מחר (רביעי) יושק בבית ספר שדה כפר עציון ספרו החדש של ד"ר יוחנן בן יעקב 'התחיות' המגולל את סיפורה הלא מוכר של תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, השומר הדתי, זו שלימים הייתה לבסיס שעליו הוקמה תנועת בני עקיבא.
לקראת השקת הספר שוחחנו עם ד"ר בן יעקב המספר על מלאכת הכתיבה, איסוף החומר ובעיקר על התנועה שהכשירה לבבות ואנשים לשילוב בין שמירת מצוות לעבודת הקרקע בארץ ישראל.
בראשית השיחה עמו שאלנו את יוחנן על שמו של הספר 'התחיות' והוא מסביר כי מדובר ב"מושג שרווח בשומר הדתי בפולין ומשמעותו הייתה לחוות מחדש את החיים באופן הרבה יותר עמוק. המשמעות היא דיבוק חברים במובן העמוק ביותר, אחווה ורעות בהיבט הנעלה ביותר, שקיפות וחשיפה אישית של כל אחד כלפי חבריו".
"הם לא המציאו את העניין", מדגיש יוחנן. "הרעיון של יצירת חבורות כאלה הוא רעיון חסידי ותנועות הנוער השונות לקחו את זה משם. השומר הדתי לקח את הביטוי מהשומר הצעיר שהביטוי הזה היה רווח אצלם".
כאמור, התנועה היוותה הבסיס לרעיון השילוב בין תורה ועבודה, הערך עליו הוקמה תנועת בני עקיבא ובן יעקב מדגיש כי ערכי עבודת האדמה אמנם היו משמעותיים אך לא הם שעמדו בגולת הכותרת של התנועה הציונית דתית ההיא אלא סוציאליזם דתי או בלשונינו כיום 'צדק חברתי'.
"האדמו"ר החלוץ ואחרים סברו שכדי להגיע לחברה שחיה בצדק חברתי מירבי, אנשים צריכים להיות עובדים ולא מנהלים, שלא יהיו מעמדות של מנצלים ומנוצלים", אומר יוחנן. "הקמת תנועת נוער ציונית דתית בפולין היתה דרמה גדולה, כי מהות תנועת הנוער היא מרד נעורים. קמה לפתע תנועה שמרדה בגולה ובמנהיגות הפוליטית והרבנית של אותם ימים ואמרה שכל הסיפור של הציונות בפולניה הוא יפה אבל המקום הוא בארץ. הם דברו על שלילת הגולה וספגו על זה רבות, הם דגלו בחינוך משותף של בנים ובנות, ואני מדגיש את הביטוי 'חינוך משותף' ולא 'מעורב' בעל הקונוטציות השליליות. כל אלה היו מרידות מאוד גדולות והם עמדו בכך יפה מאוד".
"מ-1932 הם מציבים את האתגר של עליה לארץ ישראל והתיישבות בקיבוץ דתי כאידיאל שלהם. הערך הזה מאושר שוב ושוב בכל הכינוסים שהיו לאחר מחלוקות רבות", הוא מספר ומציין כי החברות בתנועה החלה מגיל בר מצווה ולצד העצמה שהוקרנה אל הנוער המציאות שמסביב גרמה להם להתנערות וחשיבה מחודשת. "הנוער בפולין של אותם שנים של בין שתי מלחמות העולם חי בתחושה שאין עתיד בפולין, האנטישמיות קשה והרדיפה הכלכלית חמורה. זו הייתה תחושה של חברה מתפוררת ועל רקע זה הנוער קם ואמר שאי אפשר להמשיך כך".
מוסיף יוחנן ומספר כי הבחירה בשם 'השומר הדתי' מקורה בתנועת השומר הצעיר, התנועה הציונית החלוצית הראשונה. "זו הייתה תנועת מרד בגלות ובדור ההורים. השומר הדתי לקח מהם המון", הוא אומר. "השומר הצעיר סחף אחריו המוני נוער דתי ונוצר חילון המוני והתבוללות שנקראה אז 'התבוללות אדומה'. בין שאר המטרות של התנועה החדשה הייתה בלימת התופעה הזו, הציעו חלוציות, צופיות, תקווה ועתיד מה שקסם לנוער הדתי".
בהקשר זה מעיר יוחנן בן יעקב כי "השומר הצעיר עד 1927, שנת ההתארגנות כארגון כולל, הייתה תנועה שדיברה בשפה דתית מובהקת. עשרת הדברות שלהם היו מבוססים כולם על פסוקי תנ"ך ואמרות מהתלמוד. הדיברה השניה הייתה השומר מאמין באלוהי ישראל בעם ישראל וארץ ישראל. כל חניך השומר הצעיר התחייב אמונים לאלוהי ישראל כהצהרת קבלה לתנועה. הם לא היו תנועה דתית במובן קיום המצוות אבל השפה הייתה שפה דתית. הם שרו שירים חסידיים. האדמו"ר מיבלונא, שהקים את כפר חסידים, הגיע לוורשה כדי לאסוף חסידים ולהביא אותם, והוא יושב בקן השומר הצעיר בוורשא והם שותים בצמא את דבריו ולאחר דבריו הם קמים לרקוד והבנות רוקדות במעגל חיצוני כדי לכבד את האדמו"ר".
הרקע הדתי של התנועות יצר גם קשרים משפחתיים של אחים שהאחד שומר מצוות והאחר חילוני לחלוטין. "כילד בן כפר עציון אני זוכר שלחלק גדול מילדי המקום היו דודים בקיבוצי השומר הצעיר. כילד לא שאלתי מה קרה שלבני תורה יש אחים בשומר הצעיר. השומר הצעיר גרף אליו המון. צריך לומר שהעולם הרבני של אותן שנים לא משך את הנוער. שלום קרניאל כתב שצריך מורה נבוכים של הזמן הזה, שרבנים ישלמו בשמים מחיר כבד מאוד על כך שהם לא מבינים את הדור הזה".
"הרב נריה השתתף במועצה של השומר הדתי והוא כותב עד כמה הוא מוקסם מכך ובוכה מרוב התרגשות. הוא אומר להם ב-1937 שאין עוד עולם רבנות. יש רבנות ורבנים, אבל לא כאלה שנותנים מענה לנוער הדתי. מול כל זה הם היו צריכים להמשיך לשמור על המצוות".
על מלאכת איסוף החומר שגובש לספרו החדש מספר בן יעקב: "כתבתי על זה דוקטורט. יש לי עשרה קלסרים ועשרת אלפים תעודות במחשב והרוב המוחלט בעברית, פרסומים, חוברות וכו'. הייתי בסיור בפולין וגיליתי שמחקו את השומר הצעיר ולמעשה את הציונות הדתית. מדריכים בחסד עליון מהציונות הדתית לא ידעו דבר על הציונות הדתית בפולין. משרד החינוך ו'יד ושם' ארגנו קורס שדיברו בו על כל תנועות הנוער, אבל מילה לא נאמרה על השומר הדתי והחלטתי לשנות זאת".
"ראיינתי הרבה אנשים שעדיין היו בחיים בשנות התשעים, קיבלתי תמונות מאלבומים אישיים וסרקתי אותן. מעבר לכך יש שלושה ארכיונים מרכזיים שבהם אצור חומר עצום, אבל יש בעיה בעולם הציוני דתי והיא שהנושא של ההיסטוריה והמורשת לא עומד בראש מעייניהם, בלשון המעטה. תנועות אחרות משקיעות הרבה יותר בכך", הוא אומר וקורא לציונות הדתית שלא לשכוח את עברה, מורשתה וההיסטוריה שלה. "התפקיד שראיתי לעצמי בכתיבת הדוקטורט והספר האלבומי הזה הייתה להנגיש את זה לקהל הרחב ולמדריכי פולין ומדריכי בני עקיבא בארץ".
