בגדה המערבית של הנחל, ועשרות תאי התבודדות רבועים של הנזירים נמצאים בשתי גדותיו. בגדת הנחל שוכנת גם מערת חריטון, המערה הקארסטית הגדולה ביותר בארץ, ובה נמצאים עשרות חללים וכוכי זחילה.

תחילת הישוב תקוע-

ראשיתה של תקוע החדשה בהיאחזות נח"ל שעלתה למקום בשנת 1975 במסגרת תכנית אלון. ההיאחזות עלתה על הקרקע כדי לשלוט על דרך המגיעה ממזרח הר חברון לכיוון ירושלים, דרך בה השתמש הלגיון הערבי במהלך מלחמת השחרור, כאשר כוחותיו נעצרו זמנית בדרך הראשית ליד גוש עציון, וכדי לשלוט על נתיבי ההברחה מירושלים לים המלח. כעבור שנתיים אוזרח הישוב, ביוזמת אריאל שרון, שהיה אז שר החקלאות אחראי על תחום ההתיישבות בממשלתו הראשונה של מנחם בגין. הגרעין הראשון שעלה ליישוב כלל כ-10 משפחות, רובם מעולי ברית המועצות, שעלו לארץ בגל עלייה שהתרחש בעקבות תיקון ג'קסון ב-1975.  רוב התושבים עבדו במפעל מנועי בית שמש. בתחילה גרו התושבים בשני מבני הנח"ל הישנים, כאשר הנשים גרו לחוד והגברים לחוד. נתיב הנסיעה לירושלים עבר בבית לחם ובקבר רחל. עקב התנאים הפיזיים והביטחוניים הבעייתיים בשנותיו הראשונות של היישוב התרחשה נשירה של תושבים, ובשנת 1978 הגיעה לחזק את תקוע ישיבת הסדר בראשותו של הרב יהושוע בן מאיר (בהמשך- ישיבת 'שבות ישראל'), ישיבה שיש לה זכויות רבות בהקמתם של יישובי גוש עציון, ובהמשך היא תשמש כאבן מסד ליישוב אפרת בראשית שנות ה-80, וליישוב גבעות- בסוף שנות ה-90. כשנה לאחר הקמת היישוב הצטרפו אליו גם חברי הגרעין - 'לב ציון', עולים מארה"ב וחברי בית"ר שחיפשו מקום להקמת יישוב ביהודה ושומרון, ואף גרעין של עולים מצרפת- תלמידי הרב ליאון אשכנזי- 'מניטו'.

אנשי גוש אמונים, שליוו את היישוב בראשיתו, התקשו להאמין שקבוצת העולים תחזיק מעמד לבדה, ולכן 'שידכו' להם גרעין של 30 משפחות דתיות ותלמידי ישיבה. אולם בהמשך, כאשר הסתבר לקבוצת המתיישבים המקורית שהיישוב הולך לאבד את אופיו בתור יישוב חילוני- דתי מעורב, הוחלט באופן הדדי על פרידה של הגרעין הדתי מהיישוב, ותקוע המשיכה בדרכה כיישוב בו חיה אוכלוסייה מגוונת: חילונית ודתית, עולים ו-ותיקים דרים בצוותא. אף בית הספר שהוקם ביישוב, אח"י (אחדות ישראל) תקוע, מאגד בתוכו קהל חילוני מסורתי ודתי, ה"מתעשרים וצומחים מתוך המגוון והשונות" (מתוך אתר בית הספר).

בשנותיו הראשונות של תקוע אף נעשו מאמצים כדי להגדיל את עתודות הקרקע של היישוב, שבתחילה התפרס על שטח מצומצם של 20 דונם. תפיסת הקרקע נעשתה במגוון דרכים. במהלך סיור של אריאל שרון בשנת תש"מ בתקוע, עשו אנשי היישוב מאמצים להרשים את השר והראו לו את הפוטנציאל הרב של היישוב. בעזרת שרון ועו"ד ופליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שסייעה רבות להתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון, אושרו עוד 860 דונם עבור היישוב. בהמשך, במהלך שנות ה-80 וה-90, תפסו רועי תקוע את השטח שמעל לנחל, ועוזי דיין שכיהן כאלוף פיקוד המרכז אישר את קו הגבעות שמעל נחל תקוע כגבול שטח היישוב, גבעות שעליהם קמו היישובים תקוע ב' ג' ו-ד'.

היישוב תקוע כיום-

קהילת תקוע יושבת על סף מדבר יהודה. צופה אל ים המלח ומדבר יהודה מצידה האחד ומצידה השני נושקת לפאתי בית לחם וירושלים בהרי יהודה. תקוע יושבת על שפת נחל תקוע ומערת חריטון ומעליה מתנשא ההרודיון מבצרו של המלך הורדוס. הישוב תקוע הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1976 לאחר כשנתיים התאזרח והפך לישוב קהילתי שעל דגלו חרוטה האידיאולגיה להוות דוגמה לקהילה משותפת לכלל עם ישראל. שיתוף בין חילונים לדתיים, עולים וותיקים, חקלאים ואנשי הייטק. בתקוע כ650 משפחות וכ2200 תושבים בהם עולים ממדינות רבות לצד ישראלים וכן חילונים לצד דתיים וכל קשת הגוונים הנובעת מצירוף זה. בתקוע כ-35% חילונים וכ-65% דתיים ישנם משפחות מעורבות בהם בן זוג אחד הוא דתי והאחר אינו דתי וכן חובשי כיפות מכל הסוגים חב"ד, ברסלב, מסורתיים, כיפות סרוגות, כיפות שחורות ועוד. אחת ממטרות הישוב היא להתפרסם גם במגזר הלא דתי ולפתח מענה לקהילה הלא דתית. רוב התושבים דוברי עברית. רוב העולים עלו מברית המועצות לשעבר או ארצות דוברות אנגלית.

חוות ספר המדבר-

חוות ספר המדבר ממוקמת בנקודת החיבור בין גוש עציון ומדבר יהודה. מקום של נוף, שקט והתבוננות. בחווה מגדלים ירקות בחקלאות אורגנית בשיתוף בני נוער. במקום מזמינים קבוצות להתארח ולהשתתף במגוון סדנאות מבית החווה: סדנת סיתות אבן, בנייה מבוץ, ליבוד צמר, מוזיקה ועוד. כמו כן המקום פתוח לאירועים ומפגשים וללינת שטח ואוהל עד 100 אנשים. בימי חמישי בערב פועל במקום פאב ובימי שישי אנו מפעילים את מסעדת צ'אקרה ההודית של שלתי דגן . 

בור מים-  

סמוך ליישוב תקוע, ישנו בור מים עתיק, המתוארך, על פי מטבעות שנמצאו בו, לתקופת בית שני. פתח הבור צר מאוד, וכדי להיכנס פנימה צריך להשתחל בזהירות דרכו. סולם רעוע מסייע לרדת אל המים הקרים שבפנים, אך מומלץ לא לסמוך עליו. כדאי לקשור חבל לשוקת הסמוכה, כדי שתוכלו להיאחז בו במידה שהסולם לא יהיה יציב. לאחר הטבילה במים, אפשר לשבת מחוץ לבור, להתייבש בשמש ולהשקיף על ההרודיון ועל ההרים שמסביב. 

נחל תקוע- 

נַחַל תְּקוֹעַ הוא יובלו הראשי של נחל דרגה במדבר יהודה. הנחל יורד מאזור בית לחם, ומתחבר לנחל דרגה ברמת מדבר יהודה, סמוך לכניסתו לתחום במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה.

ראשיתו של הנחל במרומי ההר באזור בריכות שלמה. בתחילתו הוא קרוי ע"ש הכפר ארטס הסמוך לבריכות שלמה, ומהכפר מזרחה, עד קרבת מבצר הרודיון, שמו "ואדי טאוחין" (נחל הטחנות), ע"ש טחנות קמח שהונעו בעבר בכח מימיו. בקטע זה מלווה אותו מצפון אמת המים העתיקה המוליכה אל ההרודיון.

למרגלות רכס ההרודיון מתחיל הקטע הקניוני של נחל תקוע, שאורכו כ-7 ק"מ. אחריו נמשך הנחל בכוון דרום מזרח, מחליף שמותיו פעמים אחדות ומגיע לקרבת מצוק ההעתקים בשם "ואדי מורבעת", שנתפרסם בממצאי מערותיו. ולבסוף, בקטעו האחרון שבו הוא מכונה נחל דרגה (דרג'ה) חותר הוא בתוך הצוקים הנישאים, תוך יצירת מפלים וגבים נפלאים, ונשפך אל ים המלח מדרום למצפה שלם.

הקניונים בנחל תקוע נוצרו ע"י חתירת הנחל בתוך קמר בני נעים – אחד מן הקמרים היוצרים את נוף המדרגות במדבר יהודה. בחתירתו העמיק הנחל וחשף שכבות גיר קשה. שכבות אלו, במיוחד שכבות ה"מלכה" (אלו הן שכבות דוגמת אלה המצויות במערת צדקיהו ומאבניהן בנוי גם הכותל המערבי), הן שיוצרות את הנוף הקניוני. במצוקים התלולים אשר משני עברי הנחל מצויים כוכים ומערות לרב. אלו הן תוצאות תהליכי המסת- הסלעים, אשר אירעו כאשר תנאי אקלים שונים מהיום שררו באזור, בתקופות גשומות ומבורכות מים.

הציר הלבן- 

החיבור מגוש עציון לים המלח הוא חיבור אסטרטגי. הוא חיבור שקשור גם ליכולת לטייל וגם לחיבור בין יהודה לשומרון. אחד הכבישים החשובים שמתוכננים במרחב הזה- כביש שמונים שחוצה את כל מדבר יהודה מצפון לדרום ומחבר את אזור גוש מעלה אדומים עם האזור של תקוע ועד ערד. בראיה פלסטינית כביש זה, מזרחית לירושלים, הוא חיבור של חברון עם רמאללה- התואם את ראייתם העתידית של המדינה הפלסטינית. הכביש הזה בשל היותו תוואי דרך נוחה המחברת בין אזורים חשובים יוצר סביבו מאבק על עתידו של גוש עציון ועתיד מרחב יהודה ושומרון ככלל. בשל כך כל צד מנסה לעשות מהלכים בשטח על מנת לשלוט באותו תא שטח חשוב ואסטרטגי. לכן לפני 20 שנה הקימו את תקוע ד- מהלך משמעותי במרחב המדבר. הקימו דרך עפר המחברת בין תקוע ד למעלה רחבעם- שמציבה גבול קונקרטי ושליטה ממשית במרחב ובחיבור בין המקומות- מין רצף טריטוריאלי נשלט. לאחרונה הפלסטינים פרצו דרך מזרחית יותר- ויצרו קו רציף של ישובים באזור המדבר היוצר מין טבעת חנק סביב ישוביי מזרח הגוש. בהסכמי אוסלו שטח זה נועד להוות שמורת טבע אך כיום הוא בעל מבני בלוק גדולים השייכים לרשות הפלסטינית. 

מעלה רחבעם- 

מעלה רחבעם הוא מאחז בהליכי הסדרה, בגוש עציון.

היישוב שוכן על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, היישוב נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. מוניציפלית, היישוב הוא חלק ממועצה אזורית גוש עציון.

היישוב מנציח את שמו של רחבעם זאבי שהיה מתומכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ונרצח על ידי מתנקש פלסטיני.

מעלה רחבעם הוקם בשנת 2001, בעידוד ובסיוע ממשלת ישראל. עם הקמתו, קיבל היישוב מענק ממשלתי של 700,000 שקל ממשרד הבינוי והשיכון. מאז הקמתו, היישוב מבוסס על 3 עקרונות: אין גדר, עבודה עברית בלבד ושילוב של דתיים-חילונים, רווקים ומשפחות החיים בצוותא.

מכיוון שמעלה רחבעם הוקם לאחר מרץ 2001, התאריך שעל פי התחייבותו של אריאל שרון לג'ורג' בוש מאחזים שהוקמו אחריו יפונו, הוצא למאחז צו תיחום. בשנת 2007 עתרה שלום עכשיו לבג"ץ בדרישה לפנות את המאחז, ובעקבות זאת התגייסו חברי כנסת לעזרת המאחז. ב-23 בספטמבר 2009 ביקרה ביישוב וועדת חוץ וביטחון של הכנסת וב-2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי.בתחילת 2013 הוציא בג"ץ "צו ארעי האוסר לבצע פעולות פינוי והריסה במאחז". ב-14 במאי 2013 החלה ממשלת ישראל בהליכי הכשרה של היישוב.

במאי 2014, בעקבות הוראת בג"ץ, הרס המנהל האזרחי שמונה מבנים במאחז. ראש המועצה האזורית, דוידי פרל, אמר בתגובה: "כל הריסת בתים היא ביטוי לחולשה ולרפיון באחיזתנו בארץ ישראל אך אנו לא נרתע ולא נשקוט, נמשיך לבנות להתרחב ולהכות שורשים בגוש עציון ובכל מקום".

בסוף 2015, על רקע התקדמות הליכי הסדרת המאחז כיישוב קבע, נוצר עימות בין המתיישבים והנהגת המתנחלים. תושבי המאחז בקשו שהמאחז יישא אופי כפרי, בעוד הנהגת המתנחלים בקשה להקים במקום יישוב צפוף. מאז, מנותק היישוב מרשת החשמל והתושבים משתמשים בגנרטורים.

בראשית 2017 התושב היחיד במקום היה דרורי בר לבב. בהמשך השנה הגיעו לגור במקום כעשר משפחות