דודא רפואי
דודא רפואי הוא צמח מעגלי ונמוך, צמח ממשפחת הסולניים, ממש כמו העגבנייה והפלפל, הוא צומח מתוך שורש עבה בקרקע ומתפרשת מעל הקרקע כשושנת עלים שטוחים וגדולים. השורש (עליו יש אגדות רבות) עבה וארוך, ולפעמים הוא מפותל או מתפצל כך שלפעמים מזכיר דמות אדם. העלים מלבלבים לאחר הגשם.
דודא רפואי פורח בחודשים דצמבר ומרס. הפרחים האחדים או הרבים יוצאים ממרכז "שושנת העלים", כל אחד נישא על 'עוקץ'.
צבע הפרחים סגול או סגול חיוור. הפרחים 'דו-מיניים', גודל הפרח 2-3 ס"מ. לדודא 5 אבקנים, ו5 עלי גביע. צבע הפרי ירוק והוא מבשיל בתחילת הקיץ, הצבע שלו הופך לאט לצהוב-כתום, בתוך הפרי מספר גרעינים שחורים.
הפרי ובעיקר הזרעים רעילים ומכילים אלקלואידים שונים, גם העלים, שטעמם מתקתק, מסוכנים. דבר המגן עליהם מפני הרעייה. רעלים אלו מסוכנים גם לאדם. ידועים מקרים של ילדים שאכלו את עליו המתוקים וסבלו מהרעלה קשה. הפירות ראויים למאכל אדם רק כשהם בשלים, ואז טעמם נעים ומזכיר אננס, למרות רעילותו כשהוא בוסר יש לפרי ריח טוב מאוד -מכאן הביטוי בשיר השירים "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" (שיר השירים ז', י"א-י"ד) - תיאור זה של צמח הדודאים מתייחס לסוף אביב בו הפרי מפיץ ריח מושך. כעת בחורף, בעיקר בינואר – פברואר, בולטים צמחי הדודאים בשושנת העלים הגדולה ובפרחים היפים בסגול עז הנחבאים בתוכה.
דודא רפואי צומח במפוזר בשדות בור ובבתה של החבל הים תיכוני. הוא נפוץ בגליל, בעמקים ועד צפון הנגב. תפוצתו העולמית מזרח-ים תיכונית.
בימי קדם האמינו שסגולה רבה בדודא להבאת פרי בטן, ואפילו להגברת כוח הגברא.
מחקרים הראו שהוא אכן מכיל הורמוני אדם, אך בכמויות זעירות.
ראובן, שהיה ער למצוקת אימו כי יעקב אבינו העדיף את רחל על פניה, מצא דודאים בשדה בימי קציר חיטים (בראשית ל', י"ד-ט"ז), והביא אותם אל אמו לאה, ביודעו כי לדודאים סגולה להגברת הפריון. רחל השתמשה בדודאים וכך רחמה נפתח, זאת למעשה אחת העדויות הקדומות ביותר לשימוש בדודא כצמח מעורר אהבה וחשק ואפילו בעל סגולות מרפא, מסורת שנשמרת עד היום, מקובל היה שמותר ורצוי לקטוף את הדודא ולאכול מפרותיו מעוררי האהבה, אך מי שיעז לעקור דודא מהשורש צפוי ללקות ו'לחלות' בשיגעון, הערבים קוראים לו תופח אל מג'נון (תפוח המשוגעים).
הדודא יש הטוענים כי אם תעקור את שורש הדודא הרפואי, תרבוץ עליך קללה, ולעומת זאת, אם תקבל אותו מאחר - הוא יביא לך מזל. אז איך משיגים את פרותיו ? - קושרים כלב פראי לצמח ומגרים אותו לרוץ. הכלב עוקר את הצמח, וכך נפטרנו מהקללה.
זיהוי הפרח המקראי - דודא מקובל כוודאי. בספרות היוונית והרומית מוזכר הדודא פעמים רבות בשימוש לפוריות ורפואה, להרגעת כאבים, להקלת הכשות נחשים ועקיצות עקרבים ארסיים, ולעצירת דם מפצעים שותתים, כסם הרדמה, וגם לכישופים ואמונות טפלות, הדודא נקרא בלטינית Mandragora, ומופיע גם בספר ובסרט השני של "הארי פוטר".
תרגומים רבים תרגמו את ה'דודאים' כ- Mandragora autumnalis, הקרוי בימינו דודא רפואי. גם אסף הרופא כתב: "דודאים, נקראים בלשון ארם יברוחין, וכל לשון מנדרגורא". בספרות חז"ל מובא עוד מגוון זיהויים: "מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. ר' יונתן אמר סביסקי" (סנהדרין צט ע"ב). במדרש מובא: "ר' חייא בר אבא אמר יברוחין. ר' יצחק אמר סעדין. ר' יהודה בר' סימון אמר מיישין".
איפה ניתן לראות את הדודאים? הצמחים גדלים על אדמות כבדות (לא על חול) ברוב חלקי הארץ מצפון הנגב עד הגולן, לא בריכוזים אלא כבודדים. וגם כאן אצלנו בגוש עציון,
הדודאים בגן שיר השירים בקיבוץ כפר עציון כבר החלו לפרוח! (1/1/2020)
נדגיש שהדודא הוא צמח מוגן ואסור השימוש בו לצורך זה או אחר מלבד צילום, אלא לראותם בלבד..
כתב:יותם בשן
