הצבי הישראלי

הצאי הארץ ישראלי :

בכלל ארץ ישראל ב-1948 היו בישראל כ-500 צבאים (Mendelssohn & Yom-Tov 1999). מאמצע שנות ה-60, עם הגבלת הציד והגדלת המודעוּת בציבור לחשיבות שמירת הטבע, גדלו אוכלוסיות הצבאים. בשיאה (ב-1985) הוערכה אוכלוסיית הצבי הישראלי בישראל בכ-10,000 פרטים (מנדלסון ויום-טוב 1988). הצבי נכחד בלבנון ונראה שזה המצב גם בסוריה ובירדן. לצבי Gazella gazella תת-מינים רבים בערב הסעודית ושניים בישראל: צבי  ישראלי וצבי שיטים.

המבנה החברתי של הצבאים מורכב משלוש קבוצות עיקריות: נקבות הקשורות בקשרי משפחה שיוצרות עדרים קטנים עם צאצאיהן, זכרים טריטוריאלים שמסמנים את הטריטוריה ב"תחנות הרחה" - ערימת גללים, וקבוצות זכרים צעירים הנודדות בשטחים בין טריטוריות של זכרים חזקים. זכר טריטוריאלי יגרש כל זכר אחר בן חצי שנה ומעלה.
בדרך כלל נקבות ממליטות עופר אחד בלבד שבימיו הראשונים הוא מבלה ברביצה על הקרקע בהיחבא. עד שיוכל העופר לנוע כמו שצריך, הצביה מתרחקת ממנו ומתקרבת אלא רק לצורך הנקה.

אם תיתקלו בעופר קטן, אין צורך להתלונן לרווחה ובטח לא לגעת בו או לקחת אותו אתכם. טוב לו, אמא שלו הצביה בקרוב תחזור לשמור ולהניק. 

צבי בוגר ניזון בעיקר מעלים ומעשב אך גם בצלים ופקעות וגם פרחים. לצבי זוג קרניים, הן משמשות את זכרים להגנה, ולבדיקת יריבם. הנקבות משתמשות בהם להגנה – על עצמן ועל עָפריהן. 

הצבי הישראלי מוגדר כמין בסכנת הכחדה ובסכנת הכחדה חמורה אצלנו בגוש עציון, מהסיבות הבאות:

שטחים מיושבים רבים והעדר שטח פתוח וטבעי, גידור וטראסות המגבילות את הפעילות של הצבי הישראלי, צמצום הבתה הטבעית. כביש 60- חוצה את גוש עציון ממערב ומזרח ולא מאפשר התערבבות באוכלוסיות בשני צידי הכביש וכמובן גדר ההפרדה שמדירה אוכלוסיות מוגבלות. הציד שיש כמובן פוגע קשות באוכלוסיות הצבאים, וכמובן הכלבים המשוטטים שהתפרצו בשטח הפתוח בשנים האחרונות המהווים סכנה ממשית לכלל חיות הבר, וזאת עקב טריפה. הכלבים שהתפראו טורפים יונקים בינוניים בעיקר צבאים, יונקים קטנים (ארנבות ומכרסמים), ולעתים גם עופות שונים ומהווים בעיה אקולוגית גדולה.

היכן ניתן לצפות בצבאים בגוש עציון?

במזרח גוש עציון סביב הישובים נוקדים כפר אלדד מעלה רחבעם ותקוע ניתן לראות אוכלוסייה יפה וגדולה (יחסית) של צבי ישראלי, קבוצות של זכרים צעירים משוטטות וזכרים טריטוריאליים בעלי עדר נקבות ועופרים.

גם במערב גוש עציון ישנם צבאים אך הם נדירים יותר, ההתיישבות הצפופה יחסית, הטראסות והגדרות הולכות ונפוצות וגורמות להיעדרותם. ב'בתות' היפות שנותרו במפנה המערבי לרכס נוה דניאל או ראש צורים ובת עין ניתן לראות צבאים משוטטים בהתאם להעדר (יחסי) של שטחים מגודרים ומיושבים.

הצבי במקורותינו:

"למה ארץ ישראל נמשלה לצבי? לומר לך – מה צבי זה אין עורו מחזיק בשרו, אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה.
דבר אחר: מה צבי זה קל מכל החיות, אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותי"

(מסכת כתובות, דף קיב, עמוד א')

במקום נוסף דורשים בגמרא את הביטוי בהקשר לצבי, הם מבארים בזה את תופעת האכלוס הגבוה בארץ ישראל, כאשר עם ישראל נמצא בו, שאינו בדרך הטבע:

"ארץ צבי" כתיב בה. מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו (שאחר שהופשט עורו ממנו, שוב אי אפשר להשיבו שיכיל את כל בשר הצבי) אף ארץ ישראל, בזמן שיושבין ישראל. (אגדות החורבן, מסכת גטין)

הצבי מוזכר גם רבות כחיה זריזה ומהירה - ריצתו המהירה יכולה להגיע עד ל 80 קמ"ש והוא מצליח מעל טראסות וגדרות בקלות- כך רגליו הקלות של הצבי עושות אותו סמל למהירות. על אחיו הזריז של יואב בן צרויה נאמר: "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (שמואל ב ב, יח), ובשיר השירים הרעיה אומרת לדוד: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים" (ח, יד),

גם בפרקי אבות אנו מוצאים את הנחייתו של יהודה בן תימא: "הווי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" (ה, כ).

ראיתם עופר צעיר בשדה פתוח? אל תיגעו.. פגשתם בצבי במצוקה? דווחו לרשויות.

יחד נשמור על צבאי ארצנו.